אשתך הוכרחה להיות זונה? משרד הפנים: זו סכנה

עבדת כיצאנית? משרד הפנים לא רוצה אותך פה - גם אם בעלך ישראלי: תושב ירושלים הגיש אתמול (יום ד') עתירה לבית המשפט המחוזי בעיר בבקשה להפחית את הערבות בה מותנה אישור כניסה זמני לישראל של אשתו, אזרחית אוקראינה שעבדה בישראל בזנות.

"שירתתי כלוחם בגולני, הייתי חייל בודד, הקרבתי למען המדינה - וכבר שנתיים אני לא מרגיש מה זו משפחה", אמר העותר ל-ynet, "יש לי בן שצריך ללכת לכיתה א' ויש לו אזרחות ישראלית והוא לא יכול, כי אמא שלו לא פה. אני מדוכא. משרד הפנים גרמו לי להרגיש שאני לא בן אדם. אני לא מרגיש אזרח במדינה הזו".

עוד בערוץ החדשות:

צה"ל: חוסל בעזה מחבל בכיר שתכנן פיגוע בדרום

על פי העתירה, שהוגשה שלושה ימים לפני יום זכויות האדם באמצעות האגף לסיוע משפטי במחוז תל אביב של משרד המשפטים, האשה הגיעה לישראל כקורבן סחר בנשים, לאחר שהובטח לה באוקראינה כי תוכל לעבוד בישראל לפרנסתה. אולם, לאחר שהגיעה לארץ נלקח ממנה דרכונה והיא נאלצה לעבוד כיצאנית בניגוד לרצונה.

עו"ד סמדר בן נתן, שהגישה את העתירה, כתבה כי בני הזוג הכירו בשנת 2003, לאחר שהאשה הצליחה לברוח ממעסיקיה. זמן קצר לאחר מכן עברו השניים להתגורר יחד וחיו כידועים בציבור. ב-2004 נולד בנם הראשון, ואחיו הצעיר נולד ב-2010.

משרד הפנים: "עבר חמור" 

בהתחלה הסתירה האשה מפני בן זוגה את עברה ורק לאחר שנישאו העזה לספר לו כיצד הגיעה לישראל ומה עבר עליה. השניים החליטו להגיש בקשה לאיחוד משפחות, כדי להסדיר את מעמדה של האשה בישראל, ולשם כך היא הייתה צריכה לנסוע לאוקראינה על מנת להנפיק מסמכים. באוגוסט 2010 הגיש העותר בקשה לאיחוד משפחות, ושב לארץ, כאשר אשתו נותרה בינתיים בארץ מולדתה.

בינואר האחרון הודיע משרד הפנים לעותר כי הוא נדרש לשלם ערבות בנקאית בסך 50 אלף שקלים על מנת שאשתו תוכל לבקר בארץ. בנוסף ביקש משרד הפנים משני בני הזוג לחתום על מכתב שבו יאשר כי בת הזוג מגיעה לביקור של חודש בלבד בארץ.

ועדה של משרד הפנים קבעה כי יש להפקיד את הסכום הגבוה "לאור הסיכון הרב שנוטל משרד הפנים לאורו של העבר החמור אותו נושאת האשה על גבה". בנוסף, במשרד הפנים עלה ספק לגבי "כנות הקשר" בין השניים.

"מתייחסים לקורבן כעבריינית" 

בעתירה כתב הבעל כי אינו יכול לשלם את הערבות הגבוהה, מכיוון שהוא עובד כמאבטח ומפרנס לבד את משפחתו. עוד נטען בעתירה כי במשרד הפנים בחרו שלא להתייחס לנסיבות הקשות של הגעת האשה

לישראל, ולטענתה כי הייתה קורבן.

"כבר עת ארוכה מתייחסות הרשויות בישראל לקורבנות תופעת הסחר בנשים כאל קורבנות להפרה חמורה של זכויות האדם שלהן", נכתב בעתירה, "ככל הנראה משרד הפנים לא הפנים תפיסה זו והוא ממשיך להתייחס לאשה כאל עבריינית ולא כאל קורבן לנסיבות קשות ופשעים שבוצעו כנגדה".

אחרי התכתבויות רבות, החליט משרד הפנים להוריד את סכום הערבות ל-15 אלף שקלים, אך לטענת עו"ד בן נתן, עדיין מדובר בסכום גבוה מדי ויש להורידו.

עו"ד לימור גולדנברג-חדד, מנהלת מחוז תל אביב באגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, מסרה:

"המקרה של בני הזוג משקף את המצוקה והקשיים העומדים בפני משפחות, כאשר אחד מבני הזוג אינו ישראלי, ונאלץ לעבור מכשלות רבות על מנת לאפשר לבני הזוג לחיות ביחד בישראל. במקרה זה הבעל עובד בארץ, ומחמת מצבו הכלכלי הדחוק אין ביכולתו, זה כשנה וחצי, לשלם את הפיקדון הנדרש על מנת להביאה ארצה או לכל הפחות לנסוע לבקר את אשתו".

"מדובר באשה שהיתה קורבן לעבירות של סחר בנשים", הוסיפה עו"ד גולדנברג-חדד, "אשר נאבקה ונלחמה להשתקם ולפתוח דף חדש. כעת היא נאלצת להילחם בשנית על מימוש זכותה הבסיסית כאדם להיות עם בני משפחתה ולשמור על שלמות התא המשפחתי שהצליחה לבנות. האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים רואה חשיבות רבה במימוש זכויותיהם של הפונים לקבלת ייצוג משפטי בשלל תחומי המשפט האזרחי. בשנתיים האחרונות, העניק האגף ייצוג משפטי בכ-300 תיקים בנושא מעמד - אזרחות ותושבות".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הנושא תלוי ועומד בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ועמדת המשיב תובא במסגרתו".