בדקנו 5 רשתות מזון: עד כמה בריא ה'תפריט הבריא'?

המפגש עם המומחה לכליות טלטל את משה. הנפרולוג הציץ בבדיקת הדם שלו ובחן אותו במבט חמור. "אתה פשוט הורג את עצמך", אמר. "הכליות שלך מתפקדות בקושי ולחץ הדם גבוה מאוד, אתה חייב להפחית את כמויות הנתרן, כי אם תמשיך כך, תקצר את חייך".

בשבועות שחלפו מאז אותו מפגש השתנו הרגלי האכילה של משה. רעייתו החלה לבשל ללא מלח, והוא נמנע מאכילת מזון מעובד המכיל נתרן רב. הבעיה התעוררה כאשר המשפחה יצאה לבלות במסעדה, אז נאלץ משה לתחקר את המלצר על כל מנה ומנה כדי לדעת מה מותר לו לאכול.

אוכלים בריא - איך עושים את זה?

• זהירות: יותר מדי מלח באוכל שלך
• 10 מזונות שיכולים להיות בריאים ולא – תלוי איך מכינים
• בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת
  

הבעיה של משה משותפת לרבים. בעוד שאריזות המזון המשווקות במרכולים חייבות להכיל סימון ברור של הערכים התזונתיים, חוק זה אינו תקף במסעדות. וכך, מי שבריאותו חשובה לו, לא יכול לפקח על מה שהוא אוכל: חולי הסוכרת לא יודעים כמה סוכר יש במנה, הסובלים מלחץ דם גבוה לא יודעים כמה מלח (נתרן) יש בה, וחולי הצליאק לא יודעים בוודאות אם המנה שלפניהם מכילה גלוטן.

יתרה מכך, לא רק שהערכים התזונתיים של המזון אינם מפורטים, במקרים רבים אנו עשויים להתרשם בטעות שמנה כזאת או אחרת טובה לבריאותנו, כי כל מסעדה יכולה לכנות את המנות שהיא מגישה "בריאותיות".

בדקנו יחד עם צחי כנען, דיאטן קליני, מומחה להרזיה ותזונה רפואית, ואסתר גונן, דיאטנית קלינית וספורט ומרצה במרכז האוניברסיטאי אריאל ובמכללה האקדמית תל-חי, חמש רשתות מזון המציעות לצד תפריט "רגיל" גם תפריט בריאותי.

התרשמנו כי אף שטוב שהמסעדות מציינות את הערכים התזונתיים במזון, אין להסתפק בנתונים האלה בבואנו לעשות בחירה מושכלת ובריאותית במסעדה. כדי לשפר את יכולת ההחלטה שלכם, נציג בהמשך את הכללים החשובים בבחירת מזון בריא.

בולטת העובדה כי אף אחת מהרשתות המודעות לצד הבריאותי לא מציינת את ערכי הסוכר במנות או במשקאות המוגשים בהם. מידע זה נחוץ בייחוד לחולי הסוכרת המהווים 30% מהאוכלוסייה. זאת ועוד, מנות רבות מומתקות בתחליפי סוכר, ולסובלים ממחלות שונות חשוב לדעת את סוג הממתיק.

נציין כי לא התייחסנו בבדיקה לסך הקלוריות, שכן הן אינן מעידות על התרומה הבריאותית של המזון.

מוזס: איזה מין הסבר

הביאו בחשבון

המלל השיווקי מטעה. הנה כמה פנינים לדוגמה: "התפריט כולל מבחר מגוון של מנות עשירות במזונות על... עם כמויות בלתי נתפסות של ויטמינים... פחמימות טובות...". פחמימות טובות? מזונות על? חיפשנו, אבל לא מצאנו. או "מנה עשירה בחלבון איכותי מהטבע...".

המידע חלקי: הערכים התזונתיים של המנות מוצגים באופן חלקי ואין מידע על שיעור הנתרן ושיעור השומן הרווי.

המנה שאנחנו ממליצים עליה

סקיני בורגר - המבורגר מבשר בקר עם 3.3% שומן, שיעור הנחשב נמוך מאוד. המנה הזאת אכן דלת קלוריות ומתאימה למי שרוצה להפחית במשקל, אך המרכיבים שעלולים לסכן את הבריאות - נתרן ושומן רווי - נותרו עלומים.

