איסלאמים או חילונים: מי ישלוט בסוריה אחרי אסד
כשהם מעודדים מניצחון עמיתיהם בתוניסיה ובסיבוב הראשון בבחירות במצרים, מקווים "האחים המוסלמים" בסוריה לרכוב על הגל האיסלאמי וליצור בעולם הערבי רצף משטרים בהנהגת התנועה. מי יתמודד מולם ביום שלאחר נפילת הנשיא העלווי?
"לא איראן ולא חיזבאללה, רוצים מנהיג שפוחד מאללה" היא אחת הסיסמאות הנפוצות במהומות בסוריה. יותר משהיא מלמדת על השנאה לשיעים התומכים בנשיא בשאר אסד, היא מרמזת על כוחות "יראי שמיים" העומדים לתפוס את מקומו בעתיד. בעיצומה של מלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה, בדקנו מיהם הכוחות שיתחרו על השליטה במדינה הערבית ביום שלאחר אסד.
התקוממות בסוריה - כתבות נוספות ב-ynet:
האו"ם: משטר אסד הרג 5,000 אזרחים
"אסד חושש שיתנקשו בחייו"
הבעל הקצין ערק, האשה נאמנה לאסד
"החזית הלאומית המתקדמת"
"החזית הלאומית המתקדמת" היא ברית של שבע מפלגות השולטות כיום בסוריה.
ה"חזית" עתידה להיפגע קשות עם נפילת משטר אסד, כמו שנפגעו מפלגות ששלטו לפני המהפכות בתוניסיה, מצרים ולוב.
בראש חזית זו עומדת מפלגת הבעת' ("התחייה") שחרתה על דגלה יצירת שוויון בין כל הערבים ללא הבדלי דת וגזע, אך במציאות נשלטת על ידי מיעוט מיוחס של העלווים ובראשם משפחת אסד מקרדאחה.
ב"חזית" חברות מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות. אופיה השמאלני החילוני מהווה סדין אדום לחוגים דתיים במדינה. בגוש זה עתידים לבחור בני המיעוטים שחוששים מעליית האיסלאמיסטים הסונים: העלווים, הדרוזים והנוצרים.
"המועצה הלאומית הסורית"
מאז קיץ 2011, אנו עדים לעלייתו של מנהיג אופוזיציה סורי כריזמטי בשם בורהאן רליון (ע'ליון), העומד בראש קואליציית "המועצה הלאומית הסורית" החילונית. פרופסור רליון, יליד העיר חומס, הוא לאומן גולה שעומד כיום בראש לימודי המזרח התיכון באוניברסיטת הסורבון (פריז-3) בצרפת.
רליון מייצג את הקול החילוני והרציונלי של המהפכה, השולל לחלוטין את הקשרים עם חיזבאללה ואיראן ודוגל בהחזרת הגולן במשא ומתן בלבד. גישה זו מלמדת כי פניו של רליון למערב וביכולתו לגייס את התמיכה הכלכלית והפוליטית, לה זקוקה סוריה כמו חמצן לנשימה.
"המועצה הלאומית הסורית" המתכנסת באיסטנבול מאגדת משכילים סורים השוהים במערב, פעילים ופעילות לזכויות אזרח, נציגים של המיעוט הכורדי (שהם מוסלמים סונים) ואסירים לשעבר של משטר הבעת'. במועצה בולטת דמותו של ריאד א-תורכ, מנהיג הפלג הקומוניסטי האופוזיציונרי, הנקרא "המשרד המדיני". על אף היותו קומוניסטי, ריאד שילם בעבר מחיר כבד על ביקורתו כנגד הדיכוי האלים של "האחים המוסלמים" בסוריה. על מנת להוות קואליציה שמייצגת את האופוזיציה הסורית כולה, חברים ב"מועצה הלאומית" גם נציגים איסלאמיים.
"האחים המוסלמים"
רוב החברים האיסלאמיסטים ב"מועצה הלאומית" באיסטנבול הם חברים בפלג הסורי של "האחים המוסלמים". תנועת "האחים המוסלמים" מוכרת לנו ממצרים וגם מעזה (שם הם מכונים חמאס). זכייתן של מפלגות איסלאמיסטיות סוניות בבחירות בתוניסיה ובמצרים מלמדת כי "האביב הערבי" הופך ל"חורף איסלאמי".
ניצחון "האחים המוסלמים" במצרים בסיבוב הראשון בבחירות לפרלמנט עורר את תקוותם של חברי תנועת "האחים המוסלמים" בסוריה כי גם הם עתידים לרכוב על הגל האיסלאמי וליצור רצף משטרים בהנהגת התנועה - מסוריה ועד מצרים.
בראש "האחים המוסלמים" בסוריה עומד מוחמד ריאד שקפה, השייך לדור הפעילים האיסלאמים מהעיר חמה שדוכאו באכזריות בשנות ה-80 על ידי הנשיא המנוח חאפז אל-אסד, אביו של בשאר. כמו במצרים, גם בקרב הסורים ישנה קבוצה קטנה יותר של איסלאמיסטים קיצוניים יותר, ה"סלפים". הם שואפים לא רק לתת חינוך איסלאמי אלא גם להקים מחדש את החליפות והאימפריה המוסלמית. האיסלאמיסטים כולם רואים מצד אחד באיראן וחיזבאללה השיעים את אויביהם החריפים ביותר, ושוללים מצד שני את קיומה של מדינת ישראל.
מצרים כדוגמה?
האם יש לצפות בסוריה לתסריט דומה למצרים? הגל האיסלאמי מדרבן את "האחים המוסלמים" לנסות ולהשתלט על "המועצה הלאומית הסורית", למנות אדם מתוכם ולהדיח את רליון. סיכויי הצלחתם עדיין אינם ברורים. בניגוד למצרים, בסוריה ספגו "האחים המוסלמים" מכה קשה ביותר בעקבות הטבח שביצע בהם אסד האב ב-1982 בחמה. חברי התנועה נרדפו ונאסרו בכל רחבי המדינה והנהגתה עברה לאירופה.
בעוד במצרים ריכזו המהפכנים החילונים את מאמציהם בהדחת המשטר בלבד,
בטורקיה התארגנה כאמור אופוזיציה חילונית למשטר הסורי. כמו כן, "צבא סוריה החופשי" שהוקם מעריקים מונהג על ידי קצינים ובראשם ריאד אל-אסעד. כך לא נותר חלל פוליטי רב לאיסלאמיסטים כמו במצרים.
ככל הנראה, רוב התמיכה הכלכלית באופוזיציה הסורית מגיעה מסעודיה ומארצות המפרץ - דבר שעלול להטות את הכף לטובת התנועה האיסלאמית. גם בשטח, נראה כי ל"אחים המוסלמים" יש אחיזה איתנה יותר מלרליון ואנשיו. מצב זה מבשר כי בבחירות עתידיות יזכו "האחים המוסלמים" ברוב, אך לא רוב מוחץ כמו במצרים, ועל כן ייאלצו להקים קואליציה עם מפלגות חילוניות.
ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת הסורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם בטכניון במחלקה ללימודים הומניסטיים ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור ב-2010
לפנייה לכתב/ת 
