הגיע הזמן לשינוי יסודי בשיטת מיסוי ההכנסה

בתחילת השבוע אישרה הכנסת פה אחד את הקלות המס שעליהן המליץ טרכטנברג – זו אכן כותרת יפה לבוקר שאחרי, אולם הקלות המס הקלו בעיקר ואולי רק על קבוצת מעמד משלמי המסים כשבמקביל אין התייחסות אמיתית לאוכלוסייה המצויה עמוק עמוק בביצת יוקר המחיה.

יו"ר ועדת הכספים ויוזם ההצעה, ח"כ משה גפני אמר אחרי האישור "אנחנו לוקחים יותר מהעשירים ומפחיתים את המס למעמד הביניים ולשכבות החלשות",

הבשורה ברפרומה החדשה היא בעיקר תחילתו של הליך השוויון בעול המס בין גברים לנשים בכל הנוגע לנקודות הזיכוי במשפחות בהם ילדים עד גיל 3 (חבל שבאותה הזדמנות לא פעלו גם לשווין בהכנסות ובתפקידים), אך בהעמקה בתוך סעיפי הרפורמה הרי שאין ממש בדבריו של ח"כ גפני, שכן הגדלת נטל המס על העשירים הינה סמלית ביותר.

בשורה התחתונה העשירים ירוויחו יותר

הגדלת מדרגת המס העליונה מ- 44% ל- 48%, הינה רק לבעלי שכר גבוה משמעותית וחלה רק על בעלי שכר מעל 40,231 שקל בחודש, אך אין בה ממש אם מדובר על בעל שכר של עד 43,230 שקל, שהרי מול תוספת המס החדשה בסך 120 שקל, הוא יהנה גם מההקלה במדרגות המס הנמוכות יותר באותו סכום.

יתרה מכך, ההטבה החדשה בסך 2 נקודות זיכוי בגין ילד עד גיל 3 שוות ערך להחזר בסך 418 שקל בחודש, כך שהיה ומדובר בבעל שכר של 53,680 שקל בחודש ולו ילד עד גיל 3 הוא לא יחוש בשום הבדל בתלוש השכר וכל תוספת המס מתבטלת למול ההטבות הניתנות לו. אם שכרו נמוך מכך ועומד ע"ס 50 אלף שקל, הרי שהוא אף יזכה לתוספת בנטו בסך 148 שקל, בזכות ילדו הצעיר.

אם כך הם פני הדברים, אזיי מאיזה עשירים לוקחים יותר ומעבירים למעמד הביניים? כמה אנשים אתם מכירים אישית ששכרם עולה על 43,230 שקל בחודש? או שכר של 53,680 שקל (אם יש להם גם ילד עד גיל 3)? סביר להניח שלא הרבה, אלא אם אתם מצויים באלפיון העליון.

אכן זו רפרומה שמקרבת את מעמד הביננים במשהו, אך במשהו קטנטן, שכן היא נוגעת רק במשפחות להן ילדים עד גיל 3 ואינה מתייחסת באופן משמעותי למשפחות אחרות, אלא בשוליים – בעשרות שקלים בחודש (עד 120 שקל).

לעומת בני מעמד הביניים, כאשר מדובר בשכבות החלשות יותר אין כלל התייחסות רצינית. השכבות החלשות לא זוכות לבשורה, מלבד הבשורה לנשים העובדות משכבות אלה אשר יהנו ממס הכנסה שלילי בגובה 50% הרי שלא ניתן פתרון לגברים מאותה שכבה.

לשנות את שיטת המיסוי מהשורש

בכל רפרומה, נראה שמדביקים טלאי על טלאי, האם לא הגיע הזמן לשנות הכל מהשורש?

הרי בשיטת המס הקייימת כיום ישנו אבסורד מסויים כאשר מצד אחד ישנן מדרגות המס ומצד שני מתקבלות נקודות זיכוי די אוטומטיות כגון בגין תושבות (תושב ישראל) ובגין הפרשות פנסיוניות (ע"פ צו ההרחבה לפנסיה חובה, המחייב את כל השכירים), אשר מייתרות את החישוב וניתן היה במקום זאת להטמיע את נקודות הזיכוי בתחשיב הכללי ולפשט את השיטה.

בכל תחשיב שנעשה לתושב, מדרגת המס התחתונה בה אמורים לשלם מס בגובה 10% עד שכר של 5,070 שקל בחודש, אינה רלוונטית כלל ועיקר. יתרה מכך, בתחשיב מדוייק נמצא שרמת שכר עד 5,580 שקל תהיה פטורה ממס לכל תושב המכבדים את החובה בצו ההרחבה והוא מפריש לביטוח פנסיוני. אם כך, מדוע בכלל קיימת מדרגת מס זו?

האם לא יהיה פשוט יותר לבטל את כל המנגנונים המסובכים ולפשט את מדרגות המס? ביטול של תחשיבים מסובכים יחסוך עלויות גבוהות ויצמצם את הצורך במערכות מסובכות.

