"אין כוונה לפגוע בקולנוע שאינו במיינסטרים"
השינויים שמציעה המועצה לקולנוע במבחני התמיכה מאיימים על הפסטיבלים הקטנים, אך ישפיעו על הענף כולו. לטענת היו"ר דוד אלכסנדר, מטרת המהלך לחסוך כסף לטובת "עשייה מהותית". השינויים יעלו לדיון וצפויים להתנגדות
לאחרונה חגגה הכנסת עשור לחיקוק חוק הקולנוע, אולם דווקא עכשיו פועלים חברי מועצת הקולנוע הישראלית לשנות את מבחני התמיכה הקיימים, שנוסחו עם השקת החוק. המבחנים הללו קובעים את היקף תקצובם של גופים הפועלים בתחום, כמו קרנות ופסטיבלים וכן הפקות ופרויקטים. השינויים המוצעים כבר מאיימים על המשך קיומו של פסטיבל הקולנוע הגאה, כמו פסטיבלים קטנים אחרים, אולם נראה כי לצעדים הללו יש השלכות מרחיקות לכת על כל הענף.
התיקונים, שאושרו כבר בישיבת מועצת הקולנוע ב-5 באוקטובר, וקיבלו את אישור היועץ המשפטי של המועצה, טרם פורסמו להערות הציבור - הליך המתבקש לפני העברת הנוסח הסופי לאישור משרד המשפטים ולחתימת שרת התרבות, לימור לבנת. בשבועות האחרונים הופצה טיוטת התיקונים בקרב מנהלי קרנות, מוסדות, יוצרים ומפיקים. באירוע שייערך ביום חמישי הבא, 8 בדצמבר, לציון עשור לחוק הקולנוע, ייערך על פי בקשת יו"ר המועצה, פרופסור דוד אלכסנדר, דיון פומבי בתיקונים מה שיאפשר לקהיליית הקולנוע להגיב למסמך.
בין התיקונים המוצעים, שכבר עוררו התנגדות, סעיף שכותרתו "הקשחת התנאים להכרה בפסטיבלים". במסגרת תיקון זה, תקציב תקנת הפסטיבלים שנאמדת בסכום של כ-3.5 מיליון שקלים שהם כ-4.5 אחוזים מכלל תקציב הקולנוע, ייתן עדיפות משמעותית לפסטיבלים הגדולים (60 אחוזים מתקציב התקנה). במקרה כזה, שאר התקציב יוקצה לפסטיבלים בהיקף בינוני, שנדרשים לעמוד בתנאי סף נוקשים כמו: ותק של לפחות חמש שנים, תקציב כולל של לפחות 500 אלף שקלים, פעילות שנפרשת לפחות על פני ארבעה ימים, ורפרטואר שכולל לפחות 25 סרטים, מהם לפחות 20 אחוזים ישראליים.
פסטיבלים קטנים בסכנת הכחדה
שינויים מהותיים אלה בתקנת הפסטיבלים עלולים, כך חוששים בענף, להוביל לחיסולם של פסטיבלים קטנים ובעלי זהות ייחודית. אך במועצת הקולנוע הודפים את הטענות. "לא מדובר בתהליך סגור ונעול, אלא בנוסח שטרם אושר במשרד המשפטים וטרם נחתם על ידי שרת התרבות", אמר דוד אלכסנדר ל-ynet. "השינויים, שנבעו מלקחים שנלמדו אחרי עשר שנים מחקיקת חוק הקולנוע, יובאו לדיון עם כל בעלי העניין. זו הזדמנות לכל מי שרוצה להשמיע את עמדתו ודעתו או להפגין נגד התיקונים, לעשות כן".
בעניין השינויים מעוררי המחלוקת בתקנת הפסטיבלים אומר אלכסנדר: "לצערי הרב תקציב הפסטיבלים לא השתנה עד כה והוא מצומצם מאד. במסגרת השינויים החלטנו לספח לתקנה זו גם את תקנת הפרסים, כיוון שהם ממילא ניתנים במסגרת פסטיבלים ואת הפרוטות שיש חבל לבזבז".
לדברי אלכסנדר מגמת המועצה היא ליצור הפרדה משמעותית בין פסטיבלים גדולים ומרכזיים לבין פסטיבלים בהיקף בינוני וקטן, שלדבריו "צומחים כפטריות אחר הגשם" ונתמכות במקביל על ידי הרשויות המקומיות, כחלק מאירועי התרבות. "כך יישאר יותר לעשייה המהותית", אומר אלכסנדר.
מגמה נוספת שמבקשת המועצה לקדם, כדי לחסוך בכסף, היא מה שהיו"ר מגדיר כשיתופי פעולה (למעשה משמעותם היא היטמעות והיבלעות של הפסטיבלים בהיקף בינוני באלה המוגדרים כפסטיבלים גדולים). אלכסנדר נותן כדוגמא את פסטיבל דוקאביב ואת אחיו הצעיר דוקאביב גליל, אך בדיעבד מודה כי אין מדובר בשיתוף פעולה של ממש אלא בשלוחה.
"הייתי שמח לו פסטיבל ירושלים ייקח תחת חסותו, כדוגמא את פסטיבל עין יהודית", מנפק אלכסנדר דוגמא נוספת ומדגיש, "מותר לרגולטור לומר שבעקבות ריבוי הפסטיבלים, אלה שמוכיחים אמירה אחרת יידרשו להראות רצינות". בכל הנוגע לפסטיבל הגאה, אומר אלכסנדר: "אולי כדאי לשקול אימוץ של המסגרת הזו במסגרת משמעותית וגדולה. אני מבין שהמכשלה העיקרית של הפסטיבל הזה כעת היא עניין התקציבי, ייתכן שהפרמטר הזה ישונה".
