"מצגי שווא": פיצוי מוקטן לאחות שעופר גלזר תקף

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה הבוקר (יום ד') את תביעת הפיצויים על סך חמישה מיליון שהגישה נגד עופר גלזר האחות שטיפלה ברעייתו לשעבר, שרי אריסון. עם זאת, בית המשפט קבע כי גלזר יפצה אותה ב-250 אלף שקל.

גלזר הורשע בשנת 2005 בביצוע מעשה מגונה בשתי נשים, בהן אחות שטיפלה באריסון בביתה אחרי שעבר ניתוח. גלזר הורשע בבית משפט השלום, וריצה שישה חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2006 הגישה האחות תביעה נגד גלזר בדרישה לפיצוי על סך 2.5 מיליון שקלים. האחות טענה כי נגרמה לה נכות בשיעור של 50 אחוז, וכי מאז שהותקפה נאלצה לשנות את כל אורחות חייה, הפסיקה ללכת עם בגדים חושפניים, איבדה את שמחת החיים ואינה יכולה לנהל מערכות יחסים עם גברים. היא גם עברה להתגורר בניו-זילנד.

שלוש עמותות שונות העוסקות בסיוע לנפגעות תקיפה מינית הצטרפו באישור לתיק תביעת הפיצויים נגדו, כידידי בית המשפט. טענת הארגונים הייתה שיש לאפשר להם להגיש טיעונים מטעמם בנוגע לשאלות העקרוניות המתעוררות בתיק לגבי הנזקים הנגרמים לאשה הנפגעת מהטרדה מינית וממעשים מגונים ולגבי גובה הפיצויים שראוי לפסוק לה בגינם.

השופט: למה טענה התובעת שנאנסה?

השופט איתן אורנשטיין כתב בפסק הדין כי אין לתת הכשר לפיצויים מעבר לנזק שנגרם לאשה. הוא הוסיף שהתובעת לא בחלה בהצגת מצגי שווא בדבר המעשים שביצע גלזר, ואמר כי היא סיפרה לאנשים שנאנסה אף שלא כך היה. השופט ציין כי גם הוכח שהיא מממשיכה להסתובב עם בגדים חושפניים, למרות טענותיה כי היא אינה מסוגלת עוד להתלבש כך.

השופט אורנשטיין מתח ביקורת על התובעת וגם על מרכזי סיוע לנשים נפגעות תקיפה מינית. "שוכנעתי כי לתובעת אין נכות נפשית לצמיתות. מכל מקום, גם אם יש לה כזו, אין היא נובעת מהאירועים הללו", פסק, "היא לא סובלת מנכות פסיכיאטרית".

לדבריו, "קיימת האדרה והעצמה של התובעת באשר למעשי הנתבע כמו גם באשר להיקף ולמהות של הנזקים שנגרמו לה בגין אלה. לא ניתן לשלול כי ביסוד אלה קיים מניע של השגת רווח משני בתביעה הכספית נגד הנתבע, 'בעל כיס עמוק'. אפשרות אחרת היא שהתובעת אכן מאמינה באמת ובתמים בקיומם ובמהותם של האירועים המועצמים". הוא הבהיר: "איני מקל ראש בחומרת המעשים שבהם הורשע הנתבע. עם זאת, אין בכך כדי ליתן הכשר לתובעת להציג את הנתבע כמי שביצע מעשים החורגים, לא כל שכן במידה ניכרת ביותר, מאלו בגינם הורשע".

בפסק הדין צוין כי ב-2006 התאשפזה התובעת בבית החולים באר-יעקב, וכי בסיכום מחלתה נכתב כי היא אמרה לעובדות הסוציאליות שעברה אונס והייתה כלואה כ-30 שעות עד שהצליחה להשתחרר. "למותר לציין כי מעולם לא נטען על ידי התובעת, בין שבתלונתה במשטרה ובין שבעדותה, כי הנתבע אנס אותה או כלא אותה", הזכיר השופט, "כתב האישום שהוגש נגד הנתבע, לא ייחס לו עבירות כאמור, וממילא הוא לא הורשע בגין ביצוען של אלה. יותר מתמוה הוא מדוע בחרה התובעת לבדות מליבה ביצוע מעשה אונס וכליאה על ידי הנתבע. יש בדבר כדי לפקפק בטוהר מניעיה" .

ניסה לנשק ואמר: "אני רוצה חלב אם"

עו"ד זרי חזן ועו"ד אורי לו, שייצגו את המתלוננת, אמרו בתגובה: "אנחנו חושבים שהשופט שגה בקביעתו בכך שפסק בניגוד לדעת מומחה רפואי שנקבע על ידי בית המשפט. המומחה קבע כי נותרו לה 40 אחוזי נכות נפשית לצמיתות. מבחינתנו זה חריג מאוד, הוא בעצם דחה את קביעתו הרפואית של הפרופסור". עורכי הדין יתייעצו עם המתלוננת בנוגע להגשת ערעור.

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, מיכל רוזין, אמרה: "בית המשפט התעלם מהעובדה שהאדם הורשע בהליך פלילי במעשים מגונים והטרדות מיניות. מה המסר שיוצא היום מבית המשפט? הטרדה מינית גוררת נזקים חמורים, ומתלוננות שיוצאות החוצה משלמות מחיר מאוד קשה. השופט שחזר בעצם את הסטראוטיפים החברתיים, ובעצם שאל - 'מה היא כבר עברה?'".

לפי כתב האישום נגדו, גלזר ביצע את המעשים באותה אשה באוגוסט 2003. הוא ואריסון שכרו אותה כאחות פרטית כדי שתטפל באריסון, וכששהתה בדירתם בתל-אביב ניגש אליה גלזר, החל ללטף את עורפה ולהביע שביעות רצון מאופן הטיפול

שלה ברעייתו. לאחר מכן, כך נכתב, נכנס שוב לחדר, וכשישבה על המיטה הוא התכופף וליטף את רגליה היחפות, תוך שהוא מעיר לה כי רגליה קרות. היא הגיבה בהזזת רגליה.

מאוחר יותר, לפי האישומים, נצמד אליה מאחור ולחש באוזנה "אפשר להתחיל איתך?" תוך שהוא מעביר את ידו על גופה, מהמותניים ועד החזה. היא הדפה אותו, אמרה לו "לא", ויצאה במהירות מהמטבח. על-פי כתב האישום, מספר פעמים ליטף את גבה ואת ישבנה. באחד הימים, נכנס לחדרה בשעה 23:00, וליטף את חזה. היא נסוגה לאחור, וביקשה ממנו שייצא ויילך לישון, אך הוא ענה כי אינו יכול להירדם. הוא ניסה לנשקה ולחש באוזנה: "אני רוצה חלב אם", אך היא הדפה אותו.