משרד התחבורה כשל שוב במאבק נגד יבוא אישי
בית המשפט הורה למשרד התחבורה לשחרר רכב אותו עיכב, משום שבעל הרכב נעזר בשירותיו של יועץ ליבוא אישי. המשרד חוייב גם בתשלום 30 אלף שקל הוצאות משפט
משרד התחבורה ספג מהלומה מבית המשפט המחוזי, לאחר שניסה למנוע יבוא אישי של רכב בדרכים אותם כינה "לא סבירות": בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את המשרד לשחרר את הרכב, שאת כניסתו לארץ עצר. בנוסף חויב משרד התחבורה לשלם לבעל הרכב הוצאות משפט בסכום 30 אלף שקל. ואולי אף גרוע מזה מבחינת המשרד: בית משפט קבע למעשה כי אין מניעה להיעזר ביועץ לייבוא אישי של רכב, שכן הסתייעות ביועץ אינה הופכת את היבוא מיבוא אישי ליבוא מסחרי, שבו מותר לעסוק רק למי שקיבל לכך אישור ממשרד התחבורה.
דו"ח המבקר: ניגודי עניינים וייבוש הרשות:
- משרד התחבורה הכשיל את הרשות לבטיחות
סיפור כישלונו של המשרד החל בניסיון לייבא ארצה באופן אישי רכב מסוג טויוטה סיינה, שאינו מיובא לארץ ביבוא סדיר על-ידי יוניון מוטורס, יבואנית המותג טויוטה. הרכב נרכש מעסק למכירת מכוניות הנמצא במיאמי, פלורידה. לבעל העסק - ישראלי לשעבר - יש נציג בארץ, המסייע למבקשים לרכוש מכונית מאותו עסק, ולהביאו לארץ ביבוא אישי. הסיוע מתבטא בעזרה בתהליך הייבוא ובמילוי הטפסים הנדרשים, ובהמצאת אישורים למשרד תחבורה.
לאחר שהרכב הגיע לארץ ולפני ששוחרר מהמכס, זומן העותר לשימוע במשרד התחבורה. בסוף ההליך הוחלט כי הפעולות הטכניות שביצע היועץ אשר סייע לעותר, הופכות את יבוא הרכב הזה ל"מסחרי", הליך האסור על-פי הנהלים וצו היבוא החופשי. לאור זאת, סירב משרד התחבורה לשחרר את הרכב. בעקבות כך הגיש בעל הרכב עתירה מנהלית נגד משרד התחבורה באמצעות משרד עורך הדין גיל נדל, וביקש מבית המשפט שיורה למשרד התחבורה לשחרר את הרכב המעוכב.
אלא שמשרד התחבורה השיב לבית המשפט כי במהלך בירור בקשת היבוא, התברר כי הייתה טעות במספר השילדה של הרכב, וכי המספר השגוי הזה הופיע בכלי רכב נוספים שביבואם סייע היועץ. עוד טענו אנשי המשרד כי חסרו מסמכים המעידים על חוזה הרכישה וקבלת התשלום עבור הרכב, וכי הרכב הושט לישראל עוד בטרם התקבל עבורו רישיון היבוא. מכאן עלה חשד כי היועץ מהווה "עוסק", המבקש לייבא לישראל את הרכב למטרה מסחרית במסווה של יבוא אישי על שמו של העותר. לפיכך הוחלט שלא לתת לרכב רישיון יבוא.
אלא שבית המשפט לא קיבל את נימוקי משרד התחבורה, וקבע כי החלטתו אינה סבירה ופוגעת בזכויות העותר במידה העולה על הנדרש. "ככלל בהליכים פרוצודרליים מורכבים ,אין פסול להיעזר במומחים בתחום המספקים סיוע טכני במילוי הטפסים ובהמצאת המסמכים עבור עמלת שרות, במיוחד במקום שבו נדרשת התנהלות לוגיסטית מורכבת, המשלבת הן התנהלות בארץ בעברית אל מול משרד התחבורה, להתנהלות בשפה זרה מול ספקי הרכב המבוקש בחו"ל. הדבר נהוג בתחומים רבים, ואין בכך להפוך באופן גורף את אותו מסייע לכדי מי שבא בנעלי המבקש המסתייע".
בית המשפט קבע כי תכלית החוק היא לאפשר יבוא אישי מקביל ליבוא מסחרי, בין היתר תוך מטרה לפתוח את שוק יבוא הרכבים לתחרות, ולגרום ליבואנים הסדירים להפחית את מחיריהם. בית המשפט ציין עוד כי הדברים עולים בקנה אחד עם מסקנותיה של הוועדה הציבורית בעניין יבוא אישי של כלי רכב, לפיהן יש צורך דווקא לשמר ולהרחיב את היבוא האישי כאמצעי תחרותי.
לגופו של עניין, בית המשפט קיבל את טענות העותר וקבע כי היועץ היה רק מסייע טכני, וכי אין בכך כדי להפוך את היבוא ליבוא "מסחרי" באמצעות עוסק. לדברי עו"ד גיל נדל ושירית נקר, "מדובר בפסק-דין חשוב אשר מסביר היטב את גבולות המותר והאסור במהלך היבוא האישי, ומהווה קרן אור בתוך פרשנותו הבלתי סבירה של משרד התחבורה, אשר חסמה בתקופה האחרונה את היבוא האישי של רכבים לישראל כמעט לחלוטין.