"לא ירינו חיצים וסימנו מטרה"
הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה הוא דוגמא מצוינת לפלטפורמה בועטת שיצרה לעצמה גרעין קשה של קהל נאמן בזכות ההתרחקות מהמיינסטרים. אלכסנדר מבין, כך עושה הרושם, שהיבלעותה של מסגרת זו בפסטיבלים הגדולים שמציגים תכניות רפרטואריות בועטות פחות, עלולה לעקר אותו מזהותו.
"חשוב לומר שלא ירינו חיצים וסימנו מטרה. אין לנו שום כוונה לפעול נגד פעילויות קולנועיות שהן לכאורה לא במיינסטרים גם לא מבחינה מגדרית כמובן", מדגיש אלכסנדר, "אפילו לא הנחנו מול עיננו את רשימת הפסטיבלים הפועלים בשטח, כך שהשאלה אינה סביב פסטיבל כזה או אחר, אלא נוגעת למחשבה שיש יותר מדי פסטיבלים. אנחנו קשובים לשטח".
שינוי משמעותי נוסף שמבקשת המועצה להחיל, נוגע לקרנות הקולנוע שדרכן עוברות ההקצעות להפקות. על מנת לזכות לכספי התמיכה, תידרש קרן חדשה לפעילות של לפחות ארבע שנים בניגוד לדרישות הסף הקודמות שדורש פעילות של שנתיים. גם סעיף האיכות בתמיכה בקרנות שונה, ובו יידרשו הקרנות להציג פרסים, הפקות בעלות מוניטין בינלאומי, היקף מכירת כרטיסים בישראל, ועידוד יצירה בז'אנרים שאינם מקבלים ביטוי מספק בקולנוע כמו אנימציה, סרטים אלטרנטיביים וניסיוניים, אימה וקומדיות רומנטיות.
"אם התקציב הכולל של חוק הקולנוע יגדל, ניתן יהיה לשנות את הכללים ואני מקווה שהמשא ומתן לגידול בתקציב הקולנוע שהשרה לבנת מתכננת להוביל כבר בשנת 2012, יוביל להבנות עם האוצר והכנסת שיאפשרו במקביל הגדלת פעילות", אומר אלכסנדר, "הקולנוע הישראלי הוכיח מזה זמן שמכל שקל שניתן במסגרת התקציב, מאה אגורות הולכות באופן ישיר לעשייה בלי תקורות, בלי מנהלות, בלי שכר לחברי מועצה או נסיעות לחו"ל. התקציב הזה הולך אך ורק לפעילות קולנועית".
מותר למנף פרויקטים חשובים
סעיף משמעותי נוסף שמבקש לקבוע חלוקה מחדש של תחומי התמיכה מבטל למעשה הקצעת משאבים לדרמה הבודדת והם יוסבו לתחום הסרט העלילתי הקצר. הדרמה - קרי סרט עלילתי באורך 50 דקות - מיועדת בהגדרתה לשידור בטלוויזיה ולדברי אלכסנדר בעשור האחרון הז'אנר נמחה לחלוטין ממסכי הטלוויזיה ופינה את מקומו לסדרות בהן המועצה אינה תומכת כספית.
"זהו לקח שנלמד בעשור האחרון ואנחנו מבקשים ליישם", אומר אלכסנדר, "מעבר לכך, הערוצים עצמם מחויבים להקצות משאבים ליצירת סוגה עילית כחלק מתנאי הזיכיון ולמעשה למועצת הקולנוע, אין ערך מוסף בתחום זה". לדבריו הסיבה להסבת כספי התקנה נובעת גם מהפופולאריות הרבה לה זכה בשנים האחרונות ז'אנר הסרט העלילתי הקצר. "יש לזה ביקוש ומעבר לכך זה גם כרטיס ביקור ליוצרים צעירים שאם נסייע להם יהווה תעודת כבוד מקצועית". על חלוקת כספי תקנה זו תהיינה אמונות הקרנות שעוסקות בסרטים עלילתיים.
חלק נוסף מתקציב הדרמות יוסב לתגבור תחום הסרטים הייעודים והכוונה ליצירות קולנועיות שעוסקות במישור פריפריה גיאוגרפית ותכנית. "אלו כל אותם מקומות בחברה הישראלית שמודרים מן המסך", מבהיר אלכסנדר. השינוי בתקנה זו שמבקשת המועצה להוביל יביא כמעט להכפלת תקציב התקנה שעומדת כיום על כארבעה מיליון שקלים ותגדל להיקף של יותר משבע מיליון שקלים.
1.5 מיליון שקלים מתוך תקנת הדרמה ישמש ליצירת מסגרת חדשה תחת הכותרת "יוזמות" שתאפשר למועצה להשיק תחתיה מסגרות חדשות. "מותר שיהיה לנו שיקול דעת ליצור מסגרות חדשות או למנף פרויקטים שנראים לנו חשובים כמו חממות ליצירה, סדנאות לקידום יוצרים צעירים או קירוב של קהלים וקידום הסרט הישראלי לציבור", אומר אלכסנדר. לדבריו לעת עתה מדובר ברעיון והמועצה טרם החליטה על מנגנון שיקבע כיצד יחולקו כספי תקנה זו אך הוא מדגיש כי בכל מקרה לא יהיו אלה חברי המועצה שיקבעו את חלוקת הכסף אלא וועדות שיורכבו מאנשי מקצוע.
