תעשה לי פונט של כתב יד
למה כניסת האינטרנט לישראל לוותה בפריחה של פונטים חדשים, שכמוהם לא ידעה המדינה מאז הקמתה? מתי יעלם כתב היד? ומתי יעלם כבר הפונט הזה שנראה כמו כתב יד? לקראת מפגש טכנולוגי-עיצובי תחת הכותרת "עיצוב אותיות, קליגרפיה אקזוטית ועתידו של כתב היד", שיערך מחר בתל אביב
"בעוד כמה שנים לא נכתוב בכלל, כי מחשבים ניידים, אייפדים וכן הלאה יחליפו את זה", אומר המעצב יובל סער, שינחה מחר (ג') בבית העיר בת"א מפגש טכנולוגי-עיצובי תחת הכותרת "עיצוב אותיות, קליגרפיה אקזוטית ועתידו של כתב היד". אמן הטיפוגרפיה עודד עזר, שישתתף גם הוא במפגש, קיצוני ממנו: "אם אני בודק את התהליך שעבר על הטיפוגרפיה, בפנטזיה שלי, בעתיד הרחוק הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי. כטיפוגרף אני שומט את הקרקע – כן, הטיפוגרפיה תיעלם לגמרי, כי באיזשהו שלב כל החוויה של תקשורת חזותית תעבור ישירות למוח שלנו, בלי תיווך של מסך מחשב ושל כל כלי שני".
עוד ב-ynet:
נחזור לרגע מהעתיד נטול הטקסט לעבר, העמוס בו. שנות החמישים, שנותיה הראשונות של המדינה, ושנות האפס, שנותיה הראשונות של מהפכת הדוט.קום, סימנו שתי מהפכות בטיפוגרפיה העברית, לפי עזר: "בשנות החמישים נוצרו דוד, הדסה, שוקן ומאוחר יותר נרקיסים. ב-2002 התחילו לפעול כמה יוצרים, שאני אחד מהם. פתאום נהייתה סצינה שלא זכורה כאן מאז שנות החמישים. יצאו פונטים של יאנק יונטף, שהיה גם מורה שלי בבצלאל, מיכל סהר, שהיתה שותפה שלי בשלב מסוים, ודני מירב מסטודיו 'הטייס'. אין ספק שזו היתה מין התפוצצות, פרץ יצירתיות ששינה את העיצוב הישראלי".
המהפכה של שנות החמישים קשורה ודאי להקמת מדינה דוברת עברית, שנזקקה לגופנים לטקסטים ולכרזות תעמולה. מה קרה בשנות ה-2000?
עזר: "אני לא סוציולוג אז אין לי ממש תשובה. אולי הזמינות של תוכנות מחשב לעיצוב פונטים".
סער: "זה היה בדיוק באותה תקופה שפריהנד מת וכל התוכנות של אינדיזיין התחילו עם תמיכה מלאה בעברית, הזמינות של מקינטוש בעברית, אפילו אתרי אינטרנט. אני זוכר שב-99, כשקניתי את המק הראשון שלי, האינטרנט בעברית היה מזעזע. ב-2002 התמיכה בעברית כבר השתפרה".
עזר: "כמו שקרה ב-450 שנה האחרונות, שוב הטכנולוגיה יצרה את הדחיפה הגדולה. היה צירוף של שני דברים, הטכנולוגיה ואיזושהי בשלות להתחיל לטפל בחומרים מקומיים מתוך ראיה של מסורת. פתאום התחילו לראות את מה שקרה בשנות החמישים לא כמשהו מיושן, אלא כמסורת שאפשר לבנות עליה".
אתר, דבר עברית
המהפכה הטיפוגרפית העברית דילגה עד כה על אתרי האינטרנט העבריים, שעדיין מציגים טקסטים בגופנים שמגיעים עם מערכת ההפעלה. עזר לא סובל אותם: "ברוב המקרים בחברות הגדולות, מי שעושה את הפונטים בעברית, בגלל שזה איזוטרי מבחינתם, זה אותו אחד שעושה את הפונטים באנגלית. הם מאוד חושבים שהם יודעים, והם לא יודעים".
