קריית שמונה: מאהל המחאה הוא היכל התרבות

מחאת האוהלים עדיין חיה בפריפריה: "המאהל הוא סמל שקיים כדי להזכיר לאנשים שעוברים פה, בקריית שמונה, שהמחאה עדיין קיימת. ברמה התודעתית אנחנו מראים שאנחנו לא מוותרים בגלל מזג אוויר או ספינים תקשורתיים", אומר לוני נתנזון מכפר סאלד, שותף בתפעול המאהל. "בסופו של דבר, ברור לנו שההכרעות מתקבלות בקלפי - אבל זה פתרון של זבנג וגמרנו. אנחנו רוצים להשפיע על החינוך והנוער, וזה תהליך איטי שמחלחל".

דיווחי מחאה נוספים ב-ynet:

• התנחלות מחאה בירושלים: דיור לא רק לחרדים
• מחאת חוק ההשתקה: גז, ביצים ו-10 עצורים
• "בלי עוד הפגנות לא ישתנה פה כלום"
  

קבוצת המחאה הצפונית כבר הקימה אוהל נוסף במתחם, שנראה כמעט כמו מחנה קבע וניצב על צומת המצודות בצפון העיר, מתריס מול קניון נחמיה מצדו השני של הכביש.  

פעילות במאהל המחומם

נתנזון וחבריו יזמו קמפיין שנקרא "סותמים את האף ונכנסים לפוליטיקה". לדבריו, "המטרה היא שהכנסת תיראה אחרת, שתסתכל על האזרח לפני הטייקונים ושתחשוב מחוץ לקופסה הניאו-ליברלית – זו שיטה שמפרקת את עצמה". נתזון לא יודע לומר אם הוא רוצה בכלל שהמאהל יפורק ביום מן הימים.

בעוד מאהלי מחאה אחרים דועכים ונעלמים, המאהל בקריית שמונה עדיין חי ובועט. "הכול בגלל העיר", הסביר ירון בן עזרי, דובר המאהל. "לחיות במאהל בפריפריה זה חיסרון בגלל הריחוק, אבל היתרון הוא שאנחנו לא יושבים כמו עצם בגרונה של הממשלה. הלחץ לפנות אותנו פחות מורגש. אנחנו לא מול העיניים של כולם כל הזמן. אם היינו בונים מאהל כזה באמצע רוטשילד, זה היה יותר מרגיז את המתנגדים. גם לתמהיל האנשים כאן ולמכללת תל חי הסמוכה יש תרומה להישרדות".  

המטרה: לשנות את פני הכנסת

לדברי נתנזון, במאהל מבינים שהדרך לשינוי בפרלמנט עוברת בקלפי. "היעד שלנו הוא הבחירות", הסביר. "תנועת המתפקדים שהקמנו קוראת לאזרחים להתפקד לאחת המפלגות, לא משנה איזו. כיום אין הרבה הבדל בין 'קדימה', 'ליכוד', או 'עבודה', לכן המטרה היא להיכנס למרכז המפלגה ולדעת לבחור שם את האנשים שבאמת עובדים, וכך לנקות את הכנסת מגורמים אינטרסנטים".  

מרכז תרבות בעיר

בן עזרי מצביע על סוגיה אזורית-מקומית שהמאהל פועל לקדם. "השר לפיתוח הגליל כבר שנתיים בתפקיד. אני צריך להגיד לו מה הבעיות באזור? אחת המטרות של המאהל היא עידוד שיתוף פעולה בין המועצות האזוריות גליל עליון ומבואות חרמון לבין עיריית קרית שמונה. יש היום עוול ופערים איזוריים בכל הקשור לקרקעות, חינוך, תרבות ותעסוקה. המועצות השכנות צריכות את קריית שמונה כמו שקריית שמונה צריכה אותן", אומר בן עזרי.

נתנזון סיפר כי חברי המאהל יוזמים מפגשים חברתיים בין פעילים לבני נוער בעיר. "המאהל הקים פורום חינוך שעוסק ביוזמות חברתיות ומפעיל אסיפות עם. למשל, אנחנו מעבירים שיעורי אזרחות לנערים כדי שתהיה להם יותר מודעות חברתית וכדי ליצור אצלם שיח ביקורתי".

מזדהים עם המחאה הסורית

ומעבר לדיבורים ומעגלי שיח, במאהל הצפוני מתגאים גם בפעילות אקטיביסטית, כהגדרתם. "אנחנו משתתפים במצעדי זכויות אדם ובימי מחאה עולמיים. הבענו הזדהות גם עם הפגנות האזרחים הסורים", דברי נתנזון.  

בינתיים עומדים במאהל כבר ארבעה אוהלים גדולים המשמשים ל"כינוסים", לשון בן עזרי, וללינה. בין 10 ל-15 איש דרים ולנים כמעט באורח קבע במקום. הגשם והקור שהגיעו לא הצליחו לסלק את הפעילים. "האוהלים אטומים למים, אחד מהם מעודפי הצבא, ובתוכם תנור ואח עצים. אנחנו מושכים חשמל ומים מאחת השכנות שגרה פה בבניין סמוך, ומשלמים לה כל חודש את החשבון", הסביר. "פיזרנו משטחי עץ בין השבילים כדי שלא נדרוך בבוץ. בחוץ קר אבל בפנים חם. רק מי שרוצה לעשן סיגריה קופא קצת".

את החווה שצמחה בצפון העיר מתחזקים הפעילים, לעתים למורת רוחם של אנשי העירייה. לפני כחודש דרשה אחת מחברות המועצה את פינוי המאהל, בטענה כי תושבים אחדים התלוננו שקולות יחסי מין העולים מהמאהל גורמים להם למבוכה. "ברור שיש אנשים שמפחדים מהמאהל, אנשים מפחדים משינויים" אומר בן עזרי, "אבל היום כבר כמעט שאין תגובות נגד".

אפרופו פחד: שורת צמיגי רכב שהונחו בפתח המאהל עוררו את חששן של רשויות החוק, שמא מדובר בתחמושת לקראת הבערת צמיגים צפויה, עד שהתברר כי הצמיגים מתוכננים בכלל לשמש כאדניות עציצים.

יואב שגב, אחד המתנדבים במאהל, אמר בדרכו לתלות שלטי מחאה: "נוצר כאן משהו קהילתי שהתושבים בעיר אוהבים. המאהל יוזם פעילויות נוער, חינוך ותרבות, שלא קיימות בעיר. אין  בקריית שמונה בית קולנוע, היכל תרבות, הצגות או פעילות חברתית, כך שהמאהל הפך להיכל התרבות העירוני".

לדבריו, במאהל מתקיימת פעילות גם אחרי השעה 19:00. "מי שמבקש ללמוד, להכיר ולהרחיב אופקים, לא חייב לנסוע מחוץ לעיר בשביל לעשות את זה".