עדיין האיש החזק של רוסיה. המשחק של פוטין

הבחירות ברוסיה אתמול, שבהן נבחרו 450 הצירים שיישבו בדוּמה, אחד משני הבתים בפרלמנט הרוסי, מעידות על כך שלמרות השתלטות השלטון על אמצעי התקשורת ברוסיה, הניסיון העיקש שלו להשפיע על דעת הקהל והפופולריות האישית של ראש המשלה ולדימיר פוטין בקרב הרוסים, הציבור ברוסיה עדיין מביע את דעתו, שלא תמיד זהה למה שהשלטון מצפה ממנו. ההצבעה ברוסיה אתמול אולי לא הייתה הכי חופשית, משום שהיה לחץ מצד כלי התקשורת והשלטון, והאופוזיציה לא קיבלה די נגישות לכלי התקשורת ואפשרות מספקת לפנות לציבור, אבל בכל זאת - העם אמר את דברו.

בחירות ברוסיה - כותרות אחרונות:

• בשן ועין: מפלגת פוטין שמרה על רוב דחוק בפרלמנט
• המדגמים העלו אפשרות שפוטין יאבד הרוב המוחלט בפרלמנט
• רוסיה הלכה לקלפי, כשברקע בריחת הצעירים לחו"ל
• רוסיה: "ארוחת ניצחון" לחיילים בבוקר הבחירות
• נתניהו מסרב? פוטין יאכיל את התנין האיסלאמי
  

פוטין ומדבדב. זה עדיין שלטון אוטוריטרי(צילום: MCT)

לכן, אי אפשר לומר שוולדימיר פוטין נחלש בבחירות או נכשל בהן. המשחק של השלטונות נועד להראות לעולם שברוסיה מתקיימות בחירות דמוקרטיות, ושאין מדובר במשטר אוטוריטרי. לפי תוצאות הבחירות, המטרה הזו הושגה, ונראה שברוסיה אכן קיימת מערכת רב-מפלגתית, כשלמעשה מערכת השלטון היא אוטוריטרית, ויש ארגון ביורוקרטי דומיננטי שקובע את ההחלטות. הבחירות אינן מעידות בשום פנים ואופן על דעיכה בפופולריות של פוטין עצמו, והוא עדיין הפרסונה הפוליטית האהודה ביותר ברוסיה.

עוד חדשות מהעולם:

• הפיצוץ שיטח הבסיס האיראני: טילים על הכוונת
• 17 שנה לפיגועים: ארגנטינה מתקרבת לאיראן
• וייטנאם: 42 אלף נהרגו מנפלים מאז המלחמה
• בשן ועין: פוטין שמר על רוב דחוק בפרלמנט
• שרה באיטליה הכריזה על קיצוצים - ופרצה בבכי
  

המפלגות האחרות שהתחרו או כאילו-התחרו בבחירות, וגם המנהיגים הפוליטיים האחרים שהתמודדו מול פוטין והנשיא דמיטרי מדבדב על הנשיאות בעשור האחרון, לא הציעו לציבור שום אלטרנטיבה ברורה למדיניות שמנהלים השניים. גם אם מפלגת "רוסיה צודקת" או המפלגה הליברל-דמוקרטית שנחשבת למפלגה של לאומנים רוסים, אך משתפת פעולה עם השלטון, יציגו מועמדים משלהן לנשיאות - התוכנית שלהם לא תהיה שונה ממש מתוכנית השלטונות.

זכר הקומוניזם

הליברלים, המצדדים בדמוקרטיה הרוסית ובעלי האוריינטציה הפרו-מערבית ברוסיה, נכשלו בבחירות אתמול כמו במערכות הבחירות הקודמות בעשור האחרון. אחוז החסימה שיש להשיג כדי להיכנס לדומה עומד על 7%, ושתי המפלגות הליברליות לא הצליחו לגרוף אחוז כזה אפילו אם מחברים את הקולות שקיבלו יחד. הליברלים והפרו-מערביים אינם מיוצגים בדומה כבר מ-2003.

מביטים בלוח התוצאות הראשוניות(צילום: MCT)

ההישג של המפלגה הקומוניסטית יכול להיחשב לניצחון שלה, במיוחד לאור העובדה שלא הייתה לה מספיק נגישות לכלי התקשורת, ושהיא הגדילה את כוחה לעומת הבחירות הקודמות. את ההצלחה שלה ניתן להסביר בכך שבציבור הרוסי יש פלג משמעותי שיש לו נוסטלגיה למשטר הישן, אבל לממש את השאיפות הקומוניסטיות האלה המפלגה לא ממש תוכל, שכן בעידן המודרני לא ניתן לבודד את רוסיה מהעולם כמו בעידן הסובייטי.

מנהיג הקומוניסטים, גנאדי זוגאנוב, משלשל פתק אתמול(צילום: רויטרס)

למעשה, הבחירה שעמדה אתמול בפני הרוסים ותעמוד בפניהם גם בבחירות לנשיאות שייערכו במרס ושבהן צפוי לנצח פוטין, היא בין השלטון הקיים, שמיוצג על-ידי פוטין, מדבדב ו"רוסיה מאוחדת", לבין הלאומנים הרוסים שמיוצגים על-ידי המפלגה הקומוניסטית, שמשלבת את האידיאולוגיה הקומוניסטית עם הלאומנות-הרוסית, והמפלגה הליברל-דמוקרטית. ניתן לראות כי

בבחירות אתמול, הלאומנים הרוסים על פלגיהם השונים - החל בקומוניסטים, דרך הלאומנים המתונים של "רוסיה הצודקת" וכלה ב"מפלגה הליברל-דמוקרטית", קיבלו יחד את אותו אחוז קולות כמו מפלגת השלטון.

אפשר לפרש את ההצבעה בעד "רוסיה הצודקת" ובעד הקומוניסטים והליברל-דמוקרטים כהצבעת מחאה מסוימת נגד "רוסיה המאוחדת" על רקע תנאי המחיה, אבל קשה לפרש אותה כמחאה של ממש אם הציבור, במקום להצביע למפלגת השלטון, מצביע למפלגה שמסונפת לשלטון ומשתפת פעולה איתו. מה שהבחירות כן הוכיחו הוא שרוסיה אינה מוכנה לחזור למערכת חד-מפלגתית.

ד"ר אורי פטרושבסקי הוא מרצה במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן.