ביניש: שרים וח"כים במסע הסתה נגד העליון

לקראת סיום כהונתה נשיאת בית המשפט העליון נלחמת על דמותו של היכל הצדק שתשאיר אחריה. השופטת דורית ביניש הסירה הערב (יום ה') את הכפפות, ובנאום לוחמני במיוחד תקפה את נבחרי הציבור המבקשים להשפיע על אופיו של העליון בעזרת שלל חוקים שישפיעו על הרכב שופטיו והצהרות נגד השופטים המכהנים כיום. היא האשימה שרים וחברי כנסת בניהול מסע הסתה נגד בית המשפט העליון, והתכוונה ברמיזתה זו גם לאביגדור ליברמן ולעוזי לנדאו.

ימים של טלטלה סביב בית המשפט העליון:

• מני מזוז ברשימת המועמדים של ביניש לעליון
• אין מינוי שופטים לעליון, בדואי ראשון למחוזי
• היועמ"ש: מי שינסה לפגוע בעליון - ימצא בי אויב
• השרים הפילו את החוק להגבלת עתירות לבג"ץ
  

"במשך מספר שנים מתנהל מסע התופס תאוצה משנה לשנה, במטרה להחליש את מערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון", אמרה ביניש, והוסיפה כי מדובר במסע של דה-לגיטימציה: "בראשו של המסע הזה עומדים מספר פוליטיקאים, חברי כנסת ואף שרי ממשלה, שמנצלים את חסינותם ומוסרים לציבור הרחב מידע מוטעה ומטעה שהדרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית". 

ביניש. "הכתובת הייתה על הקיר, איש לא קם"(צילום: ארנון פז)

בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, המתקיים במלון דניאל בים המלח, אמרה ביניש כי היא התריעה בשנים האחרונות נגד המגמה לפגוע בבית המשפט העליון ולצמצם את סמכויותיו, "ובכך לחתור כנגד היכולת להגן על הערכים הדמוקרטיים של המדינה". ביניש אמרה כי "הכתובת הייתה על הקיר. ההתרעות נשמעו אבל אף אחד לא קם".

"שופטי העליון לא גדלו באחוזות של אצילים", ירתה הנשיאה על רקע הביקורת שהטיחו לאחרונה אישי ציבור בבית המשפט בשל בהרכבם החד-גוני לכאורה, "מתוך עמם הם צמחו ומרבדים שונים של החברה בישראל. הם עבדו והשקיעו והגיעו להישגים מקצועיים. גם הוריהם לא נולדו עם כפית של כסף. מדוע, אם כן, להטיל בהם סטיגמה ולהסית נגדם? זוהי תעמולה שבמסגרתה אליטה מקצועית הפכה למילת גנאי. העובדה הברורה, לעומת זאת, היא שבמערכת המשפט כולה מכהנים משפטנים שעברו הליכי מיון רבים ושונים; שתרמו לחברה בישראל כל אחד לפי דרכו ויכולתו והגיעו בסולם המשפטי למשרה השיפוטית הבכירה".

ביניש לצד השר נאמן בכינוס הערב, למי היא בדיוק התכוונה?(צילום: ארנון פז)

"איך אפשר להגיד שבית המשפט שמאלני?"

בשבועות האחרונים מקודמות בכנסת כמה הצעות חוק שישפיעו על אופיו של בית המשפט העליון. בין הצעות החוק האלה ניתן למצוא כזו שתשנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שלמעשה יהיו חברים בה יותר אישים המזוהים עם

הימין, והצעה אחרת שתאפשר לשופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון להתמנות לנשיאו גם אם נותרו לו עוד פחות משלוש שנים עד לגיל 70 (גיל פרישתו של שופט עליון). חוק זה זכה לכינוי "חוק גרוניס", משום שהוא יאפשר לשופט אשר גרוניס להתמנות לנשיא העליון עם פרישתה של ביניש בשנה הבאה. גרוניס נתפש כמי שאינו נוטה לאקטיביזם שיפוטי, ולפיכך יוכל להקל על הימין.

ביניש מתחה ביקורת על הקוראים לשנות את הרכב השופטים: "בתום תקופה עתירת יצירה ומעש שבה זכינו, והשיטה המשפטית שלנו, ובית המשפט העליון בראשה, הייתה לאחד מההישגים המפוארים ביותר של המדינה היהודית, הציונית והדמוקרטית שקמה כאן, מה שומע הציבור מנבחריו? שבית המשפט העליון שייך לשמאל הקיצוני הרדיקלי; שבבית המשפט אין שופטים דתיים למרות שמכהנים בו מספר שופטים דתיים; שבית המשפט אינו פלורליסטי - אף על פי שבית המשפט בהרכבו הנוכחי הוא מבחינת השופטים המכהנים בו המגוון ביותר שידענו אי פעם. שופטים שקיבלו את חינוכם המשפטי באוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם, שהגיעו למעמדם בזכות כישוריהם המקצועיים ומרקע חינוכי שונה - ודווקא כנגדם מועלית הטענה שהם מעור אחד".

