דו"ח: להרחיב את יישובי הנגב - לא לבנות חדשים
מרכז המחקר של הכנסת מתייצב לצד השר להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, שמתנגדים להחלטת הממשלה להקים 10 יישובים חדשים במבואות ערד. "הקמת יישובים חדשים, בכל הפרמטרים, יקרה יותר מהרחבת יישובים קיימים"
חוקרי הכנסת מטילים ספק בכדאיות החלטת הממשלה, להקים קבוצה של 10 יישובים חדשים במבואות ערד בנגב. לפי דו"ח שפרסם השבוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עדיף לעבות יישובים קיימים דוגמת באר שבע, ערד ודימונה, על פני הקמת יישובים חדשים.
הדו"ח, שהוכן לבקשת ח"כ דב חנין (חד"ש), בוחן את ההשלכות החברתיות, האורבניות, הסביבתיות והכלכליות של הקמת הישובים החדשים. הוא הוגש אתמול (ג') לוועדה המשותפת של הכנסת לסביבה ובריאות, שדנה בהשלכות הקמת היישובים החדשים בכנס שדרות. בדו"ח נקבע, כי "הקמת יישובים חדשים, בכל הפרמטרים, יקרה יותר מהרחבת יישובים קיימים".
הכותבים ממליצים כי "במקרה שבו מובאת בפני הממשלה הצעה להקמת יישוב חדש, נדרשת בדיקה לא רק של עלויות ההקמה של היישוב החדש המוצע, אלא גם של העלויות השוטפות לאורך זמן ושל העלויות החיצוניות. כמו כן, נדרשת בדיקה מקבילה לחלופה אחת לפחות בהרחבה של יישוב קיים רלוונטי".
חלופות? "לא רלוונטי"
ההחלטה להתחיל בתכנון חבל התיישבות חדש באזור התקבלה לפני כחודש בממשלה, ברוב של 14 תומכים מול שני מתנגדים. התכנית כוללת גוש התיישבות חדש במרחב ששטחו הכולל הוא 180 אלף דונם, בין באר שבע לערד. היא גובשה באופן ראשוני על ידי משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית.
התכנית הראשונית נועדה לספק פיתרון דיור למשפחות צבא הקבע שאמורות להתיישב בנגב, על רקע בניית "עיר הבה"דים" בצומת הנגב. ברשימת היישובים נמצאים כאלה שהקמתם תוכננה אך לא יצאה אל הפועל, בהם כרמית, כסיף, חירן ומקב"ת יתיר.
הדו"ח מתבסס בין השאר על ביקורת של מבקר המדינה מ-2005, לפיה יש "התעלמות מפתרונות התיישבותיים חלופיים בתכנון הקמת ישובים חדשים". לדברי המבקר דאז, "השרים המציעים החלטות ממשלה על הקמת יישובים אינם מציגים לממשלה חלופות שאמורות לכלול הערכה הכלכלית, סביבתית וחברתית, את חישוב העלות/תועלת ואת היתרונות מול החסרונות".
בעקבות ביקורתו מ-2005, פירסם היועץ המשפטי לממשלה ובעקבותיו המועצה הארצית לתכנון ובניה, "נהלים בנושא קבלת החלטה בנושא הקמת יישובים חדשים". אלה כללו חובה להתבסס על "עבודת מטה מקצועית, שתכלול התייחסות למדיניות התכנון הכוללת, לחלופות האפשריות, ולמגוון היבטים הכרוכים בהקמת יישוב, ובהם היבטים תקציביים, תשתיתיים, סביבתיים, תעסוקתיים וחברתיים".
בדו"ח נטען כי הנחיית היועץ לא זכתה להתייחסות בתהליך התכנון של גוש התתיישבות החדש. עוד נחשף, כי תחת הסעיף "חלופות להצעת ההחלטה" נכתב בתכנית ההתיישבות החדשה פשוט "לא רלוונטי", זאת למרות כי נתוני מנהל מקרקעי ישראל מגלים שכ-30 אלף יחידות דיור עתידות להיבנות בקרבת אותו אזור התיישבות חדש ממש.
רגישות אקולוגית גבוהה
הדו"ח גם מצטט מעמדתו של המשרד להגנת הסביבה, לפי "אזור מבואות ערד מצטיין בנוף פתוח ורב גוני שרבים מהמאפיינים שלו שמורים היטב, והוא ברובו אזור מעבר ייחודי בין המדבר לאזור הים תיכוני". עוד מצוין, כי "רגישותו האקולוגית הגבוהה תועדה ופורטה בסקר ערכי טבע, נוף ומורשת שנערך בחבל יתיר ובמסמכים אחרים". בשל כך לא מתאים האזור לבנייה אלא "עורף לפנאי, נופש ותיירות וכריאה ירוקה לתושבי מטרופולין באר שבע והסביבה".
החברה להגנת הטבע והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתנגדים להקמת היישובים בטענה שיש לחזק ישובים קיימים במרחב שנמצאים באכלוס חסר. "יש לחזק יישובים וותיקים במקום לפגוע במרחבים פתוחים ורגישים, להחליש את הערים סביב ולהשקיע ישובים לא נחוצים", לדברי ארדן. בחברה להגנת הטבע מוסיפים, כי לפיתוח ישובים חדשים יש גם השפעה סביבתית שלילית נרחבת, בעוד שלהרחבת יישובים קיימים, יש השפעה פחותה יותר על הסביבה.
לפנייה לכתב/ת 
