הילדים שיצאו מהגטו האתיופי "בודדים ומתקשים"
המאבק לסגירת בי"ס "נר עציון" בפתח תקווה נחשב לסמל המלחמה בגזענות במערכת החינוך. שלושה חודשים אחרי, אנשי מקצוע מאשימים: "משרד החינוך תיקן טעות אחת בטעות אחרת, בגלל כניעה ללחץ הציבורי"
שלושה חודשים לאחר סגירת בית הספר "נר עציון" בפתח תקווה, שהוגדר על ידי בני העדה האתיופית בעיר כ"גטו אתיופי", טוענים גורמים שונים בבתי הספר שקלטו את התלמידים כי "האינטגרציה הכפויה" הייתה חדה מדי ועלולה לגרום נזק.
הידיעות שעניינו אתכם החודש ב-ynet:
- תיק פתוח: איפה המיליונים משוד הכספות הגדול?
- מפת הגרעין: כך פרושים המתקנים באיראן
- ארה"ב חושפת: פצצות ענק נגד בונקרים איראניים
מאבקם של בני העדה לסגירת בית הספר הפך בפתיחת שנת הלימודים לסמל של המלחמה בגזענות במוסדות החינוך. בתגובה לסירוב ההורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר, הורה שר החינוך, גדעון סער, על סגירתו המיידית ושליחת 300 תלמידיו למוסדות חינוך אחרים בעיר. ההורים הביעו סיפוק רב מההחלטה וקיוו כי זו תאפשר לילדים להשתלב כשווים בחברה הישראלית.
כעת, חודשים ספורים לאחר תום המאבק, נראה כי המהלך היה מורכב יותר משחשבו, לפחות לפי אנשי המקצוע בבתי הספר. אלו גורסים כי התלמידים, שמרביתם הגיעו מרקע לימודי ירוד, מתקשים להדביק את רמת הלימודים בכיתות וכתוצאה מכך הם חשים דחויים ומקופחים. "במבט לאחור, אין ספק שהליך סגירתו של 'נר עציון' היה חפוז מדי, שרירותי וחסר כל הכנה מוקדמת", הדגיש אחד הגורמים.
לדבריו, "רמתם של התלמידים במקרים רבים היא נמוכה מאוד ולכן מוטב היה שסגירת בית הספר הייתה מתבצעת בצורה הדרגתית ועל פני מספר שנים וזאת כדי שבתי הספר הקולטים יוכלו להיערך בהתאם, להכין את התלמידים לכיתה החדשה ולגבש קבוצות למידה המותאמות לרמתם. לצערי, מה שקרה בפועל זה שמשרד החינוך תיקן טעות אחת בטעות אחרת ובמקום שהתלמידים ירגישו כעת שווים הם במקרים רבים חשים בודדים ומתקשים להסתגל למצב החדש".
גורם אחר המכיר את הנושא הסביר כי הבעיה העיקרית היא בכיתות הגבוהות (ד'-ו), שם כדי ליישר קו עם יתר הכיתה, נדרשים התלמידים לעבודה יסודית ופרטנית. משרד החינוך אמנם מקצה שעתיים בשבוע לתגבור, אך מדובר בתמיכה שאינה מספקת. "אין ספק שצריך היה לסגור את 'נר עציון', אבל זה היה חייב להתבצע בצורה מקצועית ומושכלת ולא בהחלטה שרירותית מהיום למחר", אמר. "אומנם עדיין מוקדם להאריך את ההשלכות העתידיות על התלמידים אבל ברור שהציפייה שהם ישתלבו בכיתה החדשה תוך זמן קצר היא לא ריאלית ואף עלולה לפגוע בדימוי העצמי שלהם".
אפרת ירדאי, דוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מאשימה אף היא את משרד החינוך שנכנע ללחץ הציבורי. "עם כל הכבוד, הורים ופעילים חברתיים הם לא פסיכולוגים ולא אנשי מקצוע שמומחים לנושא", טוענת ירדאי. "מדובר בהחלטה מקצועית שרואה את טובת הילד לנגד עיניה ולכן האינטגרציה הייתה חייבת להיעשות בצורה מבוקרת ושקולה ולא בהחלטה חפוזה".
מנגד, סבור דניאל אוריה, יו"ר מטה יוצאי אתיופיה בעיר, כי בנסיבות הקיימות, סגירת בית הספר הייתה הכרחית וטוב שבוצעה. "אני דוחה בבוז את כל אלו שמספידים את ההחלטה", אמר אוריה. "אם לא היינו פועלים בצורה רדיקלית, לילדים שלנו לא היה סיכוי לצאת מהגטו. אנחנו כהורים ידענו שהתהליך יהיה מלווה בקשיים ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר העיקר שהילדים יקבלו מסגרת חדשה ושיוונית".
גם ח"כ שלמה מולה, בן העדה, סבור שסגירת המוסד הייתה צו השעה, אך לדבריו, יש להפיק את הלקחים ולהבא לתכנן את הנושא מראש. "ברחבי הארץ פועלים עוד 18 בתי ספר בעלי רוב של תלמידים אתיופים שאמורים להיסגר בשנים הקרובות. אני קורא למשרד החינוך להיערך לנושא כבר מאמצע השנה כדי שנוכל לחסוך מהתלמידים את הצלקות ותחושות הבושה שליוו את סגירת נר עציון".
ממשרד החינוך נמסר כי "עם קליטתם של תלמידי 'נר עציון' במוסדות חינוך חדשים, נבנתה בעבור כל תלמיד תוכנית אישית, תוך קיום מעקב פרטני אחר השתלבותם בכיתות הלימוד על מנת לוודא את קליטתם המיטבית. התקציבים אשר להם היו זכאים ב'נר עציון' ניתנים לתלמידים גם במסגרות החדשות".
מעיריית פתח תקווה נמסר כי "ההחלטה לסגור את בית הספר היא החלטה ערכית ושתי פנים לה - מצד אחד, בבסיס ההחלטה עומדת הדרישה להיות כמו כל האחרים, וזהו ערך שוויוני חשוב, מצד שני, מסתבר כי לשיווין יש מחיר. טענו לא אחת בפני ההורים כי סגירה הדרגתית היא נכונה יותר עבור ילדיהם, אך הם התבצרו בעמדתם. העירייה ומשרד החינוך עמדו על כך שכיתות ו' לא תפוצלנה ובג"ץ תמך בעמדה זו. עם זאת, בתי הספר משלבים את הילדים בצורה מיטבית".
לפנייה לכתב/ת 