חוץ מזה, כדאי לבחור בתוספת המכילה תערובת של אורז ועדשים, ששילובם מאפשר לספק לגוף את חומצות האמינו החיוניות לו. יש בה גם אגוזי מלך המכילים שומן מסוג אומגה 3.

תגובת מוזס

שירי אמסלם, סמנכ"ל שיווק ומשאבים: "זו השפה המוזסית, אנו משתמשים בה כדי שהדברים יהיו ידידותיים לסועד. החלטנו להציג חלק מהערכים התזונתיים, את העיקריים שבהם. בכל זאת זו לא מסעדת בריאות אלא תפריט בריאות כחלק מהתפריט הרגיל".

כמה נתרן ושומן רווי יש בהמבורגר?(צילום: סי די בנק)

ארומה ישראל: אל תוסיפו מלח למה שאתם אוכלים

ברשת (ארומה ישראל ולא ארומה תל אביב) לא מבחינים בין המנות ומתייחסים לתפריט כמכלול. בחוברת שאפשר למצוא בסניפים ושנערכה בעזרת התזונאית מיכל דפני בן הרוש, מופיע פירוט של רוב המנות על הרכיבים והערכים התזונתיים שלהן.

הרשת מצהירה כי המזון המוגש טרי, המנות נעשות אחרי ההזמנה, ודברי המאפה נאפים בסניף מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום. המומחים שלנו משבחים את ההקפדה על הטריות ועל המידע הרב שמסופק ללקוחות.

הביאו בחשבון

במנות רבות יש יותר מדי נתרן: הנתרן חיוני לגוף, אלא שאנו צורכים ממנו יותר מדי והוא הפך לגורם סיכון למחלות לב וכלי דם. המקור העיקרי לצריכת נתרן הוא מלח הבישול שמצוי בכמויות ברוב המזונות שאנו אוכלים. ההמלצה הבריאותית היא לצרוך לא יותר מכפית שטוחה של מלח (כ-2,400 מ"ג נתרן) ביממה. בחלק ניכר מהמנות שמגישים בארומה יש יותר ממחצית הכמות.

מבין הסלטים הימנעו מסלט מוצרלה (2,300 מ"ג נתרן), סלט טאבולה (2,700 מ"ג נתרן) וסלט בטטה עדשים (2,400 מ"ג נתרן).

אל תתבלו את הסלטים ברוטב שמן זית ולימון, משום שבמנת רוטב אחת המכילה 35 מ"ל יש 1,500 מ"ג נתרן, פי חמישה מכמות המלח ברטבים האחרים של ארומה.

הישמרו במיוחד מכריך הפסטרמה שמכיל 2,200 מ"ג. בכריך גבינת החלומי יש 1,587 מ"ג נתרן. נוסף על כך, יש בו יותר מדי שומן רווי. כריך החלומי מכיל כ-25 גרם שומן רווי מתוך 382 הגרמים של המנה - כמעט מחצית מסך הקלוריות בו. אם השיקול הבריאותי מנחה אתכם, ותרו על המנה הזאת.

המנה שאנחנו ממליצים עליה

סלט בריאות המחודש - במנה יש ירקות מחמשת הצבעים המומלצים למאכל: צהוב-כתום, אדום, סגול, ירוק, לבן. כל צבע מבטא ערכים תזונתיים אחרים. המנה דלת קלוריות, דלת נתרן, וכמות השומן הרווי בה זניחה. אכלו את הסלט עם לחם מחיטה מלאה וטחינה, ותקבלו ארוחה מזינה ובריאה.

אם אתם מוכרחים רוטב, נסו את הצ'ילי תפוז או רוטב עשבי תיבול, ששיעור השומן הרווי והנתרן בהם נמוך ביחס לרטבים האחרים.

תגובת ארומה ישראל

גלי גולדוסר, מנהלת תקשורת שיווקית: "ארומה  ישראל פועלת בשקיפות בכל הנוגע לערכים התזונתיים של המוצרים הנמכרים בסניפיה. נציין שכריך גבינת החלומי אינו כריך דל קלוריות או שומן, אך כיוון שנתוניו עומדים בשקיפות מלאה ללקוח, באפשרותו להחליט החלטה מושכלת ולאזן את תזונתו אם יהיה מעוניין בכך. בנוסף נציין שוויתור על המלפפון החמוץ יקטין את כמות הנתרן בכריך בכ־400 מ"ג נתרן".