חברי קדימה מניפים דגלים שחורים בכנסת בעת אישור חוקי המשפט(צילום: גיל יוחנן)

נשיאת העליון לא הסתירה את זעמה על הפוליטיקאים. "בין חברי הכנסת יש היום כאלה הדורשים מהשופטים להוכיח את נאמנותם למדינה בפני ועדות כנסת ופוליטיקאים שיאשרו את מינויים על פי השקפתם הפוליטית. המטרה ברורה - לגרום לשופטים לוותר על אי-תלותם במערכת הפוליטית, אי-תלות שהיא מקור כוחנו וגאוותנו. אכן, אם אומרים שכולנו עשויים מעור אחד, זה נכון במובן זה שכולנו עשויים מהעור והאור המאיר את ערכי המשפט והדמוקרטיה של מדינת ישראל. כנגד בית המשפט הזה מעיזים פנים חברי כנסת בישראל לומר שהוא 'מוסד רקוב'. שזו 'חבורה עלובה'".

מסר לנתניהו: "תעמוד על המשמר"

ביניש הזכירה גם את תפקידו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבלימת הצעות החוק לשינוי פני העליון: "יש חשיבות רבה לכך שראש הממשלה מצהיר על חשיבות עצמאותם של השופטים. למיטב ידיעתי, הוא גם התנגד לחלק מהצעות החוק ובלם את הצעת חוק השימוע. אני מניחה שראש הממשלה יוסיף לעמוד על המשמר ככל יכולתו. יחד עם זאת, כל עוד מנשבת הרוח הרעה, אין די בבלימת הצעת חוק זו או אחרת. שכן, מדובר במגמה מתמשכת ולא במאבק ספוראדי".

ביניש הדגישה: "מאז הימים האפלים של מלחמת העולם השנייה ידע העולם להפיק את הלקח הבסיסי. דמוקרטיה היא אכן בראש ובראשונה שלטון הרוב, אך דמוקרטיה היא גם שמירה על המהות הדמוקרטית, על ערכי יסוד, על כבוד האדם, על זכויות האדם, ובישראל, בד בבד עם כל אלה, על ערכיה כמדינה יהודית. אלה אינן מלים ריקות. אלה ערכים המצויים בלב ההגנה על קיומנו, והם הולכים ונשחקים במסע שנועד להכחידם".

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (ליכוד), אמ בתגובה לדברים: "הניסיון של נשיאת בית המשפט העליון להשתיק את הביקורת ולהרתיע את המבקרים נדון לכישלון. הביקורת על בית המשפט העליון ועל הדילים האפלים הנעשים בתהליך בחירת השופטים היא ביקורת חיונית, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה הישראלית. מי שאינו מבין שזוהי חובתנו כאנשי ציבור, אינו יודע מהי דמוקרטיה".

ישיבת ישראל ביתנו בראשות ליברמן. ביניש מודאגת(צילום: גיל יוחנן)

גם משפטנים התייחסו להצעות החדשות. עורך הדין רם כספי התייחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים. "אני סבור שיש לחשוב מחדש על הרכב הוועדה במתכונת שונה מזו הנידונה היום, כך ששר המשפטים יכהן כיושב ראש ללא זכות הצבעה, חבריה יהיו שלושה שופטי עליון, שלושה חברי לשכת עורכי הדין ושלושה דיקנים מהפקולטות", הוא

 אמר. הוא התייחס להצעת חוק השימוע לשופטים ואמר: "לא היה כל יסוד לדרישה לבצע שינויים למועמדים לשיפוט, וטוב שדרישה הזויה זו ירדה מסדר היום. אסור לנו לערב פוליטיקה במשפט".

פרופסור אריאל בנדור, המשמש כיושב ראש העמותה למשפט ציבורי, התייחס גם הוא בשיחה עם ynet להצעות החוק האחרונות: "אני רואה בעייתיות בסדרת הצעות החוק שהוגשו לאחרונה, הנוגעות לבחירת שופטים. הצעת חוק השימוע לשופטים מהווה פוליטיזציה חמורה של בחירת השופטים. אני חושש שלא יהיו מועמדים ראויים לשמם בעליון, שגם יסכימו לעמוד בחקירה פוליטית".