הבאנו ביכורים עם מיטל שרון
מיטל שרון כתבה את ספר הביכורים שלה "שתיים" על תקופה בחיים בה אשה צעירה יוצאת לעולם, ומגלה שהדברים לא פשוטים כמו שחשבה. עכשיו היא רוצה לשמוע מה אתם חושבים על הרומן
מיטל שרון (34) מגדירה את עצמה בתור בנאדם של ספרים, "כי הם חלק משמעותי מחיי", היא מספרת. בזמן הלימודים באוניברסיטה היא החלה לכתוב, וגם להבין שהכתיבה גורמת לדברים טובים בחייה, "כמו יכולת לעבד את מה שקורה בחיים, כמו חדוות היצירה". כיום שרון עובדת בשיווק באינטרנט, אך בעבר עסקה בכתיבת תוכן לרשת ובתרגום ספרים מאנגלית.
סופרי ביכורים בערוץ הספרים :
- רונה אלקולומברי-דז'ובס חוזרת למצרים
- ערן שגיא ממהר
- סיגל מושכל
והמרגלות
מדוע כתיבה?
"כתיבה זה המקום היחיד שאפשר להיות בו בשליטה מלאה בלי להזיק לאיש. אפשר להזיז, לסדר, לבלגן, לסדר מחדש, לצ'קמק - והכל איך ומתי שאני מחליטה. בתור ילדה לא כתבתי. אני יותר אוהבת לקרוא מאשר לכתוב".
על מה הספר שכתבת?
"על שתי בחורות שהן זוג, שמתמודדות עם החיים, עם ההתבגרות והדיכאון. הספר שלי עוסק במה שקורה בתחילת שנות ה-20 לאנשים באופן כללי, והרעיון לספר הגיע מהחיים שלי. יש בו מן האוטוביוגרפי, כמו בכל הספרים. העיקר בו, לדעתי, הוא בחורה שיוצאת לעולם האמיתי אחרי שלמדה לימודי תואר ראשון, ורואה שהעולם לא עוצר עליה. היא צריכה להתמודד עם הדברים מחדש, והדבר הזה לקוח מהחיים שלי. גם אני הייתי שם".
- רוצים לקרוא פרק מספרה של מיטל שרון? היכנסו לכאן
איך בחרת את שם הספר?
"בהתחלה רציתי לקרוא לו 'להיות אתל', שזה שם שמאוד התחברתי אליו. אבל הבעיה שלא באמת נוח לומר אותו, צריך להאט את קצב הדיבור. 'שתיים' זה שם יותר קל, ויש שני אנשים בבסיס של הדבר הזה, בבסיס של הרומן. בעיניי זה שם שמאוד מתאים לעלילת הספר".
מהו המקום שאת חולמת לכתוב בו?
"יש מלא כאלה והם מגוונים מאוד. בפאב באמצע העיר, או בבית באוקספורד, או באיסלנד ליד איזה קרחון, או בצ'אנג מיי.
מאיזה סופר היית שמחה לשמוע דעה על כתב היד שלך?
"אם הייתי מכירה אותו ומעזה, הייתי נותנת לז'ורז' פרק לקרוא, ושואלת אותו האם הצלחתי לעשות את מה שהתכוונתי. עוד סופרת אהובה עלי היא נטלי סארוט. היא ממש טובה בתיאור רגשות ואנשים. הייתי שואלת את שניהם אם הצלחתי להסביר את עצמי, ולצייר דמויות שהקורא מצליח לגלות למה הן פועלות, ואוהב את איך שהן פועלות".
על איזה ספר ילדים גדלת?
"בעיקר על 'למה לאמא מותר' של חגית בנזימן ועל ספריו יהודה אטלס בסדרת 'הילד הזה הוא אני'. שני הסופרים האלו פשוט היטיבו לומר את מה שחשבתי בתור ילדה".
איזה ספר פרוזה השפיע עלייך במיוחד?
"בזמן האחרון קראתי ואהבתי את 'כולל הכל'. הוא באמת כולל הכל. זה ספר שיש בו רטוריקות, מכתבים, מחזה, פרוזה ותסריט והוא מאוד רציני - ומצד שני הוא מאוד מבדח. הוא נע על הציר
הזה מאוד בקלילות ובדייקנות".
יש לך איחולים לספרות הישראלית?
"הלוואי שהיא תחזור להיות יותר בחיים. עם פולומוסי סופרים שידוברו בעיתונים, כמו פעם. שתחזור להיות דבר משמעותי במערכת הזאת שנקראת תרבות ישראלית".
מסר לקוראים:
"קיים פרדוקס בעולם לפיו סופרים לא יודעים כלום על הקוראים שלהם, וזה עובד רק ההפך. הייתי רוצה להכיר את הקוראים של הספר שלי. איפה הם קוראים את הספר, מה הצחיק אותם ומה העציב אותם, מה ריגש אותם. הייתי רוצה לדעת מה גרם להם להמשיך לקרוא או להניח את הספר. ויש לי אפילו מייל של הספר, אז אשמח אם יקראו ויכתבו לי את דעתם: shtaim.bexargol@gmail.com".
