המדינה לוחצת: הנהג אשם, אלא אם הוכח אחרת

שוטר עצר אתכם על מהירות מופרזת? אתם אשמים, עד שתוכיחו אחרת. ל-ynet נודע כי משרדי הממשלה חזרו לקדם הצעת חוק, הקובעת כי כל מכשירי האכיפה שמפעיל אגף התנועה של המשטרה, ייחשבו לאמינים - מבלי שהמשטרה תידרש לשוב ולהוכיח את מהימנותם בבתי המשפט. כדי לעשות כך, משקיעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כ-2.5 מיליון שקל בקביעת תו-תקן ישראלי למכשירי האכיפה העיקריים, בהם מצלמות המהירות החדשות, הממל"ז ("אקדח הלייזר") ומכשיר "הדבורה", המשמשים למדידת מהירות, וכן מכשיר הינשוף המשמש לבדיקות שכרות.

עוד בנושא חזקת אמינות מכשירי האכיפה:

• הממל"ז אמין - ושהנהג יוכיח אחרת
• צפו פגיעה: עברייני תנועה יענשו בחומרה יתרה
  

אמינות מכשירי האכיפה של המשטרה תיקבע בחוק(צילום: קובי קואנקס)

נגד הצעת החוק נמתחת שוב ביקורת חריפה מצד עורכי דין בכירים, הטוענים כי אישורה יביא לפגיעה מהותית בזכויות היסוד של נאשמים בהליך פלילי. בלשכת עורכי הדין מציינים כי ראיות המופקות ממכשירי האכיפה המשטרתיים, למשל מצלמות מהירות, הן לעתים קרובות הראיה היחידה נגד נאשמים, שעלולה להביא להרשעתם. לכן, מתן "חזקת אמינות" למכשירים משטרתיים, תפגע בעיקרון בסיסי, לפיו אדם נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.

גם בסנגוריה הציבורית מביעים התנגדות להצעת החוק. עו"ד ישי שרון אומר היום (ג') ל-ynet כי למרות שהליך הבדיקה המדעי של מכשירי האכיפה הוא מבורך, הסנגוריה מסתייגת מקביעת חזקת אמינות למכשירים. לדבריו, חזקה שכזו היא חריגה במיוחד במשפט הפלילי, גם בגלל שהנטל על התביעה גדול יותר - להוכיח אשמה מעבר לספק סביר - וגם בגלל שעל נהגים מוטלות סנקציות כמו פסילת רישיון, החרמת רכב ואף מאסר בפועל.

עוד נושאים במדור הרכב של ynet:

• לידיעת הנהגים: כך תעקוב אחריכם המדינה
• שר התחבורה: שלטים מהווים סכנה בטיחותית
• עכשיו נזכרים? הרכבת מתגוננת משריפה
  

מחיר היעילות המשפטית?

מטרת הצעת החוק, שקידומה החל כבר לפני יותר מארבע שנים, פשוטה לכאורה: ייעול הליכים משפטיים נגד נאשמים בביצוע עבירות תנועה. כיום, דיונים בבתי משפט לתעבורה נמשכים תקופה ארוכה, לעתים קרובות יותר משנה, ובמקרים מסויימים אף יותר משנתיים. במשרדי הממשלה טוענים כי אחת הסיבות העיקריות לכך היא הטלת ספק בממצאי מכשירי האכיפה - למשל, מדידת מהירות באמצעות "אקדח הלייזר", או תוצאות בדיקת שכרות שמפיק מכשיר "הינשוף".

מה קרה לשקיפות?

בלשכת עורכי הדין אומרים כי אכן ראוי שמכשירי האכיפה של המשטרה יהיו אמינים, אך הדרך שמציעים משרדי הממשלה אינה ראויה. יו"ר ועדת התעבורה בלשכה, עו"ד שי גלעד, מזכיר בשיחה עם ynet כי לפי בית המשפט העליון, לפני הכנסתו לשימוש של מכשיר אכיפה חדש, על המשטרה לנהל הליך מסודר ושקוף של בחינתו ובדיקתו - בתנאי מעבדה ובניסויי שטח, ותוך שיתוף גורמי סנגוריה.

בסנגוריה הציבורית מביעים עמדה דומה. לדברי עו"ד ישי שרון, קביעת תקן למכשירי האכיפה תביא ממילא לקיצור ההליכים המשפטיים, שכן היא תקל על התביעה להוכיח את אמינות המכשירים. אלא שאת ההכרעה בעניין אמינותם יש להשאיר בידי בתי המשפט, ולא לקבוע אותה בעזרת חקיקה, שתהפוך את הפרכת הראיות לכמעט בלתי אפשרית.

בדיון שנערך בשנה שעברה בוועדת הכלכלה של הכנסת, ציין שרון כי ממילא נהנית כיום התביעה מיתרון בכל הנוגע לאמינות הראיות שהיא מגישה. "קיימת חזקה כללית שחוות הדעת של המדינה נחשבות לאמינות יותר", הסביר. "(ו)באמת, ברוב המכריע של המקרים, חוות הדעת של המדינה זוכה לעדיפות, (ורק) במיעוט המקרים חוות הדעת של הנאשם היא זאת שנמצאת אמינה".

תגובת הרשות הלאומית

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמרו ל-ynet בתגובה, כי הרשות החליטה לבחון הקצאת תקציב ל"מתן תוקף לאמינות מכשור אכיפת התנועה הקיים. הרשות מאמינה כי מהלך זה יוביל לחיסכון בזמן שיפוטי של בתי המשפט". עם זאת, ברשות סירבו לפרט אילו מכשירים צפויים לקבל את תו התקן: "סוג המכשירים, עלות התיקנון, ולוח הזמנים לביצוע - ייקבעו במשא ומתן מול מכון התקנים". בהתייחסם להצעת החוק הממשלתית, אומרים ברשות כי "הליך החקיקה נמצא בעיצומו, והרשות ממשיכה ללוותו ולקדמו".