תומס פרידמן: הקפאת הכספים לרשות "משוגעת"
הפובליציסט הבכיר של ה"ניו יורק טיימס" יוצא בטור חדש נגד נתניהו. לדבריו, אפשר להבין שישראל לא רוצה כעת למסור שטחים, אבל לא את "חוסר המעש" לנוכח השינויים
הפובליציסט הבכיר של העיתון האמריקני "ניו-יורק טיימס" פרסם הבוקר (יום ד') מאמר נוסף שבו תקף את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על רקע הקיפאון בתהליך המדיני. פרידמן, הנחשב למקורב לממשל אובמה, התייחס לדבריו של נתניהו על הסכנה שנשקפת לישראל מ"האביב הערבי", ואף שלא ביטל אותם - אמר כי הסכנה שנשקפת לישראל ממעשיה שלה גדולה יותר.
הידיעות שעניינו אתכם החודש ב-ynet:
- תיק פתוח: איפה המיליונים משוד הכספות הגדול?
- מפת הגרעין: כך פרושים המתקנים באיראן
- ארה"ב חושפת: פצצות ענק נגד בונקרים איראניים
"ישראל מתמודדת עם השינוי הסוחף ביותר בסביבה האסטרטגית שלה מאז הקמתה. היא מרוחקת מבת בריתה רבת השנים טורקיה", כותב פרידמן, "הארכי-אויב שלה, איראן, חשודה בפיתוח נשק גרעיני. את שתי המדינות החזקות ביותר שיש להן גבול משותף איתה - סוריה ומצרים - מטלטלות מהפכות. שתי המדינות החלשות ביותר שגובלות בה - עזה ולבנון - נשלטות על-ידי חמאס וחיזבאללה".
לדברי הפובליציסט, "בהקשר זה התייצב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני הכנסת ביום רביעי האחרון, וטען כי ההתעוררות הערבית מובילה את העולם הערבי 'אחורה' והופכת ל'גל איסלאמי, אנטי-מערבי, אנטי-ליברלי, אנטי-ישראלי ולא-דמוקרטי'. הוא אמר כי מסירת שטחים לפלסטינים אינה מהלך נבון בשעה זו, והסביר: 'איננו יכולים לדעת לידי מי תיפול כל פיסת אדמה שעליה נוותר'".
פרידמן מזכיר כי נתניהו אמר שצדק כשהזהיר בפברואר שהמהומות ברחובות קהיר אינן מסמנות עידן חדש וטוב יותר במזרח התיכון, ושראש הממשלה הישראלי ציין גם שהזהיר את ברק אובמה ומנהיגים מערביים אחרים מפני תמיכה בהתקוממות נגד חוסני מובארק. לדברי פרידמן, "הניתוח של נתניהו את הסכנות שעומדות בפני ישראל הוא בר-תוקף, והעניינים עדיין יכולים להחמיר. מה ששגוי הוא האבחנה של נתניהו לגבי איך זה קרה ומה יש לעשות בנוגע לזה - והנקודות המתות האלה עלולות להיות גם כן מסוכנות מאוד לישראל".
במקום תגמול, פיאד קיבל עונש
לדברי תומאס פרידמן, טועים גורמים ישראלים שמתעקשים כי אובמה סייע להדיח את מובארק במקום להציל אותו. הוא מכנה את הדברים "שטויות", וטוען שרודני ערב הודחו על-ידי עמיהם שלהם, וכי למובארק היו 30 שנה לבצע רפורמות - שלא ביצע. "אי אפשר להתייחס בביטול לחשש של ישראל שאיסלאמיסטים ישתלטו על כל האזור סביבה", אומר פרידמן, אך מדגיש כי המצב הזה נוצר בגלל 50 שנות שלטון של דיקטטורים במדינות ערב, שבהן רק איסלאמיסטים הורשו להתארגן במסגדים בעוד שאישור כזה לא ניתן למפלגות עצמאיות, חילוניות ודמוקרטיות בזירה הפוליטית.
"זה נתן למפלגות המוסלמיות יתרון מוקדם. רודנים ערבים היו נוחים לישראל ולאיסלאמיסטים - אבל קטלניים עבור ההתפתחות והחינוך של מדינות ערב", הוא כותב, ומדגיש שכעת השינוי בלתי נמנע. "תפישתו של נתניהו היא כי אין לעשות דבר. אני מבין את חוסר הנכונות של ישראל למסור שטחים בעת הלא-בטוחה הזו לתנועה פלסטינית מפולגת", כותב פרידמן, "אבל מה שאיני יכול להבין הוא את העובדה שהיא לא עושה כלום".
לדבריו, "ישראל מתמודדת עם התעוררות ערבית בחצר האחורית שלה, בדמות ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סלאם פיאד. הוא היה המנהיג הערבי הרדיקלי מכולם. הוא המנהיג הפלסטיני הראשון שאמר: 'תשפטו אותי לפי ביצועיי בכל הקשור לשיפור חייהם של בני עמי, לא לפי הרטוריקה'. הוא התמקד בבניית מוסדות כדי שהפלסטינים יהיו מוכנים לפתרון שתי המדינות. במקום לתגמל אותו, ישראל הקפיאה את העברתם של 100 מיליון שקלים, כספי המסים שלהם זקוק פיאד, כעונש על כך שהפלסטינים ביקשו מהאו"ם להכיר במדינתם".
צריך הנהגה ישראלית שרואה רחוק
פרידמן כותב כי הכסף יועד לתשלום לכוחות הביטחון של הרשות, ומכנה את ההחלטה "משוגעת". "ההגנה הטובה ביותר של ישראל היא לחזק את הפיאדיזם, כולל מסירת אזורים נוספים לאחריות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים כדי להגביר את הלגיטימיות שלהם", הוא מוסיף, "זה לא רק יעזור לייצב את החצר האחורית ולמנוע עוד התקוממות שתתפשט כמו אש לעולם הערבי מבלי שיהיו רודנים ותיקים שיעצרו אותה - אלא גם יניח את היסודות לפיתרון שתי המדינות וליחסים טובים יותר עם העמים הערביים".
הוא מזכיר כי העמים הערביים יזכו עכשיו לאמירה גדולה בהרבה בנוגע לאופן שבו ימשלו בהם השליטים ובכל הקשור
לשאלה עם מי יהיה להם שלום. "בהקשר הזה, יהיה זה טוב בהרבה לישראל אם היא תיראה כמי שמחזקת מנהיגים פלסטינים אחראים ודמוקרטים".
פרידמן מכנה את הרגע שבו נמצאת ישראל "עדין", וכזה הדורש הנהגה ישראלית חכמה שרואה למרחוק. "האביב הערבי בא במקביל לתקוות האחרונות לפתרון של שתי מדינות עבור הישראלים והפלסטינים. אנשי ימין ישראלים יתפתו שלא לעשות דבר, להתעקש שאין זה הזמן ללקיחת סוכנים - וזמן כזה לעולם לא יהיה, כך שישראל צריכה לכבוש את הגדה המערבית והפלסטינים שבה לתמיד. זו יכולה להיות הסכנה הגדולה מכול לישראל: להתעורר יום אחר ולגלות שבתגובה להתעוררות הדמוקרטית הערבית המבולגנת והסוערת, המדינה היהודית הקריבה את דמותה הדמוקרטית שלה".