בירת הפיזיקה? תלמידי באר שבע מחכים לנובל
עתיד לימודי המדעים בישראל, שהוטל בספק בשנים האחרונות בצל הזכיות בנובל, מקבל דחיפה משמעותית בב"ש, שם השקעה בחינוך מביאה לפרסים בינלאומיים רבים ולתוצאות. "הילדים האלה הם העתיד שלנו", מדגיש מנהל מרכז רמון לפיזיקה
מדרום יגיעו יורשיו של דן שכטמן . זכייתו של הפרופסור הישראלי בפרס נובל לכימיה הביאה עמה כמעט במקביל ביקורת על עתיד המדענים הישראלים, והצהרות לגבי "הדור האחרון של זוכי הנובל בישראל". כעת, נראה כי צעירי הדרום מסוגלים לערער על מוסכמה זו. השקעה בחינוך מגיל צעיר וחזון של דמות מרכזית אחת הביאו לפרסים בינלאומיים רבים ולתוצאות אחרות בשטח. "אנחנו מדינת היי-טק. והיי-טק בלי פיזיקה זה גורנישט", אמר ויקטור מלמוד, מנהל מרכז אילן רמון לפיזיקה.
בדרך לנובל - כותרות אחרונות ב-ynet:
עוד בערוץ החדשות :
ללא תשומת לב ורעש תקשורתי רב, הפכה באר שבע למוקד מצליח ללימודי פיזיקה. תוך עשור, זכו 26 מתלמידיו של מלמוד בפרסים שונים בתחרות הבינלאומית "צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה", כשהם גוברים על תלמידים מארצות הברית, יפן, רוסיה וקוריאה. 19 מהם מתגוררים בבירת הנגב, שלושה בקריית גת, שניים בנתיבות, אחד מקריית מלאכי ותלמיד נוסף מגיע מדימונה.
מאז שמלמוד, בעבר המפקח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך ומורה מצטיין, שמע על התחרות והחליט לרשום את תלמידיו אליה, הפרסים לא מפסיקים להגיע. תחומי המחקר מגוונים, בהם אנרגיה גרעינית וננו קריסטלים, המחקרים עצמם מוגשים ברמה האקדמית וחלקם אפילו זוכה לפרסום. בשנים הראשונות להשתתפות בתחרות, זכו המחקרים להצלחה צנועה. פרס אחד נחשב לאירוע מרגש, אבל מאז, כאמור, ההצלחה בתחרות הבינלאומית רק גדלה, כשב-2011 לבדה נרשמו חמישה זוכים מישראל.
הפרופסור, ששימש גם כראש המחלקה לפיזיקה באקדמיה הצבאית במוסקבה, עלה לארץ והשתלב במערך ההוראה בדרום. לדבריו, אחד הדברים החשובים בהוראה הוא למצוא דרכים חדשות למשוך את התלמידים למדע, לעניין ולאתגר אותם. "אנחנו בארץ בעלי ראש יהודי. חוץ מזה אין לנו כלום", אמר מלמוד ל-ynet. "אין לנו נפט, גז, או פחם. רק ראש יהודי שיכול לפתור את כל הבעיות. אנחנו מדינת היי-טק. והיי-טק בלי פיזיקה זה גורנישט".
אלי גודינצקי בן ה-19 מבאר שבע, שזכה בפרס ראשון בשנת 2010 על מחקר בנושא טורבולנציה וכיום לומד כעתודאי של המחלקה לפיזיקה ומדעי המחשב בבן גוריון, סיפר כי "ציוותו אותי עם פרופסור מהנדסת מכונות. עבדתי איתו במעבדה, הכול היה תיאורטי, על דף, מחשב. זה דרש המון לימודי מתמטיקה, ופתח אותי לעולם הזה. חלק גדול מהסיבה שאני לומד פיזיקה זה בגלל התחרות". לדבריו, "תמיד אפשר לדבר על כמה מערכת החינוך לא בסדר, אבל אצלנו הלכו מעל ומעבר כדי לתת לנו לימודי העשרה. צריך להתחיל להוציא יותר תלמידים מהמסגרת, להראות להם את המדע האמיתי".
עיריית באר שבע תמכה ביוזמת פרופסור מלמוד, ולפני כשנתיים החלה בהקמת מרכזי מצוינות בתחומי התיאטרון, המדעים, הספורט, המנהיגות והמוזיקה. המרכזים מאפשרים לתלמידים לפתח ולהעשיר את עולמם. במסגרת מרכז
המצוינות במדעים, למשל, החלו ילדי הגן בלימודי אסטרונומיה, ואילו תלמידי חטיבות הביניים והתיכון נחשפו לפיזיקה וזכו לביקורים במרכז אילן רמון לאסטרונומיה.
"לא כולם יהיו מצטיינים בפיזיקה, אבל למי שיש פוטנציאל - אנחנו נלווה אותו מגן הילדים ועד האקדמיה", אמרה מחזיקת תיק החינוך בעיר, ד"ר חפצי זוהר. לדבריה, מרכז המצוינות במדעים פועל בתחום הפיזיקה והאסטרונומיה בשל הקרבה לאוניברסיטה וריבוי המשאבים בעיר - מרכז האסטרונומיה בבית יציב ומרכז אילן רמון. "גם מי שלא יבחר להתמקד בפיזיקה לומד להיות סקרן, יצירתי, להסתכל על תופעות ולשאול שאלות. מוטיבציה וסקרנות הם דברים שחשובים לכל אדם", הדגישה זוהר.
רומן צוקנוב, דוקטורנט לביופיזיקה בבן גוריון ואחד המנחים בפרויקט, סיפר כי "התלמידים מגיעים לאוניברסיטה, מקבלים את הטעם של המחקר, ואני שמח לתת להם את ההזדמנות הזו. ויקטור מאוד מרוצה מהתוצאות ומקדם את לימודי הפיזיקה בדרום. זה מאוד מרשים. רמת המחקר היא גבוהה, וברגע שתלמיד תיכון נחשף לזה, זה משנה לו את הגישה. אני עוזר לתלמידים לבחור את הדרך שלהם".
מלמוד מפשט עבור ynet את משמעות החיים. "מה זה החיים שלנו? החיים שלנו הם לפתור בעיות. עלינו ללמד את התלמידים איך לפתור בעיות, ולא רק בפיזיקה. התלמיד צריך להתחיל לחשוב נכון. רק צריך להשקיע נכון בחינוך. ההרגשה שלי היא שהילדים האלה הם העתיד, העתיד שלנו", הסביר.
לפנייה לכתב/ת 
