הרוסים בוחרים, הצעירים בורחים לחו"ל בגלל פוטין

הרוסים כבר בחרו - בחו"ל: מיליוני רוסים הלכו היום (יום א') לקלפיות כדי להצביע בבחירות לפרלמנט, בהן צפויה לנצח מפלגתו של ראש הממשלה ולדימיר פוטין. עם זאת, מסקר שנערך בשבוע שעבר עלה כי מפלגת השלטון, "רוסיה מאוחדת", צפויה לזכות ב-252 מתוך 450 המושבים בפרלמנט - ירידה ביחס למספר מושביה כיום, שעומד על 315. בקרמלין מקווים כי מפלגת השלטון תשמור על רוב של שני שלישים ויותר, שיאפשר לה לשנות את החוקה.

כותרות אחרונות מרוסיה:

• רוסיה: "ארוחת ניצחון" לחיילים בבוקר הבחירות
• פוטין התקבל בקריאות בוז בקרב אמנויות לחימה
  

נטליה לפלסקיה היא מסוג האנשים שרוסיה זקוקה להם כיום - עובדת הייטק צעירה ומצליחה שמתנדבת בארגון צדקה בשעות הפנאי. אך בגלל אכזבתה ממה שהיא מתארת כשחיתות וקיפאון מסביבה, היא ובעלה החליטו לארוז את חפציהם ולהתחיל בחיים חדשים בקנדה.

מערכות החינוך והבריאות מפגרות מאחור. כרזת בחירות במוסקבה(צילום: AFP)

"אני לא רואה איך הדברים הולכים להשתנות, ואני לא רוצה לבזבז את ימיי הצעירים בכך", סיפרה לפלסקיה בת ה-29, שלפני כמה שנים עברה לגור במוסקבה והתקדמה למשרה בכירה בחברת הייטק.

22% מהרוסים: "רוצים לעזוב לתמיד"

בזמן שראש הממשלה פוטין מתכונן לנצח בבחירות הכלליות היום, כהקדמה לשובו לכיסא הנשיא באביב, מספר הולך וגדל של רוסים שוקלים ברצינות לעזוב את ארץ מולדתם בחיפוש אחר עתיד ורוד יותר בחו"ל.

ניצחונו הצפוי של פוטין בבחירות לנשיאות בחודש מרס יגדיל את הסיכוי שהוא יישאר בתפקיד הרם במשך 12 שנים.

החששות משלטון יחיד של פוטין ומחוסר תקווה לשינוי במדינה לא החלו עם החלטתם בחודש ספטמבר של ראש הממשלה והנשיא דמיטרי מדבדב להתחלף ביניהם בתפקידים. בסקר שערך מכון "לבאדה" הרוסי בחודש מאי עלה כי 22 אחוזים מתוך 1,600 נשאלים אמרו שהם רוצים לעזוב לחו"ל לתמיד, בהשוואה ל-19 אחוזים באפריל 2009.

"להפגנת אופוזיציה מגיעים 50 מפגינים ו-150 שוטרים". מוסקבה(צילום: EPA)

קשה להשיג נתונים על שיעור ההגירה מרוסיה. הסיבה לכך היא שרק מעטים מאלה שעוזבים את המדינה לתקופות ארוכות מוותרים על אזרחותם הרוסית, בשעה שקבלת מעמד תושב במדינה החדשה יכולה להימשך כמה שנים טובות.

גל ההגירה החמישי מאז תחילת המאה ה-20

אולם, הדמוגרף מיכאיל דניסנקו מבית הספר הגבוה לכלכלה במוסקבה מעריך כי לפחות חצי מיליון רוסים עזבו לחו"ל בשנים 2002-2009 ורבים נוספים עושים את הדרך לשם, במה שהוא מתאר כ"גל ההגירה החמישי" מאז תחילת המאה העשרים.

"רמת התסכול גבוהה מאוד. יש תחושה של חוסר נוחות, של סלידה מהחיים ברוסיה", אמר לב גודקוב, ראש מכון "לבאדה". התחזית של 12 שנים נוספות של קיפאון או אפילו החמרת המצב ברוסיה מפחיד רבים מהרוסים. מסיבה זו הם מתחילים לחשוב על מעבר למדינה אחרת, בין היתר כדי להעניק לילדיהם עתיד טוב יותר בחו"ל.

מדבדב יחליף תפקידים עם רה"מ. הזוג הנשיאותי משדר דמוקרטיה(צילום: AP)

אתרים ובלוגים רוסיים רבים מייעצים כיצד להגר מהמדינה. אחד מהם, "הגיע הזמן להתחפף", מציע פרשנויות וסרטוני וידאו שחושפים שחיתות ופשע לכאורה בקרב פקידים רוסים בכירים. "למרות הכול, עוד מושל קנה לעצמו מרצדס נוספת בעבור 7 מיליון רובל (233 אלף דולר)", נכתב בפוסט אחד באתר. "השחיתות היא אורח חיים ברוסיה", זעקה כותרת באתר אחר.

"הידיעה שפוטין נשאר בשלטון הרסה את מצב הרוח"

"הידיעה שפוטין נשאר בשלטון הרסה לאנשים את מצב הרוח והדיבור (על הגירה) החל ליצור תהודה רבה", אמר אנטון נוזיק, בלוגר מפורסם שמקיים סמינרים בנושא הגירה.

הרפורמות הדמוקרטיות שהתלוו לנפילת ברית המועצות ב-1991 העלו תקווה שרוסיה תהפוך סוף סוף למדינה חופשית ומתקדמת. אך 11 שנות פוטין בשלטון, תחילה כנשיא ולאחר מכן כראש ממשלה, פקחו את עיניהם של אזרחי המדינה בנוגע לעתידם הקודר.

