הם לא חרדים, הם גנבים
אנשים לא ישרים, ערמומיים ונוכלים ניתן למצוא בכל חברה בעולם - והחברה החרדית אינה שונה בכך. אם יתברר שאלו ששיחדו את הבכירים במשרד החינוך הם חרדים, זה יוכיח שוב שיראת שמים לא נמצאת בכיפה השחורה - אלא במה שתחתיה
לפני כמה שבועות, בעת שערכתי קנייה במכולת השכונתית, נחשפתי לוויכוח צעקני ולא נעים. היו אלו שני אנשים מכובדים בני כ-50 שהתווכחו ביניהם מי קדם למי בתור לקופה. האחד טען שהוא הניח את השקיות שלו על הדלפק, והלך לכמה רגעים לחפש מוצר שהיה חסר לו ומיד חזר לתורו. השני טען בתוקף שהעגלה שלו הייתה שם עוד קודם. כמו בכל ויכוח ישראלי ממוצע, השניים הידרדרו לצעקות, קללות והעלבות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
שובר השוויון בוויכוח, שהתנהל לעיני כל הנוכחים במכולת, היה אותו הרגע שהאדם בעל השקיות צעק לעבר האדם השני עם העגלה היה "על מה אתה מדבר? תוריד את הכיפה, אתה דתי אתה?"
כל חובש כיפה מכיר זאת. אם במפגש טעון בין נהגים עייפים בצומת פקוקה, אם ב"אני רק שאלה" בקופת החולים או בכל נקודת מפגש אחרת. הימצאות הכיפה על ראשו של אדם המצוי בוויכוח או מחלוקת כלשהי, תגרור דרישה ברורה להסרתה. למה? ברור, הכיפה אמורה להוכיח על האדם החובש אותה כי הוא ירא שמים בסתר ובגלוי, ונוהג כפי שהתורה מצפה ממנו.
חוק הוא חוק
הכיפה שאני חובש על ראשי, כמו המוני יהודים אחרים בארץ ובעולם, נועדה להעיד על עליונותו של בורא העולם, ולהוכיח את יראת השמים שלנו, בני האדם. מי שחובש כיפה, אך בפועל נוהג בדרך אחרת מזו שבורא העולם הנחה אותנו לנהוג, אינו ירא שמים. וזה לא ישנה גם אם הוא יחבוש את הכיפה הגדולה בעולם. אדם שגונב, הוא גנב. גם אם הוא חרדי, וגם אם הוא לא.
כאשר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ הרב משה גפני, התמנה לכהן כסגן שר הדתות לפני קרוב ל-20 שנה, הוא נכנס להתייעצות ולברכה אצל מורו ורבו, הרב אליעזר מן שך זצ"ל, שהיה מנהיג הציבור החרדי במשך יותר מיובל שנים. גפני שאל אותו כיצד עליו לנהוג בכנסת ומה מצופה ממנו. גפני מעיד כי ציפה לכך שהרב יורה לו להשיג תקציבים לעולם הישיבות, ושישיג סיוע נוסף למשפחות ברוכות ילדים להתמודדותם היומיומית, אך כאשר שמע את תשובתו הרב - נדהם. שלוש מילים אמר לו הרב: "תשמור על החוק", זה מה שאתה צריך לעשות שם. כך הורה מנהיג הציבור החרדי, לחבר כנסת חרדי, שמייצג את הציבור החרדי. כי כך היא דרכנו.
במקורותינו כתוב "והייתם נקיים מה' ומישראל", אנו מצווים לא רק להיות נקיים וישרים בעיני בורא העולם ולקיים את מצוותיו, אלא גם לנהוג כך מול הזולת ובעיני בשר ודם - ביושר ואמת.
מי פה חרדי?
היום פורסם בעיתונות על חרדים החשודים כי שיחדו בכירים במשרד החינוך. אינני מכיר את המעורבים, לא שמעתי במי מדובר ואני תקווה כי יתברר שהחשדות אינם נכונים. אך בעיניי, העובדה שהם חרדים אינה רלוונטית לעניין מבחינה חדשותית. את הגנבים, הערמומיים והנוכלים ניתן למצוא בכל מקום - ברשות המסים, בשוק ההון, במשרדי הממשלה, בעיריות, ובכל גוף שיש בו כסף או כבוד, מעמד או צ'ק. וכפי שלא מקטלגים את הגנבים והחשודים בגניבה על פי מינם, עיר מולדתם או תיאור גופם, אין צורך לעסוק בשאלת חבישת הכיפה או ההשתייכות למגזר הדתי או החרדי. כשגנב גונב, הוא גנב.לצערי, אנשים לא ישרים יש בכל חברה בעולם, וגם בחברה החרדית. בואו לא נהפוך את החברה החרדית כולה לחבורת גנבים. כי הגנבים שבתוכה - אינם חרדים, הם גנבים.
המראה החיצוני הוא לא חזות הכל
צילום: AFP
ירח טוקר
מומלצים