חיים חדשים בחלל? "יחסי ציבור לגיוס כסף"
מדענים בישראל מצננים את ההתלהבות מהגילוי החדש של נאס"א. פרופ' שי צוקר הסביר כי יש רק מעט מאוד פרטים על הכוכב החדש וספק אם אי פעם נגיע אליו. ד"ר יגאל פת-אל הזכיר כי לא רחוק מאיתנו ישנו כוכב דומה "אך בפועל הטמפרטורה בו היא 500 מעלות"
"תאום של כדור הארץ"? אל תהיו בטוחים. נאס"א הודיעה אתמול (ב') על גילוי כוכב לכת חדש מחוץ למערכת השמש, "קפלר 22B", הדומה לכדור הארץ במספר מאפיינים משמעותיים ועשוי לאפשר קיום חיים עליו, אבל מדענים בישראל מצננים את ההתלהבות סביב הגילוי החדש.
פרופ' שי צוקר מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, הסביר כי "מה שאנחנו יודעים כרגע הוא רק שהרדיוס שלו גדול מעט יותר מזה של כדור הארץ ושהוא נמצא במרחק דומה מהשמש - שדומה לשמש שלנו. מעבר לזה אנחנו לא יודעים כלום. אם אנחנו מדברים במונחים של 'כוכב נולד', כוכב הלכת הזה עבר את השלב הראשון של האודישנים".
הוא הסביר כי הדיבורים על טמפרטורה של 22 מעלות הם בסך הכול השערה, המבוססת על מרחקו של הכוכב מהשמש וגודלו. פרופ' צוקר הוסיף כי כל יתר הפרטים הם בגדר השערות בלבד: "אין לנו ידיעה אמיתית אם יש שם בכלל קרקע מוצקה או אוויר, שנותן לנו אפשרות חיים. בלעדי הדברים הללו אי אפשר בכלל לדבר על חיים". בנוגע למים הסביר צוקר כי אם כל אותן השערות הן נכונות, אזי "מים נוזלים יכולים להתקיים שם. גם הם מאוד חשובים לחיים".
ומה עם ביקור בכוכב הנמצא במרחק של כ-600 שנות אור? פרופ' צוקר הסביר כי בטכנולוגיה הקיימת יהיה קשה מאוד להגיע לשם. "זה בגדר פנטזיה כרגע. מסעות כאלה רחוקים מאיתנו מאוד. למרחק כזה לא שולחים חללית. אני מניח שזה לא יקרה בחיי הנכדים שלי וספק אם אי פעם. אנחנו מקווים שבעשורים הקרובים נוכל לבצע מדידות ולהגיע ליותר מידע".
"כותרת יפה ליחסי ציבור"
צוקר הסביר כי ב-15 השנים האחרונות מגלים החוקרים יותר ויותר פלנטות, ובכל פעם ישנה התקרבות לפלנטה הדומה יותר לכדור הארץ מבחינת תנאים. לדברי פרופ' צוקר, הוא וחבריו מתרשמים בעיקר מהישגיו של הטלסקופ קפלר: "מעל לכול זהו הישג טכנולוגי מדהים. קפלר והטכנולוגיה שמשמשים אותנו מביאים לנו יותר ויותר נתונים ודברים מדהימים, מבול של תגליות. כל אחת מהן עושה רעש בקהילה שלנו, ורובן עשו רעש גדול יותר מהתגלית המדוברת".
אז למה בכל זאת כלי התקשורת בארץ ובעולם יצאו מגדרם? לדברי פרופ' צוקר, הכול עניין של תדמית ויחסי ציבור. "מובן שהגילוי עשה רעש כי זה נחמד וזה נוגע לחיים רחוקים, והציבור מתרגש בעיקר מזה. תגלית מהסוג הזה היא הסיבה שהשקיעו בקפלר כל כך הרבה כסף. לשם כך הוא נועד. המטרה של הגילוי היא להשיג מימון כי מי שמספק את הכסף זה הציבור והמדינות. למה שישקיעו מאות מיליונים אם זה לא מגיע לעיתונות? סיפור כזה נותן כותרת יפה, וזו סיבה ליחסי ציבור וגיוס כסף".
הוא אמר כי לפחות עד שנת 2030 לא נדע באמת מה יש על הכוכב. "בינתיים זה כוכב הלכת הכי דומה לכדור הארץ, שנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. מקרוב אנחנו לא יודעים עד כמה הוא דומה, ואני מעריך שב-20 השנים הקרובות לא נדע באופן ממשי אם יש שם חיים. אבל נחמד שמטבלים ליממה אחת את ידיעות אסד ואיראן בקצת מדע וחלל", סיכם פרופ' צוקר בהומור.
גם ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, הסביר כי יעבור זמן רב עד שיגיעו ממצאי הבדיקה אם באמת יש חיים על אותו כוכב. גם הוא ביקש לצנן את ההתלהבות: "אני ממש לא שותף לחגיגה וכנראה חסר לנאס"א כסף והם הלכו על יחסי ציבור".
לדברי ד"ר פת-אל, "על-פי תנאי הסף הכול טוב. נכון שכוכב הלכת הזה הכי דומה לכדור הארץ מבחינת גודל ומרחק מהשמש, והוא נמצא במרחק יחסי מהשמש שמאפשר קיום מים נוזלים, אך האותיות הקטנות הן: יש המון משתנים הנוגעים לתנאי חיים, להסיק על טמפרטורה של 22 מעלות וקיום חיים - המרחק גדול מאוד. רב הנסתר על הגלוי".
הוא גם הביא דוגמה מכוכב לכת, שדי דומה לכדור הארץ: "אפילו במערכת השמש שלנו, יש את נוגה, הוא בדיוק דמוי כדור הארץ, גם בגודל, גם הוא נמצא באזור טוב מבחינת השמש, אך הטמפרטורה בו היא 500 מעלות. יורד בו גשם עם חומצה גופרתית ואם אתה עומד עליו הלחץ האטמוספרי שלו מוחץ אותך".
גם הוא התייחס לזמן הרב שנדרש להגיע לכוכב: "כדי להגיע למאדים, שנמצא 20 דקות אור מאיתנו, לוקח לחללית כ-10 חודשים. לכוכב הלכת הזה ייקח לנו מיליוני שנים, כדי להגיע אליו".
לפנייה לכתב/ת 
