מצאתם גוף זר באוכל? יש דרך לקבל פיצוי

קניתם בסופר יוגורט, אך כשהגעתם לביתכם גיליתם שיש בו עובש. אין ספק שהוא לא טרי ולא ראוי למאכל, על אף שתאריך התפוגה שמצוין על גביו טרם חלף. מתעורר בכם דחף בלתי ניתן לריסון לזרוק את היוגורט לפח, הרחק מכם, כדי לא לראות שוב את המראה הלא נעים ומעורר הבחילה. לפני שאתם עושים זאת, עצרו רגע. יש מספר פעולות שאתם יכולים לבצע כדי שתוטל אחריות על הגורמים הנוגעים בדבר, ואשר אולי יזכו אתכם בפיצויים.

תביעות נוספות מעולם המזון:

• תביעות כבדות משקל - כשערכת ההרזיה מאכזבת
• מותק, המטבח התפרק - תביעות בטעם מר
• מהמסעדה לבית החולים: תביעות של סועדים
  

בתי המשפט לתביעות קטנות דנו לאחרונה במספר תביעות במסגרתן התבקש פיצוי בשל גוף זר במזון. בשני המקרים שיפורטו להלן המוצר נשלח לבדיקת משרד הבריאות, אשר קבע כי המוצר אכן פגום. משרד הבריאות הטיל קנס על היבואנית/המשווקת. בית המשפט דן בתביעה לאורם של פקודת בריאות הציבור (מזון) התשמ"ג-1983 וחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980.

תולעים באוכל, הפיצוי: 600 שקל

בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן לאחרונה בתביעה שהוגשה נגד חברת נטורפוד בע"מ בשל פגם במוצר שהחברה מייבאת אותו, אשר נרכש על ידי התובע ב-26 בספטמבר 2008. התובע העיד, כי לאחר שפתח את המוצר וטעם ממנו, הוא הבחין בכך שהמוצר נגוע בתולעים.

מדברי התובע וכן ממסמכי משרד הבריאות עלה, כי המוצר נבדק על ידי המעבדה של משרד הבריאות ב-10 בנובמבר 2008, וכי המשרד קבע כי אכן נמצאו תולעים במוצר. נטורפוד נקנסה על ידי משרד הבריאות עקב הפגם במוצר.

חשוב לבדוק מה יש בצלחת (אילוסטרציה)(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

נטורפוד הכחישה את קיומו של הפגם, וטענה כי חלף פרק זמן ארוך ממועד הרכישה עד למועד הבדיקה, וכי לא נמסר לה על ידי משרד הבריאות כי המוצר נמצא פגום. החברה הכחישה כי היא נקנסה.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה, כי מעיון בחליפת המכתבים בין התובע לנטורפוד עולה, כי אכן פנייתו הראשונה אליה הייתה ב-18 באפריל 2010 ובה צורף מכתב התלונה למשרד הבריאות מה-28 בספטמבר 2008. בכך, מנע התובע מנטורפוד לבחון את המוצר מוקדם יותר, קבעה השופטת.

עם זאת, נקבע כי הוכח שהבדיקה שבוצעה במשרד הבריאות הראתה, כי הייתה כמות גדולה של תולעים במוצר. בהתאם לסעיף 13 לפקודת בריאות הציבור חל איסור על מכירת מוצר מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת. אולם, השופטת סייגה את דבריה וציינה, כי לא הוכח נזק גוף לתובע עקב מחדלה של נטורפוד בשמירה על איכותו של המוצר, אשר בהתאם להוראת סעיף 2 לחוק האחריות למוצרים פגומים, ככל שנגרם נזק גוף חייב היצרן וכן היבואן לפצות בגינו.

בסיכום נקבע, כי בהתחשב במחדלו של התובע בנוגע לעיכוב הרב בפנייתו אל החברה ומועד משלוח המוצר למשרד הבריאות וכן בשים לב להיעדר נזק מוכח, על נטורפוד לשלם פיצוי בשל אי הנעימות שנגרמה לו עקב רכישת המוצר הפגום והטרחה אל מול משרד הבריאות כדי לבדוק את המוצר. סכום הפיצוי הועמד על 600 שקל. כן חויבה נטורפוד לשלם לתובע הוצאות משפט של 200 שקל (ת"ק 12140-01-11 דב גורטלר נ' נטורפוד בע"מ).

