יבש פה: יכול להיות שישראל הופכת למדבר?
בשבועות האחרונים בולטים הפערים החדים בין הטמפרטורות ביום ובלילה. על רקע רצף של שנים שחונות עולה השאלה אם קו המדבר מצפין והולך. חזאי, קלימטולוגית ומנהל ברשות המים דנים בהשפעה של שינוי האקלים על שטח מדינת ישראל
החזאי נחום מליק אומר שלא ניתן לקבוע קביעה החלטית שכזו, אך מדבריו בכל זאת ניתן להבין לאן נושבת הרוח: "ישנה כמות משקעים שנתית המגדירה מהו מדבר: אזור שיורדים בו פחות מ-200 מילימטר גשם בשנה. אבל עם זאת, כשיש בצורת מתמשכת או רצף שנים שחונות עם כמויות גשם קטנות, אפשר בהחלט לראות שקו המדבר מצפין (תהליך הנקרא מדבוּר – מ"ב, א"מ).
ממוצע הגשם השנתי הוא שקלול של כמויות הגשם שירדו ב-30 השנים האחרונות. אולם מדבריו של מליק, ובפרספקטיבה של שלושה עשורים, ניתן לראות כי קו המדבר הצפין במעט, בעיקר במהלך שבע השנים האחרונות.
"התופעה היותר בולטת במזג האוויר בשנים האחרונות היא הקיצוניות שהוא מתאפיין בה", ממשיך מליק. "יש תקופות של יובש קשה ומנגד פרקים של גשמים חזקים שיורדים בבת אחת. האירועים הם חריפים, קצרים ואלימים יותר. רק לפני שבועיים ירדה כאן ביומיים כמות גשם של חודש שלם. באירופה, לעומת זאת, נרשם חודש נובמבר יבש במיוחד – אין אפילו שלג באלפים. כך שמעבר לעליית קו המדבר, יש תופעות חמורות של מזג אוויר קיצוני גם במקומות אחרים".
התחממות, התייבשות והרחבת המדבר
גם פרופ' הדס סערוני, קלימטולוגית מאוניברסיטת תל אביב, מציינת לרעה את דלילות המשקעים בשבע השנים האחרונות. היא מקפידה לסייג את דבריה ולומר כי לא קיימת מובהקות של התופעה, בעיקר בשל שנים של חורף קשה, כמו זה ב-1992, אשר גורם לסטטיסטיקה להתיישר. "לפי הטמפרטורה אי אפשר להגיד שישראל הופכת למדבר, אבל אפשר לומר שבשבע השנים האחרונות לא ראינו שנה אחת מאוד גשומה".
סערוני לא מתעלמת מתהליך המדבוּר, אך מדגישה כי בינתיים מדובר בתופעה מינורית. באשר לעתיד האקלימי, לעומת זאת, התחזיות שלה קודרות קצת יותר: "התחזיות מדברות על התייבשות והפחתה מובהקת בגשם שתוביל להרחבת המדבר. בתנאים הללו לא בטוח שישראל תמשיך לגדל עגבניות רק כדי לייצא אותן להולנד. מבחינת מים לשתייה לא תהיה בעיה- אפשר להתפיל - אבל שינוי אקלימי יתרחש".
וכיצד מתיישבת ההתחממות הגלובלית עם הקור המאפיין את הימים האחרונים? "באופן כללי האירועים האקלימיים הופכים לקיצוניים יותר, ויכולים להתאפיין בקרה שמגיעה לכמה ימים ומיד לאחריה יש עליית טמפרטורות. בלילה, כשאין עננים והאוויר יבש, מתבטל אפקט החממה. לכן, החום שמצטבר במהלך היום בורח והלילות מתקררים באופן קיצוני. לכן גם ההבדלים הגדולים בין יום ללילה. אבל אלה תופעות מאוד שכיחות בכל חורף - היו ויהיו כאלה. לא הפכנו למדבר, זו תופעה רגילה של החורף".
עזבו את המדבר. מה עם משבר המים?
ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום מים עיליים ברשות המים, מצטרף לדעת עמיתיו. מדבריו עולה כי המגמה הכללית, בהסתמך על נתוני העשורים האחרונים, היא של התייבשות. ד"ר גבעתי מבחין בין תהליך מדבוּר לבין העובדה שהדרום הופך לצחיח אף יותר משהיה. כתוצאה מכך, עצי השיטה המוכרים מהדרך לאילת יהפכו נדירים יותר.
"יש הקצנה של המדבר, בעיקר בחלק הדרומי, באזור יטבתה ואילת – שם כמעט לא היו שיטפונות מאז 1998", הוא אומר. "כמות המשקעים ירדה באילת מ-30 מילימטר בשנה ל-15 מילימטר. בעבר אפיק ים סוף היה פעיל יותר והביא איתו לדרום שיטפונות מדי פעם, אבל בשנים האחרונות האפיק מביא איתו רק אוויר חם".
באשר להצפנת קו המדבר צפונה מבאר שבע, ד"ר גבעתי פחות מודאג. לדבריו, דווקא הגשמים שלא יורדים מעל אזור ההר והכנרת הם שצריכים לעורר דאגה: "הקו של באר שבע יציב מבחינת משקעים כבר שנים רבות. אבל דווקא האזורים הגשומים שנפגעו הם באזור הכנרת והחרמון.
"זוהי ירידה הדרגתית שנמשכת כבר 50 שנה, ודווקא אלו האזורים החשובים למשק המים. בבניאס, בדן ובחצבני המפלס ירד משמעותית. אם בכנרת היו פעם 500 מיליון קוב מים, היום יש רק 350 מיליון.
"לגבי המדבור, יש יסוד להניח שמזג האוויר שמתאפיין בתנודתיות קיצונית שכזו, משתנה במהירות מחום לקור ולהיפך, מזכיר במשהו את האקלים המדברי, או לפחות את אזור סיני".
