הסיבה הנכונה לביטול פרויקט בנק לאומי
הבעיה לא היתה "אם תרצו", אלא הפרויקט, המסמל את כל מה שרע בכלכלה הישראלית. זו ששולחת את העמותות להתחרות על פרוטות, ולפעול היכן שהמדינה הפקירה את אזרחיה
אתמול התבשרנו כי בנק לאומי הקפיא את פרויקט "שני מיליון סיבות" עקב הביקורת הציבורית שהופנתה כלפיו לאחר שאיפשר לעמותת הימין "אם תרצו" להשתתף. הפסקת הפרויקט מבורכת, אך לא מהסיבות הנכונות.
גילוי נאות על עצמי: אני מחזיקה בעמדות שמאל מדיניות וחברתיות ועמותת "אם תרצו" היא לא החביבה עליי. עם זאת, אינני רואה פסול בהשתתפותה בפרויקט משום שהיא לא הבעיה. הבעיה היא הפרויקט עצמו. הוא מסמל את מה שרע בכל הנוגע למדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית הנהוגה מזה שלושה עשורים ביד רמה במדינת ישראל, וביתר שאת על-ידי בנימין נתניהו. מדיניות זו הפריטה את שירותי הרווחה, החינוך ושירותי הבריאות. מדיניות זו הפכה אותנו למדינת עובדי קבלן עם פערי שכר ופערי מעמדות מהגבוהים בעולם המערבי. מדיניות זו יצרה הלכה למעשה את העמותות שכעת צריכות להתחרות בינן לבין עצמן על פרוטות שיזרוק להן בטוב לבו המושיע, בנק לאומי, כדי להמשיך ולפעול היכן שהמדינה הפקירה את רוב אזרחיה.
עוד בערוץ הדעות :
מסעות השקר של נתניהו וישי באפריקה / יונתן ברמן
מסיבת חנוכה באמצע היום? ממוטטים את ההורים / נורית דרמר
עבור בנק לאומי, מדובר בתרגיל יחסי ציבור שתפקידו לגרום לנו להוקיר לו תודה על רוחב לבו. במקום שנדרוש מהמדינה לקחת אחריות על עיסוקן של העמותות, אנחנו משתתפים בפסטיבלי התרמות שמשכיחים מאיתנו את הבעיה האמיתית. אם בנק לאומי רוצה לתרום לחברה, היה לכל הפחות מקטין את הרווח שלו מגביית עמלות.
בנק לאומי הרוויח בשנת 2010 3.7 מיליארד שקל מגביית עמלות. עמלות הן הכסף שהבנק לוקח על פעולות שאנחנו עושים, כמו למשל על הוצאת הכסף שלנו מהכספומט. הרעיון הבסיסי שעומד בלבו של מוסד הבנקאות הוא שאת הרווח הבנק עושה ברשות שאנו נותנים לו להשתמש בכסף ששמנו אצלו למשמורת. הבנק משקיע את כספנו בעסקים ומשיא לעצמו רווחים או שהוא נותן באמצעותו הלוואות שבגינן הוא מרוויח ריבית. במילים פשוטות: הבנקים עושים כסף לעצמם בכסף שלנו.
תיאבקו בהפרטת שירותי הרווחה
אם בנק לאומי רוצה בתום לב להיטיב עם הקהילה, טוב יהיה אם לא ישתמש בשירותי חברות עובדי קבלן של שמירה וניקיון, טוב יהיה אם יגדיל את המשכורות של הפקידים הזוטרים, של הטלפנים במוקדי השירות (לעיתים, עובדי חברות קבלן בעצמם) ויפחית את הפערים בין כלל העובדים בבנק לבין המנכ"לית.
במקום להפעיל לחץ על העוולות היומיומיות של הבנקים, פנו יחידים וארגונים לתקוף בחזית לא-רלוונטית שהתוצאות שלה לא מועילות. האם משהופסק הפרויקט, יסלוד הציבור מעמדותיה של "אם תרצו"? ספק רב. במקום להתמודד עם "זירת הרדיפות" שיצרו חברי "אם תרצו" על-ידי הפיכת השמאל לרלוונטי בזירה הפוליטית, הארגונים השונים בוחרים לרדוף בחזרה את "אם תרצו" בזירות שוליות.
ההתעקשות ש"אם תרצו" היא עמותה פוליטית ולכן מנועה מלהשתתף בפרויקט היתה טעות. השאלה שעלינו לשאול היא מה זה מטרות פוליטיות? מה זה לא פוליטי? האם המטרות של ארגון "משפחה חדשה" הן לא פוליטיות? ושל אגודת הלהט"ב? אלו עמותות שבהכרח פועלות לשינוי המציאות החוקית הקיימת, ובמובן זה מטרותיהן פוליטיות. האם עמותות המספקות שירותי רווחה, כמו הוסטלים לנערים ונערות בסיכון, אינן עמותות פוליטיות? כמובן שכן. פוליטיקה מייצרת מציאות, פוליטיקה היא היכן שמחלקים תקציבים וקובעים מי יקבל מה וכמה. המטען השלילי שמצמידים למילה "פוליטי" הוא בעוכרינו, ובעיקר של הארגונים המזוהים עם השמאל.
המאבק בפרויקט היה צריך להיות המשך למחאה החברתית נגד הפערים החברתיים שנוצרו בעקבות מדיניות כלכלית קפיטליסטית. המאבק צריך להיות נגד עמלת השורה, נגד הפרטת שירותי הרווחה. המאבק צריך להיות בעד לקיחת אחריות מצד המדינה - מאבק בעד מדינת רווחה.
רעות כהן, סטודנטית שנה ד' למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ואחת משלוש בעלות הבלוג "ראומה ".
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
