העובד אחי טוב: נפוטיזם במקום העבודה - חוקי?
שני מומחים בדיני עבודה מסבירים את תופעת הנפוטיזם: "הענפים הנגועים ביותר הם מקומות עבודה מסודרים בעלי תנאים סוציאלים טובים ומוסדות בהם ניתן לקבל קביעות. כתוצאה מכך ישנו קושי בתחלופת העובדים". האם יש הבדל בין מקום עבודה פרטי לציבורי והאם החוק מוצא הבדל בין השניים?
תופעת "העדפת מקורבים", שקיימת בעיקר במגזר הציבורי, היא רעה חולה. מעבר להיבט הרכילותי, התסיסה וחוסר השקט שיוצרת התופעה, גם גורמת נזק מקצועי ברור לארגונים. התופעה עלולה לגרום לעובדים לחשוש מלמתוח ביקורת מקצועית עניינית על "המקודם" או "המקדם" פן יבולע להם, לעורר התמרמרות של עובדים שחשו כי הקידום הראוי נגזל מהם בשל אותו נפוטיזם, ולפגוע באיכות עבודתם נוכח התסכול. בנוסף, קיימת אפשרות שעובדים מוכשרים יפרשו כי ירגישו שאין להם סיכוי ליהנות מקידום מקצועי וענייני.
- מינוי מקורבים: פחות, אבל עוד כואב
מהו נפוטיזם?
עו"ד נעמי לנדאו, מומחית לדיני עבודה, מסבירה: "פירוש המילה נפוטיזם הוא 'העדפת קרובי משפחה על ידי מי שהשלטון בידו, מתן משכורות גבוהות וזכויות מיוחדות אחרות לקרובים גם כשאינם ראויים לכך'. לדבריה טענות לנפוטיזם נשמעות בהקשר של חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, ועוד.
האם קיימת מניעה חוקית לנפוטיזם?
"ישנם מספר חוקים, תקנות וכללים אתיים המסדירים את המניעה החוקית לתופעת הנפוטיזם", אומרת לנדאו. "המוכרים ביותר הם: חוק החברות הממשלתיות ותקנותיו משנת 2005. פקודת העיריות (נוסח חדש), התקשי"ר וחוקת העבודה. מהקומץ לעיל ניתן לראות כי החשש מקיום התופעה מצוי בעיקר בגופים ציבוריים כגון חברות ממשלתיות, עיריות, משרדי ממשלה ובארגוני העובדים השונים".
פרשנות רחבה
עו"ד גל גורודיסקי, מומחה בדיני עבודה ופנסיה, מוסיף: "בתי הדין לעבודה מפרשים את האיסור על העסקת קרובי משפחה במגזר הציבורי באופן רחב. לאור מעמד העל שניתן לעקרון הקובע איסור ניגוד עניינים בפסיקה ולאור העובדה שהוא נובע מכללי הצדק הטבעי, יש לתת לעקרון זה פרשנות רחבה. לכן אין צורך בהוכחת קיומו של משוא פנים בפועל ודי בחשש סביר או מראית עיין למשוא פנים (בר"ע 1078/02 ירון שלומי נ' עיריית ירושלים, עבודה ארצי, כרך לג(99), 31)".
האם זו תופעה פסולה מכל וכל?
עו"ד לנדאו: "בעיקרון, התופעה פסולה ומלאה בניגודי אינטרסים. הנפוטיזם אכן מחזק פעמים רבות את הבעייתיות בהעדפת הקרוב, גם אם אינו מקצועי ואף משרה אוירה של תסכול בקרב שאר העובדים במקום. וכך, עובדים מוכשרים ירגישו שאין להם סיכוי לקידום מקצועי הוגן גם בסביבה נטולת נפוטיזם".
"אולם, אין זה בהכרח תמיד כך. במידה שאכן בן המשפחה ראוי לתפקיד, לא צריכה להיות מניעה לקבלו לעבודה או לקידומו רק בשל היותו "מקורב" לאחד מחברי הארגון. וגם החוק והתקנות מכירים בכך ומאפשרים קליטת קרוב משפחה וקידומו בהתקיים כמה כללים".
מהו היקף התופעה?
עו"ד לנדאו: "את היקף תופעת הנפוטיזם לא ניתן לכמת למספרים מדוייקים הואיל והיא לעיתים חבויה בשל הפחד והחשש של העובדים הסובבים למתוח ביקורת על התופעה, פן ייפגעו מכך. בשנים האחרונות יצאו תחת ידי בתי הדין לעבודה ובתי המשפט לא מעט פסקי דין העוסקים הנפוטיזם בצורה זו או אחרת, בעיקר בתחומי של כשרות מכרזים הנגועים בניגוד עניינים, פיטורי עובדים לאחר שהתגלה כי העסקתם נגועה בניגוד עניינים מסוג זה ,וכן מקרים בהם ישנו צורך להעביר עובדים ממקום למקום בשל חשש לנפוטיזם. מקור מהימן לאיתור היקף הנפוטיזם יכול להיות דו"ח מבקר מדינה שבודק תופעה זו כמו שנעשה לפני כמה שנים ברשות שדות התעופה".
האם קיימת אפשרויות תביעה של עובדים אחרים?
