טרכטנברג, הכישלון מתחיל אצלך בבית
אותו פרופ' טרכטנברג שניסה להגדיר מהו צדק חברתי, עומד בראשה של מערכת המציגה תמונה חברתית עגומה, שבה עובדים מורים מן החוץ שתנאי העסקתם עלובים
בכך כמובן אין להעיד דבר על ערכן של המלצות הוועדה, ודאי שלא על מי שעמד בראשה, פרופ' טרכטנברג עצמו. ייתכן שטרכטנברג אינו אחראי למסמוס מסקנות הוועדה. אחדים המכירים את האיש דיברו על כוונות טובות שנגפו בפני פוליטיקה רעה. טרכטנברג יכול להמליץ, הוא אינו המבצע, אינו המתקצב, הוא אינו האחראי, ודאי שלא בלעדית, כאשר כוונות טובות הופכות לאבק פורח.
עוד בערוץ הדעות :
מפריטים, נמאסתם. צאו לי מהנעליים / נמרוד לוז
וינשטיין, אל תאיים על חברי הכנסת / חיים משגב
אך פרופ' טרכטנברג, שפרץ כמו משום מקום לתודעה הציבורית, הגיע לשם ממשרדו כיושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), ובתפקידו זה, טרכטנברג הוא הרבה יותר מפקיד עם כוונות טובות. ות"ת היא הגוף המתקצב של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ומתווה דרך למוסדות האקדמיים.
כאשר בעשור שעבר, תיעדפה הוועדה לתכנון ולתקצוב תלמידים לתואר שלישי, כל אחת מהאוניברסיטאות אספה כאלה מלוא החופן כדי להגדיל את חלקה בעוגה התקציבית. כאשר החלה לתעדף תקציבית חברי סגל בכיר, מיהרו האוניברסיטאות להגדיל את מספרם, ולו הייתה ות"ת סבורה שראוי מבחינה אקדמית לגדל פטוניות, היו המדשאות האקדמיות המטופחות מוחלפות בשדות סגלגלים. מנואל טרכטנברג הוא הסמכות העליונה במערכת ההשכלה הגבוהה. על פיו יישק דבר.
מעגל העסקה מבזה
והנה, אותו פרופ' טרכטנברג, שניסה להגדיר לא מזמן מהו צדק חברתי, עומד בראשה של מערכת המציגה תמונה חברתית עגומה לא פחות מזו של החברה הישראלית: מערכת המורכבת מדור א' של חברי סגל אקדמי עתירי זכויות ותנאים נוחים ודור ב' של מורים מן החוץ שתנאי העסקתם עלובים. אלו ניתנים להחלפה בקלות, תלויים באופן מוחלט בחסדי הממונים עליהם, חוששים לפצות פה.
מערכת ההשכלה רוויה בתוכניות חוץ תקציביות מופרטות, המנצלות שירותים ומשאבים ציבוריים כדי לשווק תארים עבור שכר לימוד מופקע, לצד כיתות "רגילות" עמוסות בסטודנטים. מערכת ההשכלה מנציחה במכוון ארעיות וחוסר ביטחון תעסוקתי, כאשר אלפי מורים, שמועסקים בה ברסיסי משרות, מתרוצצים ממכללה לאוניברסיטה כדי לפרנס את עצמם, כשאף אחת מהן אינה ביתם, הם תמיד מן החוץ. לכודים במעגל העסקה מבזה שאין לו סוף.
מה אפשר לומר על כוונות טובות שאינן באות לידי ביטוי גם כשהן מלוות בכוח לממש אותן? האם מאמין פרופ' טרכטנברג שהפניית המשאבים הקטנים יחסית הנדרשים לפתרון רוב הבעיות התעסוקתיות והחברתיות הקשות שרודפות את מערכת ההשכלה הגבוהה, היא זו שתמנע ממדינת ישראל את פרס הנובל הבא? האם הוא סבור שכלכלת הטפטוף מלמעלה תבטיח שהכספים המוזרמים יזלגו, בסופו של דבר, כלפי מטה וייטיבו עם כולם באקדמיה? או אולי אין מדובר אלא בקהות חושים, זו של הפרופסור השבע שלא מרגיש את הרעב דווקא בחצרו האחורית?
כאשר הוקמה ועדת טרכטנברג, טענו מובילי המחאה החברתית שהיא הוועדה "הצינית, המטעה והאכזרית מכולן. ועדה שמטעה את הציבור ביודעין. בעוד הציבור מצפה לשינוי - לוועדה אין את המנדט או הסמכויות לבצע שינוי זה". הם אף דרשו שטרכטנברג יתפטר מתפקידו. טרכטנברג ביקש שימתינו עד לפרסום המסקנות לפני שישפטו אותו. ככל שהדברים נוגעים במערכת ההשכלה הגבוהה, פרופ' טרכטנברג אינו נטול סמכויות או מנדט. הוא גם אינו יכול לבקש מהמורים מן החוץ באוניברסיטאות ובמכללות להמתין בטרם ישפטו אותו. הם חיכו מספיק.
ניצן הדס, לשעבר יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il