אבל בזמן האחרון הפונטים החדשים מתחילים להזדחל לשם, בזכות התפתחות טכנולוגית חשובה. דפדפנים יכולים להציג אתרים באמצעות גופנים שקיימים על מחשבי הגולשים, או באמצעות גופן שמוטמע באתר. "הטכנולוגיה היתה קיימת שנים, והסיבה שלא השתמשו בה עד עכשיו היא זכויות יוצרים", מסביר לביא פרצ'יק, העוסק בבניית אתרים. "יכולת להכניס קובץ TTF לאתר שלך, אבל אז אתה מאפשר לאנשים להוריד את הפונט ומפר זכויות יוצרים". הפתרון הגיע בדמות פורמט WOFF, שמאפשר להטמיע גופן באתר ולהציגו בגופן זה, מבלי שהגולשים יוכלו להוריד את הגופן למחשב.
"רק לפני שנה התחיל בעולם הסיפור הזה של ווב פונט, והמהפכה הגיעה תוך חצי שנה לארץ", אומר עזר. "היה לי את המזל בדיוק להכיר כמה אנשים, כי אני ותכנות לא הולכים ביחד, אנשים שבזכותם הפכתי להיות מעצב הפונטים הראשון שהתחיל לשווק פונטים לאינטרנט. היום אפשר לראות אתרים שמשתמשים בפונטים שלי כפונטים חיים, לא כתמונה". פונטים של עזר אפשר לראות בניוזגיק, ב-UPA Israel ובאתר של סער ("החלטתי שכשאני מקים את האתר שלי אני לא משתמש בפונט דיפולט, לא אכפת לי איך").
אתה רואה אתר חדשות גדול משתמש בגופן שלך לכתבות?
עזר צוחק: "אני אתן חינם לאתר חדשות הראשון שירצה, רק בשביל להגיד 'אמרתי לך'".
להתראות כתב יד, שלום גוטמן יד לייט
המפגש מחר הוא הראשון בסדרת מפגשים טכנולוגיים-עיצוביים חודשיים שסער עורך תחת השם "פורטפוליו לייב". לקראת המפגש הטיפוגרפי פרסם סער בבלוג שלו כתב חידה: ארבעה פתקים שעליהם כתובים בכתב יד שמות המשתתפים: הוא עצמו, עזר, דידי חנוך, עורך ומתרגם ספרי מד"ב (וחבר מערכת ynet מחשבים), וד"ר טל בן צבי, מנהלת בי"ס לאמנויות של סמינר הקיבוצים. הגולשים מתבקשים לנחש מי כתב כל אחד מהפתקים. "חלק מהדיון יהיה, 'האם הדיון הזה רלוונטי?'", אומר סער. "כתב התחיל מכתב יד, האם יכול להיות שלא נכתוב יום אחד בכתב יד, אלא רק נקליד?"
ואולי בעתיד כתב היד יוחלף בפונט אישי של אדם?
עזר: "לא, יהיה קוֹל. השלב הראשון של היעלמות הכתב יהיה קול, היום יש כמה מכשירים שאתה יכול לתפעל בקולך".
סער: "דידי חנוך אומר שזה לא יקרה, כי כבר עכשיו אנחנו מקלידים יותר מהר ומדויק ממה שאנחנו כותבים, וגם מאשר מדברים".
עזר: "פונט מכתיב אווירה. יכול להיות שתוכל לבחור את הפונט כשאתה כותב לחבר שלך כדי שהוא יוכל לדעת אם אתה שמח או עצבני".
סער: "מאוד קשה לי עם הפרידה מכתב היד. בסופו של דבר, אני חושב שבראייה קרה, כתב יד הוא טכנולוגיה, וכמו הרבה דברים שנעלמים, גם זה ייעלם. אולי נמצא ביטוי אחר לאישיות שלנו. טל בן צבי דיברה על הילדים שלה, שלומדים בבית ספר יסודי. הם כותבים קצת בבית הספר, אבל בבית מקלידים את העבודות. תחשוב כמה סבל זה יחסוך למבוגרים שיש להם כתב מכוער".
עזר: "או דיסלקטים, שהמחשב מתקן את השגיאות שלהם".
סער: "איכות החיים שלהם תעלה פי מיליון".
עזר: "אין בזה רק רע, יש גם טוב".
