הטייקונים עונים לוועדה: אין עודף ריכוזיות בישראל

התגובות הרשמיות הראשונות מצד הגופים החזקים ביותר במשק למסקנות ועדת הריכוזיות החלו להתפרסם היום (ג'). חברי ועדת הריכוזיות (או, הוועדה להגברת התחרותיות במשק) סיימו בימים האחרונים לשמוע את טענותיהן של גורמים שונים המושפעים ממסקנות הוועדה.

עם תום הדיונים, פורסמו ניירות העמדה שהגישו החברות ואנשי העסקים שפנו לוועדה ובקרוב יפורסמו הפרוטוקולים מהדיונים עמם. בשבועות הקרובים תדון הוועדה בטענות ולאחר מכן תפרסם את המלצותיה הסופיות.

עיקרי ההמלצות של ועדת הרכיוזיות הם: קביעת תקנה שתמנע מחברה או מאיש עסקים להיות בו זמנית הבעלים של גוף פיננסי גדול (בנק, חברת ביטוח או בית השקעות) ושל גוף ריאלי גדול (מפעל, רשת מרכולים, חברת סלולר וכו'). עוד קבעה הוועדה שורה של הגבלות על מה שהיא כינתה "חברות פער", כלומר, חברות שמתנהלות בהשפעת בעל השליטה בחברה האם, אשר אינו מחזיק ברוב המניות של החברה הבת. בנוסף, המליצה הוועדה כי הממשלה תתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים לפני כל הפרטה עתידית ותוודא כי נכסי מדינה אינם נמכרים למעטים בלבד.

ראשי המשק ואיי. די. בי: הריכוזיות אינה גבוהה

נייר העמדה המפורט ביותר הוזמן ומומן על ידי חברת איי. די. בי, הקבוצה הגדולה ביותר במשק, והוגש על ידי חברת מודלים כלכליים בראשות פרופ' יעקב שיינין. משמך זה מנסה להעמיד תמונה מנוגדת לזו שציירה הוועדה ולטעון כי הריכוזיות במשק הישראלי אינה גבוהה, אם לוקחים בחשבון את גודלו של המשק הישראלי.

לטענת שיינין וכלכלניו, ככל שמשק קטן יותר, כך שולטות בו פחות חברות אך חברות אלו אינן גדולות יחסית לחברות במשקים גדולים יותר אשר אינן נחשבות למונופולים או לקונצרנים אדירים. עוד נטען בנייר העמדה שהזמינה איי. די. בי, כי 10 גרעיני השליטה הגדולים במשק משפיעים רק על 6% מהתוצר שאינו לייצוא ומעסיקים רק 5% מעובדי המשק. 

עמדת מודלים כלכליים, שאומצה גם על ידי פורום ראשי המשק, היא שהריכוזיות שעוסקת בה הוועדה היא ריכוזיות בבעלות על חברות ולא ריכוזיות ענפית, המתייחסת לנתח השוק שמחזיקה כל חברה בענף שבו היא עוסקת. לא הוכח, נטען בנייר העמדה, כי ריכוזיות בבעלות על חברות פוגעת בצרכנים כפי שריכוזיות ענפית גורמת לפגיעה באיכות השירות ולעליית מחירים.

קבוצת איי. די. בי ופורום ראשי המשק גם מתנגדים להמלצה להפריד נכסים ריאליים מפיננסיים בטענה שההמלצה תפגע ביכולתם של רוכשים פוטנציאליים של בנקים להציג את החוסן הפיננסי הנדרש על ידי בנק ישראל, לפני רכישת בנק.  

בינו, אריסון ועופר - כולם רוצים החרגה

מספר גורמים התייחסו בניירות העמדה שהגישו לסוגיית הפירמידות וחברות הפער וטענו כי יש להגדיר חברת פער כחברה שבעל השליטה בפירמידה מחזיק בפחות מ-20% ממניותיה ויש כאלו שאף הציעו להוריד את הרף ל-15%.

