שינוי עיצובי: מדירת קרקע קטנה לבית פרטי גדול
דירת קרקע קטנה של 50 מ"ר ברמת השרון, עברה שינויים לאורך השנים. כיום היא משתרעת על 300 מ"ר שכוללים גם שני מפלסים ומרתף. צפו בתמונות
גליה שטרנברג, אדריכלית פנים במקצועה, רכשה לפני כעשרים שנה עם בעלה דירה קטנה צמודת קרקע ברמת השרון. הבית, ששטחו ההתחלתי היה 49 מ"ר, עבר שינויים רבים עם השנים ומשתרע היום על לא פחות מ-300 מ"ר שמתחלקים בין שני מפלסים ומרתף.
הבית מורכב כולו מאלמנטים אדריכליים, עליהם אחראי האדריכל דני לזר, ששזורים זה בזה לכדי מרקם אחד ומפריטים רבים ומגוונים שאספה ושדרגה שטרנברג במהלך השנים. למלאכת העיצוב תרמה גם המעצבת רינת ארביב אברמוביץ' והשתיים יצרו יחד בית ייחודי שנע בין מודרני לכפרי, אבל הצבעוניות הבהירה וההרמונית מייצרת מראה רומנטי, ביתי ונעים בכל חלקי הבית.
הכניסה: האווירה הכפרית מורגשת מיד עם שביל הגישה לבית, בדרך שמורכבת ממדרגות מחופות באבני ג'מעין טבעיות, אבני חצץ, עציצים מסוגים שונים ועץ בוגנוויליה שמקביל לדלת הכניסה. עמוד מעוגל ולא שיגרתי גם הוא חלק מהקונסטרוקציה של המבנה ונוצל כדי לסמן את הדרך פנימה.
הבית בנוי על מגרש מלבני ומתוכנן בצורת האות ריש, מה שמאפשר פתיחת חלונות לכיוונים רבים ושימוש באור הטבעי ככלי משחק מרכזי בעיצוב הפנים. גופי התאורה המלאכותיים עדינים ולרוב תלויים על הקירות הצדדים ולא על התקרות כנהוג ברוב הבתים, מה שמוסיף עוד קצת לייחודיות כאן מסביב. גודלו של המפלס התחתון הוא 120 מ"ר והוא מחולק היום לשני אזורים עיקריים. האחד הוא הסלון ופינת המשפחה והשני, מופרד על ידי כמה מדרגות, מוקדש למטבח ולפינת אוכל.
הסלון: הסלון מוצף אור טבעי כשחלונות בעלי פרופילים בלגים לבנים פונים מצד אחד לגינה גדולה ומצד שני לחצר פנימית אינטימית שמקורה באמצעות קורות לבנות עדינות שענפי העץ שנשתל בחצר כרוכים סביבם. פנסים בעלי מראה עתיק מאירים את המקום ובבסיס החלון שפונה לגינה ממוקם מדף ישיבה שמאפשר שהייה בעת ובעונה אחת בחוץ ובפנים.
מבט חטוף נוסף בחלל מאפשר הצצה גם לעולם האישי של הדיירים. בנות המשפחה מנגנות בפסנתר שחור ודרמטי שמעניק קונטרסט מרענן לחלל הסלון.
ניכרת כאן האהבה של בני המשפחה לאומנות ולקריאה כשמקומות רבים מיועדים לאחסון ספרים. הרצפה, שהייתה כהה בעבר, הוחלפה בפרקט טבעי ובהיר ועליו מונח היום שטיח הודי מיוחד.
המטבח: המטבח הוא אחד המקומות היחידים בבית ששמר על צביונו כשהאופי החיצוני שלו כמעט ולא השתנה. המחיצות כאן בנויות מקירות וביניהן דלתות והארונות המרובים מאפשרים אחסון כלי אוכל רבים. הדלתות של אחד מהארונות עשויות זכוכית וכך מתגלים כלי החרסינה הייחודיים של בעלת הבית.
