האוצר ובנק ישראל על דו"ח ה-OECD: מידע חלקי

שר האוצר, יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, קיבלו הבוקר לידיהם את דו"ח ה-OECD וציינו כי מדובר בדו"ח מקיף, מעמיק ורציני. עם זאת, כבר עתה ניתן לומר כי בירושלים חולקים על כמה מהמסקנות שאליהן הגיעו מחברי הדו"ח.

• ה-OECD חותך את תחזית הצמיחה של ישראל
• ה-OECD לישראל: התפלת מים - לא פתרון קסם
• דו"ח: השקעות ישראל בתחבורה - בעיקר במרכז
• דו"ח ה-OECD: בתיה"ח בישראל הכי צפופים
  

פישר כינה את ההמלצה הקוראת לבנק ישראל להפסיק לאלתר לרכוש דולרים, כדי להגן על רווחי היצואנים בישראל, "המלצה אידיאולוגית". באוצר חולקים על מסקנות הדו"ח בנוגע לשוק ההון הישראלי, ובפרט על המסקנה כי אגף הפיקוח על שוק ההון צריך להפוך לרשות עצמאית ולצאת ממסגרת משרד האוצר.

הנגיד התייחס כבר עם קבלת הדו"ח לקריאה של נציגי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי לבנק ישראל, להפסיק את מדיניות רכישת הדולרים שלו. "ההמלצה הזאת היא המלצה אידיאולוגית שלהם", אמר פישר. "זו היתה פעם האידיאולוגיה שלי עד שהגעתי לתפקיד הנוכחי, ראיתי את המציאות ושיניתי את דעתי".

פישר התייחס להערה הכלולה בדו"ח, שבה קורא הארגון לבנק ישראל להפסיק את רכישות הדולרים. בשנים האחרונות נקט בנק ישראל במדיניות של רכישת מאות מיליוני דולרים בשנה על מנת להחליש את השקל, וכך למנוע פגיעה ברווחי היצואנים בישראל, אשר עלולה לגרום להאטה במשק ולפיטורים. הנגיד ציין כי מאז יולי הבנק המרכזי אינו רוכש דולרים, אך אמר כי הוא אינו מקבל את המלצת ה-OECD, לפיה מדובר במדיניות פסולה ומזיקה.

(צילום: גיל יוחנן)

כאשר אמר פישר כי בעבר היה מדובר גם באידיאולוגיה שלו, כיוון ככל הנראה לימיו בקרן המטבע העולמית, גוף הידוע במאבקו כנגד מה שמכונה "מלחמת המטבעות". מלחמה זאת, שניטשת בעיקר בין סין לארה"ב, היא הדוגמה המובהקת ביותר לאי-שיתוף פעולה בין מדינות, כאשר בנקים מרכזים הופכים במסגרתה למניפולטורים של שוק המט"ח, הרוכשים מטבעות בסכומים אדירים על מנת להגן על הכלכלה שלהם ואגב כך מחלישים כלכלות אחרות.

בהיסטוריה ידוע אף מקרה, במהלך השפל הכלכלי הגדול, שבו רכישות מט"ח הובילו למשבר אמון כה עמוק, עד שמדינות שונות הכריזו אמברגו על מוצרים של מדינות אחרות, אם אלה לא יפסיקו להתערב בשוק המט"ח.

ב-OECD מתנגדים לרכישות מט"ח שכן מדובר בביטוי מובהק לחוסר שיתוף פעולה כלכלי בין מדינות. עם זאת, בדו"ח צוין כי בשל היקפו הקטן של המשק הישראלי, רכישות הדולרים של בנק ישראל אינן מהוות סכנה על יציבות הכלכלה העולמית. כלומר, מדובר בעניין עקרוני, בעיקר.

באוצר חושבים שאין בעיה בפיקוח על שוק ההון

באוצר מתנגדים בעיקר להמלצה שקוראת להעביר את אגף הפיקוח על הושק ההון, הביטוח והפנסיה, ממשרד האוצר ולהפוך אותו לרשות עצמאית. מבקרי ה-OECD ייחדו פרק שלם לשוק ההון הישראלי שבו אמרו בנוסף כי יש לאמץ את מסקנות ועדת הריכוזיות כפי הופיעו בטיוטת המלצות הביניים, להטיל פיקוח הדוק על קבוצות עסקיות ולבחון את החקיקה בנוגע להנפקות אג"ח והסדרי חוב.

ההמלצה מבוססת על המודל האירופאי, שבו ישנם 4 גופים בלתי תלויים במשק, אשר החלטותיהם אינן מושפעות מהרכב הממשלה: בנק מרכזי, פיקוח על הבנקים, פיקוח על הביטוח והפנסיה ופיקוח על הבורסה (ניירות ערך). בישראל, רשות ניירות ערך היא עמצאית אך הפיקוח על הבנקים נמצא בבנק ישראל והפיקוח על הביטוח והפנסיה באוצר.

באוצר סבורים, כי יש גם יתרונות לסינופו של אגף הפיקוח על הפנסיה והביטוח אליהם, שכן כוחו הפוליטי של המשרד עומד לרשות האגף ומקל עליו בהעברת הליכים שדורשים את אישור הממשלה והכנסת. אמנם, ראש האגף נוכח בישיבות של צמרת האוצר ומושפע מהלך הרוח הכללי ששורה במשרד, אך החוק מגן על עצמאות החלטותיו, ובאופן רשמי, לאוצר יש יכולת השפעה רק על זהותו של העומד בראשו.

ראוי לציין, כי הדו"ח לא כולל המלצה להוציא את הפיקוח על הבנקים מידי בנק ישראל, על אף שהוכח בהתמודדות עם משבר הנדל"ן, כי כאשר יש צורך לאזן בין אינטרס של יציבות הבנקים לצורך בהתמודדות עם בעיית התייקרויות, בנק ישראל מסוגל לשלוט בהתנהלותו של הפיקוח על הבנקים ולהפעיל אותו כזרוע ביצועית שלו.

באוצר סבורים באופן כללי כי מחברי הדו"ח ניזונו ממידע חלקי ולא איכותי, כאשר חיברו את חוות הדעת שלהם על שוק ההון בישראל. מחברי הדו"ח ציינו כי כמות הסדרי החוב בשנה האחרונה הייתה גבוהה מאוד, וקראו להטיל פיקוח הדוק יותר על הנפקות אג"ח. עם זאת, באוצר טוענים כי היקף החוב הוא שקובע ולא מספר ההסדרים, והיקף החוב שעבר הסדרה ו"תספורות" עמד על 6% מהיקף ההון במשק, כמחצית מהשיעור היחסי שעמד להסדר בארה"ב במשבר האחרון.

בכלל, סבורים באוצר כי הנראות הגבוהה של התהליכים בבורסה היא שהשפיעה על שיפוטם של מחברי הדו"ח שבחרו לתאר את שוק האג"ח כגורם בעייתי, בשעה שעומק בעיית החוב בבנקים בשנת 2009 היה משמעותי בהרבה.

גורם באוצר אף התייחס למקומן של המלצות ועדת הריכוזיות בדו"ח ואמר כי הדו"ח התייחס להמלצות הביניים של הוועדה, בעוד שברור כי בתהליך טבעי המסקנות הסופיות לא יהיו זהות ויעברו ריכוך מסוים.