גוף זר בשתייה, הפיצוי: 750 שקל

המקרה השני עוסק בתביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות ברחובות נגד חברת ביקריאטיב בע"מ ונגד ס.מישלב יזמות עסקית בע"מ בשל גוף זר במשקה.

בחודש אוגוסט 2009 התובע קנה מספר בקבוקים של שתייה קלה – תה קר מתוצרת M.S עבור ביקריאטיב. לדבריו, בשתייה היו גופים זרים בצורת קרומים שצפים בנוזל והשתייה לא הייתה ראויה לשימוש של בני אדם. בעקבות כך הגיש התובע ב-16 באוגוסט 2009 תלונה למשרד הבריאות.

בבדיקת המוצר מה-17 באוגוסט 2009 שבוצעה על ידי מעבדת לשכת הבריאות, נמצאה צמיחה של עובש. מאחר שהתובע ראה בגוף הזר הנ"ל סכנה של פטריות עובש לבני אדם, הוא הגיש תביעה, במסגרתה ביקש לחייב את ביקריאטיב והיצרנית (ס. מישלב) לשלם לו פיצוי של 10,000 שקל.

החברות הנתבעות דחו את טענות התובע, וטענו, בין היתר, כי לתובע לא נגרם כל נזק בר תביעה, למעט עלות הבקבוק העומדת על מספר שקלים בודדים, וכי משרד הבריאות אשר דן בתלונת התובע, קנס את מישלב בסך 1,000 שקל ועם תשלום הקנס נסגרה התביעה.

השופט בדימוס גדעון ברק קבע, כי מתוצאות הבדיקה עלה כי אכן המשקה לא ראוי לשימוש. בשל כך הוטל קנס של 1,000 שקל. השופט דן בשאלה האם יש בקנס שהוטל על החברות הנתבעות כדי לפטור אותן מאחריות אזרחית.

השופט התייחס בפסיקתו לסעיף 3 לחוק האחריות למוצרים פגומים וקבע כי: "הגם שהתובע לא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו והיות ומממצאי הבדיקה עולה, שהתובע הביא לבדיקה בקבוק פלסטי מקורי סגור ושלם עם פקק פלסטי מתברג כולל טבעת אבטחה, הרי שמממצא זה עולה באופן מפורש שהתובע טרם הספיק לעשות שימוש בשתייה ולכן בוודאי שלא נגרם לו כל נזק ובעצם לקיחת הבקבוק לבדיקת המעבדה, גילה התובע אזרחות טובה, אכפתיות ובמקרה זה לא רק שדאג לבריאותו הוא, אלא גם לבריאותם של האחרים ועל כך יש לברך את גישתו של התובע הדואג לזולת".

נקבע, כי אין ספק שלתובע נגרמו בזבוז זמן והפסד כספי של רכישת הבקבוקים, אך סכום הפיצוי שנדרש על ידו הוא גבוה ולא עומד ביחס ישר לנזק הישיר שנגרם לו, כלומר: בזבוז שעות עבור הטיפול בעניין. לאור האמור, הוחלט כי על החברות הנתבעות לשלם לתובע פיצוי של 750 שקל.

השופט החליט לחייב את שתי החברות, מכיון שלשיטתו לא ניתן להפריד בחלוקת התפקידים בין הייצור לשיווק המוצר (ת"ק 8210-10-10 כץ נ' ביקריאטיב ואח').

לסיכום, אם קניתם משקה או מאכל לא ראויים לשתייה או לאכילה, שבתוכם התגלו לכם גופים זרים, תולעים, חרקים או אפשרויות לא מלבבות אחרות, אל תמהרו להשליך את המוצר הפגום לפח. שלחו אותו לבדיקת מעבדה של משרד הבריאות, ואם תקבלו תוצאה חיובית, המעידה על כך שהמשקה/האוכל פגומים, תוכלו לפנות לחברה ולבקש פיצוי.

אם לא תיענו, תוכלו להגיש תביעה. שלושה דברים שחשוב לזכור: א. שלחו את הבדיקה למשרד הבריאות באופן מיידי. ב. הפנייה לחברה צריכה להיעשות בזמן, לאחר קבלת התוצאות. אל תמתינו מספר חודשים, שכן הדבר יהיה בעוכריכם. ג. אם אתם מחליטים להגיש תביעה, אל תבקשו סכום מופרז שלא עומד ביחס ישיר לנזק שנגרם לכם.  

עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.