מדינה בלי עתיד? הקור המוסקבאי(צילום: רויטרס)

בשעה שהכלכלה המתרחבת שיפרה את רמת החיים של רבים במדינה, הפכה השחיתות ברוסיה לשיטתית והתחרות הפוליטית נעלמה כמעט לחלוטין. ברמת היום יום, רוסים רבים מתלוננים שמערכות החינוך והבריאות המדינה ממשיכות לפגר הרחק מאחור. למעטים בלבד יש אמונה שהמשטרה או בתי המשפט יגנו עליהם ועל רכושם.

1.6 מיליון היגרו מרוסיה בשנים 1989-2002

ההגירה מרוסיה היא בהחלט לא תופעה חדשה. המאה העשרים לבד הייתה עדה לגלים של הגירה, שתחילתה בבריחת רוסים מהמדינה לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 ובמהלך מלחמת העולם השנייה. מעל 290 אלף יהודים היגרו מברית המועצות בין 1971 ל-1988, ויותר מ-1.6 מיליון אנשים עזבו את רוסיה בשנים 1989-2002 עם התפרקות ברית המועצות. כך לפי הערכות של דמוגרפים.

העזיבה כיום את רוסיה אינה כה טראומטית כפי שהייתה בעידן הסובייטי, אז נלחמו המהגרים לעתיד במשך שנים כדי שיתירו להם לעזוב את המדינה - רובם איבדו את עבודתם וחבריהם בעת התהליך, וחלקם אף נפרדו ממשפחותיהם, כשהם בטוחים שלא ישובו עוד לעולם.

החדשות בטלוויזיה מזכירות את התעמולה הסובייטית. פוטין ותומכים(צילום: AP)

אולם, ההחלטה לעזוב את רוסיה עדיין טומנת בחובה כאב גדול. רוב המהגרים משאירים מאחור הורים מבוגרים, תרבות מוכרת ואת היכולת לתקשר בשפת האם שלהם.

רוסייה למופת: קריירה מצליחה ועזרה לנזקקים

לפני 15 שנה, לפלסקיה הצעירה כינתה את בן דודה "בוגד" משום שעזב לארצות הברית במקום להישאר ולעבוד כדי לשנות את החיים ברוסיה ולהפוך אותם לטובים יותר. עם התבגרותה, לצד בניית קריירה מצליחה, היא התנדבה בבית יתומים ואספה כסף ובגדים לנזקקים.

בתחילת שנות ה-2000 היא הצביעה לפוטין ומפלגתו "רוסיה מאוחדת", אך בחלוף השנים היא החלה לכעוס יותר ויותר על מה שקורה בארצה. אי השוויון החברתי רק הורע, השחיתות פושה בכל מקום, הפגנות אופוזיציה מפוזרות באלימות והחדשות בטלוויזיה מזכירות מאוד את התעמולה הסובייטית.

אזרחים רבים לא סומכים על המדינה שתגן על חסכונותיהם. דושנאב(צילום: רויטרס)

"הגיע השלב שבו הפסקתי לדאוג. דבר לא ישתנה באופן משמעותי", אמרה לפלסקיה. לדבריה, הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר זמרת שהיא הכירה בילתה 10 ימים במאסר בדרום המדינה לאחר ששרה שיר שמתח ביקורת על המשטרה. היא הגיעה למסקנה שלאזרחים בארצה אין כל כוח לדרוש מהממשלה לתת דין וחשבון או להביא לשינוי, בין אם דרך בחירות תחרותיות או בין אם באמצעות הפגנות רחוב.

קצבת פנסיה עלובה בשווי 270 דולר לחודש

"ראית איך נראות ההפגנות האלה? יש 50 מפגינים ו-150 שוטרים לפיזור הפגנות. ואז מפנים את הצעירים והצעירות ומכניסים אותם לרכבי המעצר", אמרה לפלסקיה.

לפלסקיה הבינה כי השווקים המתעוררים של רוסיה מעניקים הזדמנויות להפקת רווחים גדולים ולקידום מהיר של הקריירה בתחומים מסוימים. אולם היא לא סומכת על הממשלה שתגן על החסכונות שלה מפני האינפלציה והמשבר הכלכלי. אביה, מרצה במכללה במשך 40 שנה, פרש לא מזמן וקיבל קצבת פנסיה שוות ערך ל-270 דולר בחודש.

אין תחרות הוגנת בפוליטיקה. מנהיג המפלגה הקומוניסטית זיוגאנוב(צילום: רויטרס)

לפלסקיה אמרה כי אינה רוצה בקריירה מטאורית. "אני מעדיפה לבנות את הקריירה שלי באיטיות, צעד אחר צעד, לעבוד ולדעת שבסוף, כשאהיה בת 60, הממשלה לא תאכזב אותי", היא אמרה.

לפלסקיה ובעלה אלכסנדר, איש הייטק בן 27, אמורים לקבל אשרות כניסה לקנדה בימים הקרובים ומתכננים לטוס למונטריאול באביב. לפלסקיה צריכה עכשיו לחסן את החתול שלה קסביאר, למכור את חפציהם ולהתחיל להיפרד מכל יקיריהם.

השניים מעולם לא ביקרו בקנדה ויודעים שייקח להם זמן למצוא עבודה מעניינת ומכניסה כמו זו שהם משאירים מאחור במוסקבה. אך הם מביטים על העתיד בתקווה לחיים טובים יותר לעצמם ולילדיהם.

דניסנקו הדמוגרף אמר כי עזיבתם של אנשים משכילים את רוסיה מבשרת רעות למדינה. "יהיה קשה לפצות על עזיבתם. עדיף היה לרוסיה שהם היו נשארים במדינה".