מול תמימות הדעים בסוגיה זו והנטייה הגורפת להתייחס אליה בניירות העמדה, ניצבות שורה של דרישות ספציפיות להחרגה של חברות ואישים שונים מהמלצות הוועדה. קבוצת אריסון, בעלת גרעין השליטה בבנק הפועלים, פרסמה את עמדתה, לפיה יש להבחין בהגדרה של נכס פיננסי בין בנק לבין חברת ביטוח ובית השקעות.

במקרה של בנק, נטען בנייר העמדה של קבוצת אריסון, אין מקום לחשש כי הבעלות על נכס ריאלי תגרום לניגוד עניינים ולכן אין מקום לדרוש הפרדה מהנכס הריאלי. גם קבוצת צדיק בינו, המחזיקה בבנק הבינלאומי וחברת הדלק "פז", ביקשה כי לא יתייחסו אליה כאל קבוצה המחזיקה בנכס פיננסי משמעותי, בטענה שהבנק הבינלאומי הוא שחקן משני בשוק האשראי ולא יכול לפגוע במתחרים של "פז".

בנייר העמדה של החברה לישראל, המחזיקה בכימיקלים לישראל, צים ובתי הזיקוק, נטען כי אין ליישם את המסקנות של חברות פער על חברותיה, מפני שמדובר בחברות מופרטות אשר עם מכירתן ביקשה המדינה למכור בעל שליטה אחד מוכר שישמור על האינטרס הלאומי שבניהול המשאבים.

ההמלצות בנוגע לחברות פער, נטען בנייר העמדה של החברה שבשליטת עידן עופר, "סותרות הן את כוונת המחוקק והן את המחויבות שהוטלה על החברה לישראל להפעיל את שליטתה המלאה על החברות המופרטות שבאחזקתה".

באיגוד החברות הציבוריות, שיוצג על ידי עו"ד דוד תדמור, בחרו שלא להגיב על ההמלצות שנוגעות להפרטה ולנכסי ריאליים ופיננסיים ולהתרכז בפרק העוסק בפירמידות, שכן הוא משפיע על כלל החברות הציבוריות ולא רק על 10 הקבוצות הגדולות במשק.

לטענת תדמור, ההגדרה של פירמידה צריכה להיות מבנה בורסאי שיש לו לפחות 3 קומות, כלומר חברה אם, חברת בת וחברות בת של החברה הבת. מעבר לכך, חברת פער צריכה להיות מוגדרת כחברה שבה בעל השליטה בפירמידה מחזיק פחות מ-15% ממניותיה.

ההתנגדות להגדרה של חברת פער אינה כה משמעותית, שכן באיגוד החברות הציבוריות מתנגדים כמעט לכל ההמלצות הוועדה הנוגעות לחברות פער. לטענת תדמור, באיגוד מתנגדים להעברת החלטות מהותיות להחלטת בעלי המניות, בטענה כי ההנהלה שהיא הגורם המקצועי צריכה לקבל את ההחלטות הללו ורק במקרים של ניגוד עניינים של חברי הדירקטוריון או של בעלי המניות העיקריים יש לערב את כלל בעלי המניות.

לדבריו, העברת כוח לבעלי מניות המיעוט, משמעותה העברת כוח למוסדיים וצעד כזה יכפה התנהלות לא מקצועית על החברות הציבוריות וגם יעקר מתוכן את הכוונה להפריד נכסים ריאליים מפיננסיים.

חשוב לציין כי ניירות העמדה הוגשו כולם על ידי או ביוזמה ובמימון של אותם גופים עסקיים הצפויים להיפגע משמעותית מיישום המלצות הוועדה. בימים הקרובים יפורסמו הפרוטוקלים של הדיונים וניתן יהיה לשמוע גם את תגובתם של חברי הוועדה לעמדות שהושמעו ואת דעתם של מומחים שונים שהופיעו בפניה.