ביהמ"ש: אין למנוע מכירת פורנו בשוק הפשפשים
עיריית ת"א החליטה לאסור על מכירת חומרים פורנוגרפיים בשוק הפשפשים. רוכל שמכר בשוק חומרים מסוג זה עתר לבית המשפט בטענה לפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק. בית המשפט קבע: מדובר בקלטות בלבד ולא באביזרי מין
סוחר שמפעיל מזה כ-10 שנים דוכן קטן לממכר מוצרים שונים ומגוונים בשוק רוכלים הקרוי "שוק עמיעד" בתל אביב, טען כי עד לפני כארבע שנים הוא מכר מוצרי חשמל, מוצרי סדקית ומוצרי הלבשה והנעלה קטנים, אולם עקב ירידה משמעותית בפדיון, החליט למכור בדוכן חומר פורנוגרפי. לדבריו, המהלך הביא לו לשגשוג כלכלי שאפשר לו להתפרנס בכבוד. האיש ציין כי הוא אינו מציג את מרכולתו באופן בולט, וכי כך פעל בארבע השנים האחרונות, לנגד עיניהם של מנהלי השוק, אולם בחודש יוני 2010, הודיעו לו מנהלי השוק כי נאסר עליו להוסיף ולמכור חומר פורנוגרפי.
- וינה מציגה: הקמפוס הראשון בעולם ללימודי סקס
- חרדי ומכור לפורנו? יעזרו לך להיגמל
- עם פייסבוק, בלי פורנו: אינטרנט לגדוד החרדי
לטענתו, פניותיו לבירור סיבת האיסור לא נענו, ההיתר שהיה ברשותו להפעלת הדוכן נשלל ממנו, וכאשר הוא ביקש להפעיל למרות זאת את דוכנו, הוטל עליו קנס כספי. לפיכך הוא הגיש עתירה שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בת"א, בה טען כי האיסור שהוטל עליו פוגע בזכותו לחופש עיסוק, ודרש להורות לעיירה להתיר לו למכור את החומרים הפורנוגראפיים.
העירייה טענה, כי שוק הפשפשים, המהווה מוקד משיכה למבקרים רבים מכל הגילים והמגזרים שוקם ושופץ לפני כ-4 שנים במסגרת פרויקט התיירות ביפו, וכי למעשה לא מדובר בשוק כי אם ב"יריד" המנוהל ע"י חברת "אחוזות החוף", כאשר כל מי שמציג את מרכולתו במקום, פועל על-פי היתר הניתן לו על-ידי חברה זו בהתאם להנחיות העירייה.
לטענתה, מאחר והשוק מצוי בשטח ציבורי פתוח, והוא חשוף ונגיש לכולי עלמא, החליטה העירייה על שינוי מדיניות והוחלט לקבוע את סוגי המוצרים שתותר מכירתם שם, ואת אלו שתיאסר מכירתם, ובין היתר נקבע, כי חל איסור למכור קלטות ודיסקים שמע, לרבות DVD, מכל הסוגים, וכן אבזרי מין וקלטות פורנוגראפיות.
בתגובה לטענות אלה, טען העותר בין היתר, כי לא היה כל בסיס לשינוי המדיניות, והוא אינו נסמך על שינוי הנסיבות בשטח, שכן המתכונת המשופצת והמשוקמת של שוק הפשפשים קיימת מזה מספר שנים, כך שלמעשה לא השתנה דבר מאז נחנך השוק לאחר שיפוצו.
השופט אורי שהם קיבל כאמור את העתירה. השופט קבע, כי העירייה נסמכת בעיקר על מה שהוגדר על-ידה כשינוי מדיניות, הנובעת מהשינוי שחל בנסיבות ובמציאות בשטח, אולם המגבלות שהציבה במסגרת רישיון העסק שניתן לאחוזות החוף, חורגות ממתחם הסבירות, ואינן עומדות בדרישות המידתיות ובחובת ההגינות.
לעניין האיסור על מכירת קלטות ו DVD, נקבע כי מדובר באיסור בלתי סביר, בהיותו גורף ובהתחשב בעובדה שבמשך שנים נהגו רוכלים בשוק להציע למכירה קלטות שמע וקלטות DVD מסוגים שונים, מבלי שההיתר אשר ניתן להם שלל זאת.
לעניין האיסור למכור חומרים פורנוגראפיים, נקבע כי גם אם הדבר נאסר באופן מפורש בתנאי הרישיון (למרות שלא הובאה הוכחה לכך), הרי שלא היתה הצדקה לשינוי מדיניות העירייה בעניין זה, הן משום שלא חל שינוי מהותי בנסיבות, והן משום שיש במדיניות החדשה פגיעה בלתי מוצדקת בעיקרון ההסתמכות של העותר.
"...לא מצאתי כי שיפוץ וחידוש המתחם הביאו לשינוי מהותי באוכלוסיית המבקרים במקום, וכאז כן עתה, פוקדים אותו אוכלוסיות הנמנות על כלל המגזרים, ובכלל זה, ככל הנראה, גם קטינים. בעובדה כי הושקעו במתחם כספים רבים על-מנת להגביר את הנגישות למקום, הן בקרב אזרחי ישראל והן בקרב תיירים, אין כדי להצדיק או לבסס את שינוי המדיניות", כתב השופט, וציין כי מדובר במכירת קלטות בלבד ולא במכירת אביזרי מין. הרוכלים, כך נפסק, רשאים היו לצאת מתוך הנחה כי מדיניות העירייה לא תשתנה, ובהתאם לכך הייתה להם ציפייה סבירה, כי יוכלו להמשיך ולמכור מוצרים מסוג זה.
לפיכך נקבע כי התנאים ברישיון העסק אשר ניתן לאחוזות החוף, לעניין איסור מכירת קלטות, דיסקים שמע ו-DVD מכל הסוגים, ואיסור מכירת קלטות ודיסקים פורנוגרפיים, דינם להתבטל, והעירייה תשלם לעותר הוצאות ושכ"ט של 15,000 ש"ח.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פורסם לראשונה 13/12/2011 23:38
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
