"ממציא בינלאומי". סבא נהרג במעבר חצייה
רומן מריאכין, ד"ר לכימיה פיזיקלית מערד, נדרס למוות שעה שחצה את הכביש. "לנהג לא הייתה בעיה לראות אותו", טענה בתו, בעוד בנה מקווה ל"עולם עם מכוניות שלא הורגות"
"כשהייתי בן שש, סבא לימד אותי לעבור במעבר חציה", סיפר דוד בן העשר, נכדו של ד"ר רומן מריאכין שנדרס למוות שלשום שעה שעבר במעבר חצייה בערד. "הוא היה אדם חכם. סבא טוב. זה לא הגיוני שהוא סתם יעבור במעבר חצייה ואיזה דביל ידרוס אותו כי נהג במהירות. זה מכעיס אותי".
קטל בכבישים - כותרות אחרונות ב-ynet:
עוד בערוץ החדשות :
בני משפחתו של מריאכין בן ה-75 סיפרו כי אחר הצהריים הלכו הוא ואשתו, אלמירה, לקניות בשוק. "הם היו בדרך חזרה הביתה, ואמא שלי התעכבה בחנות", אמרה אינה, בתם של בני הזוג. "אבא שלי המשיך בדרכו ונדרס בעת שחצה במעבר חצייה. שתי דקות לאחר מכן אמא שלי הגיעה וראתה את המראה הקשה".
צוות מד"א נגב שהגיע למקום החל לבצע בנפגע פעולות החייאה אך נאלץ לקבוע את מותו. המשטרה עיכבה את הנהג הפוגע לחקירה. רישיונו נשלל ל-90 יום והוא שוחרר בתום החקירה. לדברי אינה, אחרי שבנה שמע על התאונה, הוא אמר לה: "עכשיו אני לא יכול לחבק אותו יותר".
מריאכין, ד"ר לכימיה פיזיקלית שעבד בעבר בחממה טכנולוגית בערד, הועסק לאחרונה בפיתוח פטנטים בחברת היי-טק עצמאית בבאר שבע. "הוא היה ממציא ברמה בינלאומית. הדבר הראשון שעבר לי בראש הוא שהוא לא הספיק לסיים את הפיתוח האחרון עליו עבד", סיפרה בתו ל-ynet.
"שהבלמים יבלמו ישר"
לדבריה, אביה היה אדם חרוץ, קפדן ומאוד זהיר. הוא ואשתו עלו לישראל מברית המועצות בשנת 92' והתיישבו בערד. למרות תוצאות התאונה, מסרבת אינה לכעוס על הנהג הדורס. "אני בטוחה שהוא כבר נענש בכך שהוא דרס ולקח חיים של בן אדם אחר. אני לא שופטת אותו כי אני לא יודעת מה בדיוק היה שם. אני כן יודעת שהוא עבר במעבר חצייה, באזור בו הייתה ראות מצוינת, לאור יום. לנהג לא הייתה בעיה לראות אותו".
בנה, כאמור, חש אחרת באשר להשלכות. "אני חושב שמגיע לאדם שדרס את סבא שלי עונש חמור. הוא לא רק הרג את סבא שלי, הוא גם פגע בנו נפשית, והוא צריך להיענש יותר. לא רק על זה שאולי נסע מהר. הוא צריך לקבל עונש על כך שפגע בנו - בי, באמא שלי ובסבתא שלי. הייתי רוצה שייתנו לו מאסר עולם".
דוד הצעיר מדמיין עולם ללא סכנה בדרכים. "הייתי רוצה שימציאו כלי רכב שלא הורג, שלא מסוכן", אמר, תוך שהוא מוסיף כי באופן אישי, לא היה רוצה לנהוג ברכב. "צריך לעשות שהבלמים יבלמו ישר אם קורה משהו. וצריך שיהיו עונשים יותר קשים על אנשים שעוברים את המהירות".
בלילה שלפני התאונה, מספרת אינה, היא חלמה על אביה. "ראיתי את אבא שצעק. התעוררתי והרגשתי שאני מתגעגעת אליו. לא יכולתי לישון באותו לילה. זה כאילו הכינו אותי למה שהולך לקרות". לדבריה, יש לשפר את תרבות הנהיגה בארץ על מנת למנוע תאונות עתידיות. "יש הרבה חוסר התחשבות, אנשים ממהרים, מנסים להיות צודקים. כשמתנהלים ממקום של כעס ואגו זה מתבטא גם על הכביש. על האנשים ללמוד להיות מחוברים ומתחשבים".
לדבריה, לא בטוח שניתן לשנות משהו. "אולי אפשר להשפיע על נהגים צעירים, בני נוער. מה שמעניין אותי הוא רק להנציח את זכרו של אבי. כמדען גדול וכאבא. והוא כבר חסר".