לה לה לנד לילדים בפסטיגל
זה לא רע. זה רע מאוד לקחת ילדים למופעי הענק, לקטוף את התום ולהציג מודלים לחיקוי: למי מהזמרות החצאית הכי קצרה ולמי מהגברים החזה החלק יותר. כבר עדיף לטייל בטבע
מה יש בחנוכה שמביא את אמרגני הארץ הגדולים לשווק מופעים כה גדולים, פרסום כה רב, שגורם לכל ילדי ישראל לרצות ללכת למופע רקדניות, כוריאוגרפיה המונית, בובות ענק וילדים מפזזים עם תלבושות באלפי שקלים? אני מבינה, חופש של שמונה ימים. האם חשבו אי פעם מפיקי הפסטיגל להמחיז את סיפור חנוכה האמיתי להצגה? להפוך את עלילת החג למעניינת יותר? כמה מהילדים זוכרים את כל מה שקרה בהיסטוריה של עם ישראל, מלבד העובדה שהמכבים ניצחו את היוונים?
עוד בערוץ הדעות :
הישראלים החדשים רוצים שוויון בנטל / יובל אדמון
גיוס חרדים לצה"ל - זה לא עובד / אמנון לוי
מפיקי המופע השנה "התעלו" הפעם מעל עצמם: הפסטיגל השנה נקרא: "i-פסטיגל", כלומר מהדורה דיגיטלית, ממוחשבת ומתקדמת לילדים, כאילו אין להם מספיק שעות מחשב, פייסבוק ומשחקי xbox בבית. התכנים הרדודים לא משתנים משנה לשנה, הכוכבים מערוצי הטלויזיה לא יציעו תוכן ערכי יותר ובסוף - תמיד יהיה הפי אנד. קצת מקוריות בבקשה.
גם אנחנו עמדנו בפני דילמה השנה. בתי בת ה-11 התחננה ללכת לפסטיגל, משום שרוב חברותיה הולכות וזה משהו ש"אסור להפסיד". להפסיד אמרנו? זה מופע שחייבים להפסיד, אמרתי לה. או שאני מיושנת, או שאני מתגעגעת לשנות ה-80, כשצביקה פיק שר: "הסבון בכה מאוד, דני לא רוצה בי עוד". אפקט צחצוח השיניים אכן חינוכי. היום: כוכבי ערוץ הילדים, זמרים וזמרות מפורסמים מתחרים למי יש את החצאית הכי קצרה או למי מבין הגברים יש את החזה החלק ביותר, וכל זה חשוף לעיני הילדים, ילדי הגן רוצים לדמות כבר מגיל כזה לגיבורי תרבות כמו אלה שמפזזים מולם על הבמה.
בזבוז של שעתיים פלוס כיבוד
אני לא חושבת שזה רע. זה רע מאוד לקחת ילדים קטנים, לקטוף את התום שלהם ולשדר להם במסר עקיף וברכות: זה עולם התהילה, עולם השפע, השקר והפרסום, מה שנקרא: לה לה לנד. המחאה שלי היא לא נגד הילדים שרוצים ללכת למופע, אלא נגד ההורים עצמם, ששנה אחר שנה מצטרפים אל העדר, שהאינסטינקט שלהם מוביל אותם באותו המסלול אל המקום שכולם נוהרים אליו.
חנוכה לטעמי צריך להיות כמו יום העצמאות: כל בסיסי צה"ל ואתרי המורשת היהודית צריכים להיות פתוחים, בכל זאת, צריך להעסיק את העוללים שמונה ימים. ומה עם טיול משפחתי בחיק הטבע ביום לא גשום? ביקור במפעלי תעשייה? מפגשים משפחתיים? תאמינו לי זה עדיף על בזבוז של שעתיים פלוס כיבוד לילדים הרעבים אחרי המופע המרהיב. ועוד לא דיברנו על מחירי הכרטיסים. יש מי שלא חסים על כספם וקונים במחיר מלא, ויש את כל ועדי העובדים, צבא הקבע והמוסדות הגדולים, המשווקים כרטיסים מוזלים לעובדים, כדי שחלילה ילדיהם לא ירגישו מקופחים ויפספסו את השואו הגדול והנפלא.
בשנים האחרונות החלו ארגונים דתיים להפיק מופעים גדולים לחנוכה דוגמת כוכבי ערוץ מאיר לילדים. תהום פעורה בין מה שהם משדרים לבין הפסטיגל האמיתי. כאן יש ערך חינוכי, אהבת הזולת, אין מופע גרוטסקי ואין בובות ענק מתנפחות. מקסימום יש קיוסק שגובה פי שניים על פחית קולה ולחמניה.
הורים, חשבו פעמיים לאן אתם לוקחים את ילדיכם. עם יד על הלב: לא בטוח שתרצו לראות אותם אי פעם כמו כוכבי הטלוויזיה שתראו על הבמה. אתם רוצים שהאושר של ילדיכם יהיה אמיתי, לא מזויף.
נעמה מאיר כהן, אם לארבעה
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