קרנף: שמן ומלוח

הרשת שייכת לרשת ארומה ישראל. באתר האינטרנט של קרנף מוצגים הערכים התזונתיים של המנות המוגשות בסניפי הרשת. בסניפים עצמם לא תמצאו אותם.

הביאו בחשבון

יותר מדי שומן ונתרן: קחו למשל את הרול בורגר - 36.8 גרם מתוכו הם שומן (ואף אחד לא אמר לנו כמה מתוכו רווי). שיעור זה מהווה כמעט מחצית מסך הקלוריות במנה. ויש בו גם מלח והרבה - 2,088.6 מ"ג נתרן. רוצים להבין כמה זה? פשוט דמיינו ששפכו לכם יותר מחצי כפית מלח בפיתה. לכל אלה יש להוסיף טורטייה שעשויה מקמח לבן, ואולי גם רוטב לשיפור הטעם.

בקרנף כמו בארומה נזהרים מאוד ומציינים כי תיתכן סטייה של 15% (כלומר, יכול להיות ששפכתם 3/4 כפית מלח ולא רק חצי).

המנה שאנחנו ממליצים עליה

סלט חזה עוף - שיעור השומן הרווי זניח ויש בה מעט נתרן. רכיבי הסלט בריאים ומגוונים (עוף, עגבניות, גזר, מלפפון, גמבה וכרוב לבן).

תגובת קרנף

יואב הכט, מנכ"ל רשת קרנף: "רשת קרנף, שחרטה על דגלה שמירה על מוצרים איכותיים וטריים, מאמינה בזכותו של הלקוח לבחירה מושכלת ומודעת. מכאן הפרסום המלא של הקריטריונים התזונתיים. בסניפי הרשת יש מגוון רחב של מוצרים - מסלטים עם ערכים קלוריים ואחוזי שומן נמוכים יחסית, דרך ארוחות בשריות מלאות ומשביעות".

יכול להיות ששפכתם 3/4 כפית מלח לפיתה(צילום: shutterstock)

מקדונלד'ס: אפשר בהחלט, אבל בלי צ'יפס וקולה בבקשה

רשת מקדונלד'ס, בשיתוף הדיאטנית הקלינית ד"ר גילה רוזן, מספקת ללקוחות מידע מפורט על הערכים התזונתיים של מוצריה בחוברת שאפשר לצפות בה באתר האינטרנט של הרשת ובמתכונת מצומצמת בכל סניפי הרשת. ניכר כי הושקעו משאבים רבים בתכנון שיטות הבישול והרכב המזון של הרשת. המידע הרב הזמין לכל סועד מאפשר למי שחפץ בכך להרכיב ארוחה המתאימה לצרכיו הבריאותיים.

שיעור השומן בהמבורגרים הוא 9%, ועל פי אנשי המקצוע שלנו הוא טוב ובריא ונמוך יותר אפילו משיעורו בסניפים אחרים של מקדונלד'ס ברחבי העולם.

הביאו בחשבון

ברשת משתמשים בשמן קנולה לטיגון הצ'יפס והוא אכן עדיף על שמנים אחרים, אבל טיגון הוא טיגון ותופעות הלוואי הכרוכות בו מזיקות. הצעתנו לרשת: להציע תפוח אדמה אפוי כתחליף.

כמו כן הארוחות הזולות יותר בריאות פחות: הרשת מציעה ארוחות הכוללות מנה בשרית, צ'יפס ושתייה שהזמנה שלהן מוזילה את מחירו של כל פריט. המסגרת הזאת גורמת לצריכת משקאות ממותקים ואכילת צ'יפס, שני רכיבים שאין להם כל ערך בריאותי.

המנה שאנחנו ממליצים עליה

איזי מק - מנה עשירה בסיבים תזונתיים (מחציתם מהלחמנייה) שהם בעלי ערך בריאותי רב. שיעור השומן (5.1%) והשומן הרווי (1.8%) טובים לעומת הרבה מנות בשריות אחרות. מקדונלד'ס מדווחים כי הם הפחיתו את שיעור הנתרן במנות שלהם, ובמנה הזאת הוא 525 מ"ג.

