יו"ר רשות ני"ע: צפויים עוד הסדרי חוב רבים בשוק

"המשבר בישראל לא רק שלא חלף אלא אף הוא מאיים להתגבר", כך אמר היום (ה') פרופ' שמואל האוזר בכנס תאגידים של רשות ניירות ערך המתקיים בתל אביב.

הסדר האג"ח בדלק נדל"ן:

• "זו קרחת": בעלי אג"ח של תשובה דוחים ההסדר
• מחזיקי אג"ח דלק: רוצים את רווחי הגז של תשובה
• דלק נדל"ן: 20 מיליון שקל ל-2/3 משרה
  

האוזר מנה את יתרונותיה של הכלכלה הישראלית ואמר: "יחס החוב לתוצר הנוכחי בישראל הוא נמוך יחסית והכלכלה הישראלית יציבה יחסית בזכות מדיניות כלכלית שקולה של ריסון תקציבי, שיש לשמור עליה, אבטלה נמוכה מזה עשרות שנים ולא פחות חשוב - מגוון כלים מוניטריים ופיסקליים שלא קיים במדינות האחרות. כל אלה תודות למדיניות פיסקאלית מאוזנת של משרד האוצר ושל הממשלה בצד מדיניות מוניטרית מתאימה של בנק ישראל".

עם זאת הזהיר: "על אף שמשבר בשוק ההון והבורסה אינו מתחיל כשהשערים צונחים ואינו מסתיים כשהם מזנקים, האיום הכלכלי מבית ובעיקר מחוץ לישראל מחייב, ואני מדגיש, מחייב, את כולנו כבר היום להיערך לבאות".

האוזר הזהיר עוד, כי המשק המקומי צפוי להסדרי חוב רבים. "אי אפשר שלא לקחת בחשבון שמספר החברות הבעייתיות גדל והולך ולכן אנחנו צפויים להסדרי חוב לא מעטים. בשנה הנוכחית, עד היום היו כ-29 הסדרי חוב בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל, בהשוואה ל-38 הסדרים בשווי של 11 מיליארד שקל בשנת 2009 בשיא המשבר, ושני הסדרי חוב טרם המשבר בשנת 2008. וזה עדיין לא הסוף".

לדבריו, "כיום, אם שיעור תשואה לפדיון גדול מ-15% על אג"ח קונצרניות מייצג הסתברות גבוהה לאי עמידה בהתחייבויות, מתוך כ-300 מיליארד שקל חוב סחיר, למעלה מ-20 מיליארד שקל באג"ח הסחיר, בהשוואה לכ-4 מיליארד שקל בלבד לפני חצי שנה, מוגדרים כחוב בעייתי. אלה לא סכומים דרמטיים ברמה משקית, אך הם יכולים לפגוע בלא מעט משקיעים. יותר מכך, הבעיה יכולה להיות חריפה יותר אם המשבר באירופה ובארה"ב יימשך".

האוזר חשף כי הרשות בוחנת לאסור חלוקת דיווידנדים מרווחי שיערוך של חברות וכן לאסור על תגמולים מבוססי שערוך. "בין השאר, הרשות בוחנת האם להמליץ למשרד המשפטים לאמץ מודל המקובל במספר מדינות אירופה במסגרתו קיימות מגבלות על חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך ועל תגמולים מבוססי רווחי שערוך.

על המשקיעים לגלות מעורבות צרכנית

האוזר התייחס גם לצורך במעורבות פעילה של בעלי מניות מקרב הציבור. "אני מאמין גם בצורך במעורבותם של המשקיעים מקרב הציבור. כוחות השוק לא יעשו פעולתם כראוי אם ציבור המשקיעים לא יגלה מעורבות צרכנית. מדוע צרכנים אינם חוששים לעבור לסופרמרקט אחר אם מחירי מוצרים גבוהים מידי אך הם נאלמים דום אל מול פקידי הבנק, מנהלי קרנות הנאמנות, מנהלי קרנות הפנסיה והגמל?

"מדוע הוזלה של כמה אגורות במחיר הקוטג' מובילה למעורבות חברתית, ואילו הנפקת חוב בסיכון גבוה שאולי מובילים להסדרי חוב בשעת משבר אינם מובילים את המשקיעים לגלות מעורבות צרכנית בשוק ההון בשלב ההנפקה ולאחריה?". 

לסיום, התייחס האוזר לוועדת הריכוזיות בה היה חבר, ואמר: "אני רוצה לומר כמה מילים לגבי ועדת הריכוזיות שבה אני חבר. אתמול החלה הוועדה את שלב השימוע הציבורי בעל-פה, לאחר שבשבועות האחרונים קיבלה תגובות מהציבור בכתב. להמלצות הוועדה צפויות להיות השלכות משמעותיות על חברות ציבוריות במשק, והשיח הציבורי ביחס למידת ההצדקה של המלצה כזו או אחרת הוא לגיטימי.

"כל אדם, ובמיוחד מי שרואה עצמו נפגע מהמלצות הוועדה, זכאי ואף חייב לומר את דעתו וגם לטעון כנגד ההמלצות. חשוב לנו לשמוע את הביקורת, קשה ככל שתהיה, כדי שבסופו של דבר ניתן יהיה להגיע למסקנות מאוזנות, לאחר שמיעת הצדדים הנוגעים בדבר".

"אסור לדירקטורים לעצום עינים כשיש סימני האזהרה"

מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, שיראל גוטמן עמירה, אמרה: "אחת הבעיות העיקריות שאנחנו מזהים היא העובדה שמגיעים להסדר אג"ח מאוחר מידי, שאז בעיה תזרימית יכולה להפוך לחדלות פירעון. הדירקטורים צריכים שלא לעצום עינים לתחזיות שמציגים להם שלא בהכרח מעוגנות במסמכים שתומכים בהן. כשיש סימני אזהרה, בין אם מדובר בסימני אזהרה של הרשות או סימנים של החברה עצמה, לעשות משהו. יש לרסן חשבונאות יצירתית ולהיזהר מהערכות שווי מנופחות".