מישהו ראה את הסלון שלי?
כוסות פלסטיק במקום זכוכית, ערימות של כביסה במקום ספה בצבע קרם וחדר שינה שהפך מחסן. כך נראה הבית לאחר פרוץ הילדים לחיינו. הפולנייה מתגעגעת לבית מסודר ומנדבת טיפ: איך לחשב את כמויות האקונומיקה לשירותים לפני מספר הבנים בבית
יצר הקינון הנשי, זה שגרם לסבתות שלנו לעשות פנלים בשתיים בלילה והפך לצורך מיידי ודוחק לנסוע לאיקאה יום לפני שהצירים מתחילים, נקרא אצלנו בבית יצר הכינה. "את כינה", כך אומר האבא של הילדים שלי בכל פעם בה אני מבקשת ממנו משהו הגיוני וחשוב לפני לידה. למשל, להפוך את חדר הילדים לחדר עבודה ואת חדר העבודה לחדר ילדים. למשל, לצבוע את הקיר בירוק. למשל, להזדעזע מהקיר הירוק ולסרב ללדת כל עוד הוא לא חוזר מיידית להיות לבן.
הטורים האחרונים של הפולניה בערוץ הורים :
עוד חצי שעה בגן: ואם לא מתאים לי?
רק בת 11, אז למה היא לבושה צמוד כל כך?
לשלוח לגן בגיל 3 חודשים: איפה האחריות שלכם?
צחוק בצד, אנחנו הופכות בלתי הגיוניות בעליל ככל שההריון מתקדם. מילא יצר קינון, מילא ספונג'ות פראיות אל תוך הלילה, הכי מצחיק בעיני הוא הנסיון ההירואי שלנו לעצב את הבית לפני שהתינוק נולד. למה? כי אין קשר בין הבית שאנו מנסות לסדר לבין הבית כפי שהוא באמת נראה, עם ילדים ותינוקות. להלן, לשירותכן ולשירותכם, סקירה קצרה: איך נראה הבית עם פרוץ הילדים לחיינו?
הסלון
פעם חלמנו על ספה בצבע קרם. היינו דקה לפני קנייה כשידידנו העיר בטוב שכל שספה בצבע קרם לא הולכת טוב עם דני בצבע שוקולד. ויתרנו. במקום ספת החלומות אנו מטפחים את הספה הכי זולה של איקאה, זו עם הריפוד המתכבס, שהכל יורד ממנו - חוץ ממה שלא.החבר של הספה עם הכתמים הוא כמובן השולחן עם פינות הגומי. זאת בהנחה שהשולחן עדיין נמצא בסלון ולא הועף לקיבינימט בפעם השנייה בה הילד פתח עליו את הסנטר. פינות הגומי האלו הן המצאה מצויינת. הן נדבקות נהדר ונופלות עוד יותר טוב. הדבק נשאר לעולמים תקוע על השולחן, בזמן שהפינות מטיילות על הרצפה של הסלון, מחכות שמישהו יינגף בהן ויפתח גם הוא את הסנטר על השולחן.
אביזר סלוני הכרחי נוסף הוא סלסלת החיתולים. זוהי סלסלה שנוקטת בשיטת הרגל בדלת. בהתחלה אתם מכניסים אותה לסלון, קטנה, צנועה ומעוצבת. ואז היא מתרבה לה ואתם מגלים שהסלון שלכם נעלם תחת הר של סלסלות עם מגבונים וכ-40 ק"ג צעצועי פלסטיק מנגנים מ"טויס אר אס". אתם מדלגים מעליהם כדי להגיע לספה, ומגלים שאין ספה - רק ערימת כביסה לקיפול. נו, אז זה משנה איזה צבע יש לספה שלכם? ידעתי שלא.
המטבח
פעם היו לך כוסות ממש יפות. היום יש לך כוסות פלסטיק גמדיות. את שותה בהן לא בירה, לא יין, רק ויטמינצ'יק פטל. פעם החזקת כל מיני מאכלים שווים במקרר, היום הדבר הכי אקזוטי שם הוא גרבר מנגו וחלב שאוב. פעם החזקת את האוכל של החתול על הרצפה. היום את מחזיקה אותו הכי גבוה שיש, אפילו החתול מפחד לעלות. פעם היו לך צנצנות קפה מסודרות בשורה. היום יש לך צנצנת מלאה חלקים משונים של בקבוקים. פעם ביום את עומדת ושוטפת אלפיים מהם, ומשוועת נפשך למות.
אמבטיה ושירותים
איזה צבע בחרת להם? האם הוא מתאים לצבעו של הישבנון? האם הוא מתאים לצבעם של 30 צעצועי האמבטיה? האם ידעת שצבעי אצבעות לא ממש יורדים מהאמבטיה לאחר השימוש? כמה בנים זכרים יש לך? האם ידעת שכמות הזכרים בבית עומדת ביחס ישיר לכמויות האקונומיקה שתשפכי בשירותים?
חדר השינה
חדר השינה של ההורים הוא נושא כאוב. זהו החדר הכי פחות מושקע בבית, אבל לא נורא, גם ככה אתם בקושי נמצאים בו, לא ישנים ובטח שלא עושים את הדבר ההוא, שבגללו ילדים מגיעים לעולם. בחדר השינה, שם מטעה ולא מציאותי, אתם מקימים מחסן. ארבע חבילות חיתולים, לול מקופל, כל מה שאין לו מקום בשום מקום אחר. חדר השינה שלכם הופך להיות חדר שינה קיבוצי. כולם ישנים יחד, ובמיטה של התינוק אתם שמים את הכביסה שאין לה מקום על הספה בסלון.
מתי שהוא אתם נשברים ומנסים לקבל את החדר שלכם בחזרה. אתם מכריזים בעלות על המיטה ואוסרים על הכנסת צעצועים לחדר.
זה לא באמת משנה. בלילה, כשאתם קמים לתינוק, אתם תדרכו על קובייה. על הצד החד שלה. בדוק.
בית תחת כיבוש
כמה שנים קדימה, והתרגלתם. למדתם להזיז את הכביסה לקצה הספה (מהמכונה השלישית ומעלה מדובר בתרגיל כושר יעיל ביותר). למדתם, אמנם בדרך הקשה, מה קורה כשילד עם חול בכיסים עושה עמידת ראש. למדתם לאהוב יצירות בקרטונים וגואש. למדתם לשנן שבית שמח (חול, נעליים, חתול מבוהל תמידית) עדיף על בית שקט (נקי, מסודר, מעוצב. הו, על מי אני עובדת?)
אולי אתם חושבים על העתיד, על הזמן המתוק בו הילדים יגדלו ואתם תוכלו שוב לשבת בנחת בסלון וללטף את החתול. נשמע משעמם? אל דאגה! יהיו לכם נכדים, וההורים שלהם יביאו אותם אליכם, כדי שיוכלו לסדר את הבית מלא החול שלהם עצמם. נכון שזה נשמע הכי לא פייר שבעולם?
תמר אלפיה היא עיתונאית ואמא לשלושה ילדים
לפנייה לכתב/ת 