אכלו את ההמבורגר בתוספת סלט במקום צ'יפס ושתו מים במקום המיץ, וקיבלתם ארוחה בשרית טובה ומזינה.

תגובת מקדולנד'ס

רותי שריד, משנה למנכ"ל מקדונלד'ס ישראל: "טיגון עמוק עדיף על טיגון חצי עמוק. אנו משתמשים בשמן קנולה שאיכויותיו הן כמו של שמן זית. בזכות טיגון בטמפרטורות המתאימות לכל מוצר וטיפול ושמירה על  השמן בצורה מקצועית, בערכים הסופיים של המוצרים אחוזי השומן נמוכים, אחוזי השומן הרווי במוצרים זניחים, וכמובן המנות ללא שומן טראנס.

כל ארוחה יכולה להירכש עם סלט ומים מינרליים. גם הכוסות שבהן הרשת משתמשת ממותגות באופן גנרי, כך שאינן מעודדות שתייה כזאת או אחרת. הארוחות של מקדונלד'ס לא מהוות בעיה, כל עוד צורכים אותן במסגרת מומלצת של תזונה נבונה, ולראיה גם המוצרים המטוגנים עומדים בהמלצות ה־FDA". 

לחם ארז: אם לא תשאלו, לא תדעו

ברשת שנרכשה לאחרונה על ידי "קפה-קפה" עדיין לא מצאו זמן להעלות את מנות הבריאות שלהם על הכתב והן לא רשומות בתפריט. אם תשאלו, המלצרים מתודרכים לספר לכם על המנות שבלחם ארז מחשיבים כבריאות. בעתיד הם מתכננים לבחון עם תזונאי את הערכים התזונתיים של המנות. עד שזה יקרה, נצטרך לנחש.

הביאו בחשבון

המלל השיווקי מטעה: תיאור הממתיקים השונים פוגם באיכות המידע שנמסר ללקוח. למשל, הסילאן מכונה כאן "דבש טבעי", והסוכר הוא "סוכר קנים אורגני". האמת היא שדבש יש רק בכוורת, סילאן הוא סירופ המופק מתמרים וסוכר, ואילו סוכר מופק בדרך כלל מקנה סוכר.

המנה שאנחנו ממליצים עליה

מוזלי - תערובת גרנולה עם יוגורט. הגרנולה עתירה בסיבים תזונתיים ובשומן חד בלתי רווי, והיוגורט תורם חלבון וסידן למנה. אל תתפתו להמתיק את המנה.

תגובת לחם ארז

זאביק דרור ממשרד יחסי הציבור של לחם ארז: "המנות הבריאות לא מסומנות באופן מיוחד כי הכל ממותג בריא. זו רשת בריאה על בסיס מוצרים טריים, בעיקר ירקות".

ותרו על הצ'יפס והעדיפו סלט כתוספת(צילום: shutterstock)

מה צריך להיות בארוחה בריאה?

כל אבות המזון: הגוף זקוק לאבות המזון - חלבונים, פחמימות, שומנים וּרכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים, מינרלים, מים, סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים. הפחמימות הן המקור המיידי לאנרגיה, החלבונים משמשים לבניית התאים, להעברת מסרים בין התאים ולפירוק חומרים בתאים, השומנים הם מאגר אנרגיה לטווח הרחוק, בונים את דופנות התאים ומסייעים בספיגת ויטמינים, והוויטמינים תומכים במערכות הגוף ומעוררים פעולות חיוניות. מכיוון שלא כל מנה מכילה את כל הרכיבים האלה, לא בוחנים מנה בודדת אלא את הארוחה המלאה.

• ירקות ופירות בכל הצבעים: הם מכילים סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים, נוזלים ומעט קלוריות. משרד הבריאות ממליץ באופן רשמי שמתוך סך הירקות והפירות בארוחה 2/3 יהיו ירקות. ביממה מומלץ לאכול 8־10 ירקות ופירות בעלי חמישה צבעים שונים. צבע הפרי או הירק מעיד על הרכבו ועל תרומתו לבריאות.
  

