פסגת האירו: קרן היציבות תוגדל ב-200 מיליארד

בסיומו של מרתון פגישות לילי שנערך בבריסל הודיעו היום (ו') מנהיגי גוש האירו כי הגיעו להסכמות והחליטו להגדיל את קרן היציבות האירופית ב-200 מיליארד אירו. כמו כן הם הגיעו להסכמה לגבי החרפת צעדים נגד מדינות החורגות מיעד הגירעון השנתי העומד על 3% מהתמ"ג. במסגרת ההסכם יעבירו בנקים מרכזיים של מדינות גוש האירו 150 מיליארד דולר נוספים לקרן ועוד 50 מיליארד אירו יגיעו ממדינות מחוץ לאירופה.

המשבר באירופה - כותרות נוספות:

• קרן המטבע דורשת עוד 120 מיליארד ד' לאירופה
• אירופה בוחנת קרן סיוע נוספת של חצי טריליון
• לגארד: משבר החובות עלול לגרום לעשור אבוד
• מרקל וסרקוזי: "אנחנו רוצים הסכם חדש לאירופה"
  

נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שהגה עמה את פרטי ההסכם המתגבש, האשים את ראש ממשלת בריטניה דוויד קמרון בכך שמנע ממשתתפי הפסגה לאשר רפורמה תקציבית מלאה. "העדפנו הסכם בפורמט של 27 מדינות, אבל זה התברר כבלתי אפשרי בגלל עמדתם של הבריטים".

סרקוזי הוסיף כי קמרון דרש כתנאי להסכמה שלו לשחרר את בריטניה מכמה חוקים המסדירים את השוק הפיננסי של גוש האירו, דרישה שלא הייתה מקובלת על מנהיגי הברית המוניטרית. יחד עם זאת, סרקוזי הביע שביעות רצון מכך שהרפורמה אושרה על ידי פורום של 17 מדינות.

למרות ההסכמה העקרונית על הצעדים הנחוצים לחילוץ גוש האירו מהמשבר, התקשו מנהיגים להגיע להסכם על הצד המשפטי שלו. "יש לנו הסכם עקרוני, אבל עוד נותר להגיע להבנות לגבי ההיבטים המשפטיים של ההסכם", אמר אחד המשתתפים בפסגה והוסיף כי דווקא כאן עלולים להתעורר קשיים. הקושי המשפטי נובע מהצורך לנקוט סנקציות נגד מדינות שיחרגו מיעד הגירעון. ההסכם ייכנס לתוקף לאחר שיקבל אישור של 75% מחברות בגוש האירו.

תוגבל האחריות של משקיעים פרטיים

במסגרת התוכנית הגרמנית, שהפכה לחלק מההסכם שגובש הלילה בכינוס הפסגה בבריסל, הוגבלה האחריות המוטלת על המגזר הפרטי, בעוד שקרן המטבע הבינלאומית לוקחת על עצמה חלק פעיל יותר בסיוע למדינות האירופיות שנקלעו לקשיים. 

"שינינו את העמדות שלנו ביחס למעורבות המגזר הפרטי", אמר נשיא המועצה האירופית הרמן ואן-רומפוי במסיבת עיתונאים. "אם לדבר בשפה ישירה יותר, הגישה הקודמת שלנו השפיעה לרעה על השווקים הפיננסיים וכיום היא הסתיימה באופן רשמי".

אנליסטים מציינים כי שינוי הגישה הוא כישלון אישי לאנגלה מרקל, שביקשה להטיל אחריות גדולה יותר על המגזר הפרטי המחזיק באגרות חוב של מדינות גוש האירו שנזקקו לחילוץ ובראשן יוון. מרקל ביקשה לשתף אותם בתספורת לאג"ח, אך בעקבות התנגדות חריפה בקרב בוחריה בגרמניה נאלצה לסגת. ע

מדתה לא התקבלה גם בקרב עמיתיה האירופאים שראו כי השווקים הפיננסיים מגיבים בשלילה ליוזמה זו. בין המתנגדות הגדולות היו צרפת, ספרד, פורטוגל ואירלנד, בעוד שהולנד תמכה ברעיון.