חוק ההסתרה: מעבירים את החקירות למחשכים

חקירות המשטרה עוברות למחשכים - כך עולה מהצעה לתיקון חוק העונשין שמקדם משרד המשפטים. ההצעה עלולה לשנות דרמטית את היחסים שבין מערכת אכיפת החוק, התקשורת והחשודים בפלילים. על פי ההצעה המתגבשת, יוטל איסור גורף על פרסום חומרי גלם ועדויות מחדרי החקירות - וזאת ללא הגבלת זמן. מי שיעבור על החוק צפוי לשנת מאסר. המדינה מתכוונת לקבוע בחוק שורת הגבלות, שמבחינה מעשית משמעותן היא כאילו הוצא צו איסור פרסום גורף לכל חומרי החקירה בישראל. כך למשל, אם החוק המוצע היה חל בעת חקירתו של הנשיא לשעבר קצב (כאשר עוד שימש בתפקידו), הציבור לא יכול היה להתוודע לעדויות הקשות של המתלוננות כנגדו. הצעת החוק לא תאפשר פרסום גם במקרים של חקירות אישי ציבור, או חקירות בעלות עניין ציבורי משמעותי.

בחסות נתניהו: חוק ההשתקה בדרך לאישור

בתקופה האחרונה נערכה במשרד היועץ המשפטי לממשלה עבודת מטה בהשתתפות גורמי פרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, במטרה לגבש הצעת חוק שתגביל בצורה דרמטית אפשרות העברה ופרסום של חומרים מתיק החקירה. גורמים שונים עומדים מאחורי ההצעה: משטרת ישראל מבקשת לצמצם ככל האפשר הפרעות להליך החקירה, כמו גם פגיעה בתדמיתה. הסנגוריה הציבורית מבקשת למנוע הדלפות של גורמי התביעה והמשטרה, והפרקליטות מבקשת לכאורה להגן על טוהר ההליך המשפטי. הפתרון של כל הגורמים הללו הוא אחד: למנוע מהתקשורת לפרסם ככל הניתן.

חוקרי המשטרה מגיעים לחקור את הנשיא לשעבר קצב. בפעם הבאה לא תדעו על זה(צילום: גיל יוחנן)

בשלבי הדיון המקדמיים הוגשו הצעות, שהוגדרו בידי גורמים בפרקליטות המדינה עצמה כ'הצעות דרקוניות' שביקשו למנוע פרסום של כל תוכני החקירה באשר הם – כולל עצם האשמה, תוכן החקירות והעולה מעדויות שונות. לפי שעה, הנוסח שגיבש משרד המשפטים מכוון לכאורה לחומרי גלם בלבד (ראיות, למשל), כאלה שנוצרו, נתפסו ותועדו במהלך חקירות המשטרה, אולם ייתכן כי הצעת החוק שתוגש בפועל תהיה רחבה וגורפת הרבה יותר.

הצעת החוק המתגבשת כוללת את האיסורים הבאים:

איסור גורף על פרסום חומר מתיק חקירה, ללא קבלת אישור בית משפט.

איסור העברת חומר מתיק חקירה על ידי עובד ציבור.

איסור העברת חומר מתיק חקירה על ידי חשוד, נאשם או סנגור.

איסור פרסום חומרי חקירה ללא הגבלת זמן (האיסור יחול גם לאחר הגשת כתב אישום).

איסור פרסום צילום פעולות אכיפה.

מה מוצע בהצעת החוק?

כאמור נוסח הצעת החוק שגובש מבקש לאסור פרסומו של חומר גולמי בלבד ולא את תוכנו. אך עם זאת הגדרת "חומר מתיק חקירה", כפי שמופיעה בהצעת החוק, אינה מתייחסת רק למסמכים או צילומים או קלטות, אלא מציינת מפורשות שהיא חלה גם על חומרים שנוצרו ותועדו בידי שוטרים וחוקרים. כלומר, על-פי נוסח ההצעה הנוכחי, איסורי הפרסום יחולו למעשה על כל תוכני תיק החקירה ולא רק על חומרי או מסמכי הגלם. המשמעות, בין השאר: הציבור לא יכול היה לדעת, כאמור, על הנעשה בחקירות של אישי ציבור בכירים כמשה קצב או שלמה בניזרי.