• דגנים מלאים: הם תורמים לבריאות המעי הגס, עשויים למנוע ספיגת כולסטרול עודף וסוכר ומכילים ויטמינים.
  

• מזון טרי: עדיף לאכול ירקות, פירות ובשר שנחתכו או בושלו רק אחרי שהזמנתם את המנה, משום שאחרי החיתוך המזון בא במגע עם האוויר ובעקבות זאת הוא מאבד חלק מהערכים התזונתיים שלו.
  

• אגוזים ושקדים: הם מהווים מקור מעולה לשומן חד בלתי רווי (כמו שמן זית ושמן קנולה) וויטמין E, נוגד חמצון המקטין את הסיכון למחלות לב. כדי ליהנות מהערכים התזונתיים הגלומים בהם אכלו אגוזים ושקדים לא קלויים ולא מומלחים ואת השקדים אכלו עם הקליפה.
  

• מים: זו האפשרות הכי בריאה מבין המשקאות, ללא קלוריות וללא תוספי טעם וריח, חומרים משמרים או ממתיקים.
  

תגידו לא ל...

• שומן טראנס: זהו שומן צמחי שמתקשה בתהליך העיבוד התעשייתי. הגוף לא יודע לפרק אותו ולכן הוא שוקע בכלי הדם וגורם, בין היתר, לכולסטרול ולטרשת העורקים.
  

• שומן רווי: שומן שמקורו העיקרי במזון מהחי. נמצא קשר ישיר בין צריכה מוגברת שלו למחלות לב וכלי דם.
  

• כולסטרול: חומר אורגני המגיע מהמזון או נוצר בכבד. ברמות נורמליות הוא חיוני לגוף ומשמש אותו לצרכים רבים. חלק מארגוני הבריאות בעולם ממליצים להפחית בצריכתו, שלרוב מלווה בצריכה גבוהה של שומן רווי וקלוריות (עד 300 מ"ג כולסטרול ביום למטרות מניעה).
  

• מלח: מגורמי הסיכון למחלות לב גם אצל אנשים שלא סובלים מיתר לחץ דם. מכיוון שמקורו של רוב הנתרן במזון התעשייתי והוא נמצא בכמויות ברטבים, בקטשופ ואפילו בלחם, רצוי לפנות את המלחייה מהשולחן.
  

• סוכרים: צריכה מוגברת של סוכר גורמת להפרעה בהרכב שומני הדם, לעלייה בכבד השומני, להשמנה ולסוכרת.
  

• אלכוהול: צריכת יתר של אלכוהול לאורך זמן מגבירה את הסיכון לתמותה טרם עת פי שלושה או אף פי ארבעה. הסיבות העיקריות לתמותה מוקדמת הן בעיקר תחלואת לב, מקרי שבץ מוחי, הגברת שכיחותם של סוגי סרטן אחדים ושכיחות גדולה יותר של מחלת שחמת הכבד.
  

משרד הבריאות: החוק (אולי) בדרך

מה באשר לכינוי "בריא" שמסעדות מדביקות לתפריטים או למנות מסוימות?

"אין הגדרה מפורשת למונח 'בריא' כי מדובר במושג יחסי המשתנה מאדם לאדם. במסגרת המונח 'בריאות' או 'מזון בריא' אפשר לכלול גם מזונות עתירי נתרן או שומן רווי, כל עוד צורכים אותם במידה, בכמויות קטנות ו/או לעתים רחוקות במסגרת תזונה נבונה (כמו בפירמידת המזון), בהתאם למצב האישי.

נראה כי מדובר בניסיון של המסעדות לשווק את מנותיהן כ'טובות יותר' או 'משופרות תזונתית' יחסית למנות מקבילות. בכל מקרה, אנו ממליצים להביא בחשבון את שאר המזונות שאדם צורך במהלך היום ואת הנתונים האישיים, כמו משקל, גובה, גיל, מצב בריאותי וכו'. על הצרכן לבדוק את התאמת התפריט לצרכיו האישיים, ובמידת הצורך להיוועץ בדיאטנית".

• ייעוץ מקצועי: אסתר גונן, דיאטנית קלינית וספורט, מרצה במרכז האוניברסיטאי אריאל ובמכללה האקדמית תל־חי; צחי כנען, דיאטן קליני, מומחה להרזיה ותזונה רפואי