למשל: עד שכר של 5,580 שקל מדרגת המס 0%, לאחר מדרגה זו יבוצע תחשיב אמיתי בכדי לקבוע את המדרגות בהתייחס להטבה המוענקת בגין הפקדות לפנסיה.

כך, המדרגה הבאה תהיה משכר 5,581 שקל ועד 9,000 שקל לערך ותעמוד רק על 11% (בזכות ההפחתה מ 14% ל- 12% לאחר הרפורמה ובשל הזיכוי בגין הביטוח הפנסיוני), המדרגה אחריה תהיה עד שכר 14,500 שקל לערך ותעמוד רק על על 19% (על פי אותה שיטה).

תחשיב מסוג זה יפשט את תחשיבי המס וגבייתו במערכות השכר המסובכות כיום ומעל הכל גם האזרח הפשוט יבין את המנגנון וידע לכלכל את צעדיו. כמובן שככל שנפשט ונוזיל את עלות חישוב וגביית המס, הרי שבמשך הזמן ההוזלה תיצור מאזן חיובי שאמור לסייע בהוזלת יוקר המחייה.

להפנות את התקציב לחינוך

בשלב זה נדמה כאילו ההמלצה היא לגבות יותר מיסים, אשר ייגבו גם ממעמד הביניים, אך לא כך הם פני הדברים, ההמשך הוא שאותו תקציב המופנה כיום למימון נקודות הזיכוי לילדים, יופנה לטובת שיפור מערכת החינוך ומימון הוצאות שכיום ההורים ממנים, כגון: גן חובה, ריתמוסיקה, ספרי לימוד, סל תרבות, תל"ן (תכנית לימודים נוספת - הממונת ע"י ההורים) חוגי העשרה ועוד.

באמצעות תקציב עצום זה ניתן לבנות מערכת חינוך איכותית ומשופרת ולהעניק לילדינו השכלה רחבת אופקים הרבה מעבר למקובל כיום. שינוי מסוג זה יזרז את צמצום הפערים בין אוכלוסיות הקצה, בעיקר לנוכח העובדה שהאוכלוסיות החלשות אשר אינן נהנות כיום מנקודות זיכוי בגין ילדיהם ומתקשות במימון ההוצאות הנלוות לחינוך ילדיהם וחלקן אף מוותרות עליו, יהנו מסל מורחב במערכת החינוך ולאורך ציר הזמן הרי ששינוי זה יעודד באופן משמעותי את צמצום הפערים בחברה.

כיום, ההטבה הנובעת מנקודות הזיכוי בגין הילדים ניתנת רק לבעלי השכר המגיעים לסף המס – כלומר שיש להם חבות מס לפחות בגובה נקודות הזיכוי. מכך שהטבה זו אין בה ממש למעוטי היכולת. היה והשיטה תשתנה ובמקום נקודות הזיכוי ימומנו צרכי הלימוד, הרי שכל המשפחות עם ילדים המצויים במערכת החינוך יהנו מהטבה זו במקום רק אותן משפחות בעלות רמת הכנסה החייבת במס. באמצעים פשוטים יחסית ובהפשטת מערכת המיסוי נצליח לצמצם חלק מהפערים בחברה.

במבט ראשון נדמה שביטול נקודות הזיכוי יפגע במעמד הביניים וממנו יועברו הכספים לשכבות החלשות, אולם, לא כך הם פני הדברים, ריווח המדרגות הראשונות יעמיד את הנטו על רמה מאוד קרובה לנטו כיום ומעבר לכך בזכות שיפור מערכת החינוך וההשכלה, ההכנסה הפנויה תגדל, הרי בסופו של דבר הצורך האמיתי הוא הגדלת ההכנסה הפנויה ולא הנטו בתלוש – יוקר מחיה לא מבוסס רק על הנטו, אלא שילוב בין הנטו לסל ההוצאות.

בכדי לממן את ההטבה לה יזכו העשירונים הנמוכים, יש לבצע שינוי נוסף ולהגביר את נטל המס על רמות השכר הגבוהות למשל מ- 40 אלף שקל ועד 60 אלף שקל, ישולם מס בגובה 48% ומעל 60 אלף שקל - המס יעמוד על 50%.

לסיכום, שיטת המס כיום מסורבלת וקשה להבנה, הפשטת התחשיבים ותיעול נכון של הכספים יביא לצמצום הפערים ולהוזלת עלויות הגביה. שיטת המיסוי כיום היא שיש מצד אחד מדרגות מס על פיהן מחושב המס הרעיוני ולאחר מכן מופחת ממנו סכום המחושב בהתאם לזכאויות בנקודות הזיכוי – תחשיב מוזר ומסורבל המקשה על ההבנה ומייקר את העבודה, במקום כל התהליך יש להגיע לנוסחא פשוטה וחד ערכית ואת ההטבה להפנות למקומות הנכונים לצמצום הפערים.

הכותבת היא מנכ"ל מכללת עדיף, העוסקת בלימודי ביטוח ופיננסים ומנכ"ל "החלק המשלים", העוסקת בייעוץ עסקי והדרכה כלכלית