צו איסור פרסום גורף. פרקליט המדינה, לדור(צילום: גיל יוחנן)

כיום, יצוין, נדרש אישור מבית המשפט רק לצורך פרסום של חומרי וידאו ואודיו מחדרי חקירות. שאר חומרי החקירה והעדויות מותרים היום לפרסום ללא מגבלה כלשהי, למעט מגבלות על חקירות קטינים, קורבנות תקיפה מינית וכמובן כל הנכלל בצווי איסור פרסום.

מהגדרת "חומר מתיק החקירה" בנוסח שמציע משרד המשפטים משתמע שייאסר גם פרסום חומר שמקורו אינו בתיק החקירה ושיש לו קיום עצמאי מחוץ לחקירה. כך למשל, תהפוך קלטת אבטחה לחומר חסוי ולמרבה האבסורד גם תחקיר עיתונאי. המשמעות: המשטרה תורשה לשים ידה על חומרי תחקיר עיתונאיים, דבר שעלול לפגוע אנושות בחיסיון מקורות ובנכונותם למסור מידע לעיתונאים. גורמים במערכת התביעה ציינו לעניין זה שתבחן אפשרות להחיל את האיסור על שני סוגי החומרים או לצמצמו כך שלא יחול לגבי חומרים בעלי קיום עצמאי מחוץ לחקירה.

כאמור, הצעת החוק מבקשת לקבוע איסור על חשוד, נאשם או סנגור להעביר חומר מתיק חקירה - לא את תוכנו ולא עותקים ממנו. כל זאת - כאיסור פלילי. המדינה תבחן אם יש מקום לקבוע ביחס לחשוד, נאשם או סנגור איסור דומה בהיקפו לזה המוטל על עובד מדינה, או שיש מקום לצמצמו כך שיחול רק על העברת החומר הפיזי עצמו.

סודות חדרי החקירות יישמרו לנצח

מתי כן ניתן יהיה לפרסם מה שקרה בחדר החקירות? ייתכן שאף פעם לא. נוסח הצעת החוק קובע איסור פרסום חומר מתיק חקירה, אלא באישור בית המשפט, ללא הגבלת זמן וללא תנאי לקיום הליך פלילי. המשמעות: גם אם נאשם יזוכה במשפט, הוא לא יוכל להתבטא על תיק החקירה. המדינה תבקש לבחון אם יש מקום להגביל את האיסור, כך שיחול רק עד הגשת החומר כראיה בבית המשפט או עד סיום ההליך הפלילי.

זאת ועוד: ייאסר פרסום צילומי פעולות אכיפה. המשמעות: אם נעצרתם, למשל, במעצר אלים ללא הצדקה, כלי התקשורת לא יוכלו להראות זאת. המדינה מסבירה שמטרת האיסור היא להיאבק גם בתופעת המעצרים נוכח מצלמות התקשורת. הצעת החוק

 קובעת איסור לפרסם קלטת שמתעדת מעצר, עיכוב או פעולות חקירה נוספות שבהן נראה החשוד - אלא ברשות בית המשפט. אירועים של הפרת סדר או הפגנה יוחרגו מהאיסור, והמדינה תשקול להחריג אירועים נוספים. 

ומה עכשיו? לאחרונה הושלמה עבודת המטה הפנימית בעניין, והצעת החוק הוצגה בפני היועץ המשפטי לממשלה. היום התקיים בנושא כנס בהשתתפות נציגי התקשורת ובהשתתפותם של היועץ המשפטי לממשלה וסגניו, פרקליט המדינה והמשנים לפרקליט המדינה, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הסנגורית הציבורית הארצית, מנכ"ל משרד המשפטים ובכירים נוספים במערכות השונות.

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה: ״ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה קיימנו היום דיון מעמיק ופורה עם כל הגורמים הרלוונטיים לסיקור הליכים פליליים, לרבות נציגי תקשורת. במסגרת הדיון הוצגו רעיונות וטיוטות של חקיקה מוצעות ונשמעו עמדות כל הצדדים. אני מזכיר שאנחנו בשלב שבו עדיין לא גובש אפילו תזכיר חוק. היועץ המשפטי לממשלה אמר בסוף יום העיון שכל ההערות ישקלו בכובד ראש בטרם יחליט מה עמדתו בנושא״.

Read this article in English