עו"ד גורודיסקי: "עובד הסבור שלא נתקבל לתפקיד שבסופו של דבר התקבל אליו קרוב משפחה של המעביד או של מקבלי ההחלטות במעביד עלול למצוא קושי לנהל תביעה אישית. אולם, כשמקום עבודה גדול (על אחת כמה וכמה ציבורי) מעדיף קרובי משפחה באופן שיטתי יכול מועמד שנדחה להגיש תביעה ייצוגית נגד המעביד ובה לבקש פיצוי וכן את הפסקת התופעה. חשוב לזכור כי במקרה כזה אין מניעה להגיש תביעה ייצוגית גם כאשר יש ארגון עובדים או הסכם קיבוצי".
עו"ד לנדאו מוסיפה: "עילות התביעה העיקרית במקרי נפוטיזם הינם 'ניגוד עניינים', 'אפליה במקום העבודה' וכן הפרת חובה חקוקה. הואיל וישנם מספר דברי חקיקה המסדירים את נושא ניגוד העניינים בחברות הממשלתיות, בעיריות וברשויות הממשלתיות ואף בכללים מנחים לארגונים וחברות החברים בהסתדרות העובדים, נראה כי עילת הפרה חקוקה סוללת את דרך המלך להגשת תביעה בגין נפוטיזם, אך לא רק".
האם יש הבדל בין נפוטיזם במקום פרטי לציבורי
עו"ד לנדאו: "למרות שנראה כי החברות הממשלתיות ובעיריות הן היחידות בעלות קופות שרצים, נראה כי גם החברות הפרטיות אינן נקיות מנגעי הנפוטיזם. גם בחברות הפרטיות הגדולות, ילדיהם ובני משפחותיהם של בעלי ההון לוקחים חלק בעשיית הרווחים ובעבודה השוטפת בחברה".
"ההבדל הגדול בין נפוטיזם בחברה פרטית ונפוטיזם בחברה ממשלתית, הוא שבחברה פרטית שהקים הסב והעביר לאב שהעביר לבן, כמעט ואין אפשרות לבוא ולהתנגד לדרך ניגוד האינטרסים וקידום בן המשפחה, בחברה שהיא פרי שטופח וגדל במאמץ משפחתי רב. לעומת חברה ממשלתית בה ישנם תנאים סוציאלים, קביעות, תנאים נלווים טובים וכו' שהם חלומו של כל עובד אך לעיתים בשל נפוטיזם הם נחסמים בפניו, הואיל והוא אינו מקורב לצלחת, דבר שמן הראוי לעקור מן השורש".
עו"ד גורודיסקי: "במגזר הפרטי אין אמנם איסור חוקי על מינוי קרובים, אולם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שאסור למעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת עניינים המפורטים בחוק זה כולל מעמדם האישי היותם הורים וכולל קביעת תנאים שלא ממין העניין.
"העדפת מועמדים לעבודה לאור העובדה שהם קרובי משפחה של מי שכבר מועסק עשוי להיחשב, אפוא, הפליה המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הגם שסיכוייה של טענה כזאת להתקבל בעסק משפחתי קטן נמוכים, הרי שככל שמקום העבודה גדול יותר, כך יש סיכוי גדול יותר לטענה כזאת להתקבל".
האם ישנם תפקידים או מכרזים שלקרוב משפחה של עובד נאסר לגשת אליהם?
עו"ד גורודיסקי: "התקנות לחוק החברות הממשלתיות משנת 2005 מחילות כללים בדבר העסקת קרובי משפחה ומטרתן היא למנוע העסקת עובדים שהם קרובי משפחה הן בחברה ממשלתית והן בחברה בת לחברה ממשלתית. התקנות אוסרות על החברות המנויות לעיל לקבל לעבודה קרוב משפחה מדרגה ראשונה ונלווים כמו גיס, דוד, אחיין, חותן ונכד. בנוסף, החוק אוסר על העסקה של בני משפחה במידה ויש יחסי כפיפות ישירים או עקיפים או שהעסקת בן המשפחה יכולה לעורר חשש לניגוד עניינים".
עו"ד לנדאו: "יש לשים לב לסעיף 7 לתקנות החברות הממשלתיות, לפיו הכללים לא יחולו על קרובי משפחה שהיו מועסקים באותה החברה ערב תחילת החוק. גם אם בן המשפחה היה מועסק דרך חברות כ"א או קבלן או בהתאם להסכם קיבוצי, כל עוד אין יחסי כפיפות או חשש לניגוד עניינים. לפיכך, נראה כי התקנות אינן מסדירות עד תום את נושא ניגוד העניינים הנגרם כתוצאה מנפוטיזם".
באילו מקומות וענפים ניתן לראות זאת במיוחד
עו"ד נעמי לנדאו: "תופעת הנפוטיזם נפוצה בעיקר בחברות הממשלתיות, בעיריות ובגופים דו מהותיים כגון בזק, חברת החשמל, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה,בתי חולים, משרדי ממשלה והרשימה עוד ארוכה. נראה כי הענפים הנגועים ביותר בנפוטיזם יכולים להיות מוגדרים כך: מקומות עבודה מסודרים בעלי תנאים סוציאלים טובים, מוסדות בהם ניתן לקבל קביעות וכתוצאה מכך ישנו קושי בתחלופת העובדים".
לפנייה לכתב/ת 