הרהיט המעניין באמת בחלל הוא השולחן. בעבר הוא היה שולחן נגרים אבל כאן הורכבה עליו פלטת אבן והרגליים המקוריות נשארו בעינן. בפינת האוכל עומד שולחן נוסף, בעל רגלי עץ מסיביות, שעבר בירושה מהורי בעלה של המעצבת, עבר צביעה ללבן וצורפו אליו כסאות מתאימים.
מראה פינת האוכל נשבר על ידי גופי תאורה תלויים ועכשוויים, תמונות ב"מראה של פעם" ואח שמחמם את החדר.
הקומה השנייה: גרם המדרגות שמפריד בין שני חלקי הקומה הראשונה מוביל אותנו אל הקומה השנייה. חדר השינה של ההורים נראה כמו תפאורה לסיפור אגדות רומנטי. חדר גדול, שטוף אור, שגופי התאורה המלאכותיים בו עומדים או צמודים לקיר ומעניקים לחדר תאורה רכה ועדינה. פריטים נוסטלגיים כמו מראות,
שידת טואלט וכורסאות בד מקשטים את החדר שממנו אפשר גם לצאת למרפסת שפונה אל הגינה הירוקה. הקורות והעמודים משתתפים בחגיגה ומשמשים סוג של נישה למיטה ובנוסף החלל שנוצר תחת גרם המדרגות אפשר הצבת ארון הבגדים.
אחד מחדרי הילדים שהיו כאן הוסב עם הזמן לחדר אורחים וקורות העץ שבקומה הזו גלויות בחדר. גם מוטיב תריסי העץ חוזר כאן כשהפעם הוא לוקח חלק גם בעיצוב ארונות הבגדים.
חדר הכביסה והשירותים: ברוב הדירות והבתים, חדרי הכביסה והשירותים, הם מקומות חשוכים, כאלה שממוקמים באזור נידח. כאן בבית דווקא החדרים האלו זכו להופעה חגיגית ולוקחים חלק באווירה.
פרטי העץ, כמו בכל שאר הבית, עוצבו בהזמנה אישית אצל נגר וחדר הכביסה פונה למרפסת כשווילונות ארוכים ולבנים מעטרים את החלונות, אשר גם בחדר שולי זה עוצבו בקפידה.
צבעי הקרם והשמנת מאפיינים גם את חדר האמבטיה ותריסי עץ רומנטיים מייצרים חלון גדול ושונה מהחלונות הקטנים והסטנדרטיים.
חללי העבודה: בני הזוג עובדים מהבית ולכן היה צורך ליצור אווירה ביתית גם בחללי העבודה. הצד השמאלי של הבית, זה ששימש בעבר כחנייה, הוסב למשרד של המעצבת והאזור הוארך לכדי 40 מ"ר שמשמשים אותה ואת העובדים איתה. הקווים הרומנטיים והרכים שמאפיינים את הבית באים לידי ביטוי גם כאן.
תקרת המשרד מורכבת מאזור ישר והמשכו בעל שיפוע. הפריטים אקלקטיים מעט ומגיעים מעולמות שונים ולמרות זאת המנורות המודרניות והוילונות הבארוקיים משתלבים יחד בעדינות בזכות הצבע הלבן המאחד בניהם. משרד נוסף משמש את הבעל ונמצא בקומת המרתף כשאליו נכנסים מבחוץ וכך הצבעוניות הלבנה והאור הטבעי, שמגיע מהחצר, ניכרים גם כאן.
מסתבר שבדיוק בשיטה הזו, לאט אבל בטוח, יוצרים חלום במציאות. הבית של משפחת שטרנברג, שעל עיצובו מנצחת בהצלחה כבר 20 שנה אם המשפחה, הוא בית החלומות הישראלי; בית צמוד קרקע שמקיים מערכת יחסים נפלאה בין החוץ לפנים ומכיל רהיטים ופריטים אישיים, ייחודים ונוסטלגיים – כאלה שמקנים לבית מראה משפחתי, חמים ומזמין.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"
לפנייה לכתב/ת 
