האם הבוס יכול לקבוע איך נתלבש לעבודה?
נהג אוטובוס שסירב ללבוש תלבושת אחידה, שליח פיצה שהתקשה להיפרד מהקסדה האישית ועובדת בכירה שלובשת חולצות בטן - לא פעם נדרשים שופטי ישראל לדון בתיקים שקשורים לג'ינס קרוע או עניבת פרפר. מה קובע החוק - האם אי ציות לקוד לבוש מהווה עבירת משמעת?
לא אחת אנחנו נתקלים בבקשות שונות מצד המעסיק כיצד להתלבש לעבודה - בין אם מדובר בגילוח או שמא חולצה מכופתרת. לעתים מדובר במצב בו מבקשים מהעובדים לשים כיפה על ראשם או מנשים להתלבש בצניעות. האם מותר למעסיק לקבוע לנו "קוד לבוש לעבודה"? ואם כן – עד היכן מנהלים יוכלו להתערב לנו בסגנון הלבוש, לקבוע אם מותר לנו לקעקע את גופנו וכמה נועז להתלבש?
- איך להתלבש באופן נכון ומחמיא לעבודה?
- לבוש נוח למשרד: בשיטת הבצל ומתאים לכל כיס
- יוזמת צניעות בבית שמש: כך צריך להתלבש
עוד כתבות במדור קריירה
- טרום-חנוכה במפעלי ים המלח: אייפד לכל עובד
על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, זכותו של מעביד לקבוע קוד לבוש שתואם את התדמית העסקית שהוא מעוניין לשדר. כדוגמה, בית הדין לעבודה דחה תביעה של חבר אגד שטען כי חיובו ללבוש מדים זהים לשאר הנהגים, פוגע בחופש הביטוי שלו. בית הדין קבע כי חיוב עובדים ללבוש תלבושת מסוימת או אחידה בזמן עבודתם, אינו מהווה פגיעה בזכויות יסוד, למרות שהיא שוללת מהעובד את חופש הבחירה.
בבית הדין לעבודה התבררה בעבר גם תביעה של עובד שהתקבל לעבודה כשליח פיצה, וביקש לעבוד רק עם הקסדה האישית שלו, משום שהיה לה לטענתו "ערך רגשי ובטיחותי". המעביד התעקש כי השליח ילבש קסדה בצבעי החברה. העובד סירב, התפטר ותבע פיצויי פיטורים, שכן לטענתו דרישת המעביד לחבישת הקסדה המסויימת היא הרעת תנאים. התביעה נדחתה ובית הדין פסק כי באיזון בין הערך הרגשי שחשוב לעובד, לבין שמירה על אחידות במקום העבודה - גוברת זכותו של המעביד.
לעיתם המגבלה על הלבוש מקורה בחוק או תקנות. תקנות רישוי עסקים החלות על בתי אוכל, קובעות כי עובדים בהכנת אוכל במסעדות חייבים ללבוש בגדים בהירים ושלמים, וכן חייבים בכיסוי ראש. על פי כללי לשכת עורכי הדין, עורכי דין חייבים להופיע לבתי משפט במדי משפט. קיימות תקנות הקובעות כי עובד מעבדה רפואית חייב ללבוש חלוק. כמו כן על פי התקשי"ר, עובדי המדינה המקבלים קהל, חייבים להקפיד על לבוש נקי והולם.
האם מעסיק חייב להודיע למועמד לעבודה על קיומו של "קוד לבוש"?
במקרה בו "קוד הלבוש" הנדרש מהעובדים מחייב שינוי באורחות החיים של העובד, גם מחוץ לעבודתו, הרי שחלה על המעסיק חובה להודיע מראש למועמד על קיומו של "קוד הלבוש", כחלק מחובת תום הלב ביחסי עבודה. בעניין זה למשל, נפסק פיצוי כספי לעובדת שהוצבה לעבודה בסניף של חברת מזון גדולה בבני ברק, משום שלא הוסבר לה מראש כי חובתה ללבוש חצאית.
ומה קורה אם העובד הפר את אותו "קוד לבוש", האם ניתן לשלול ממנו פיצויי פיטורים?
השאלה התעוררה בתביעה של מורה כנגד מוסד חינוך חרדי בו הועסקה לתשלום פיצויי פיטורים. לטענת המוסד, המורה פוטרה בשל הפרת משמעת חמורה, שהתבטאה בכך שלא פעלה על פי "קוד הלבוש" הנדרש ממנה. נפסק כי אי ציות ל"קוד לבוש" אינה עבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים.
האם הערות לגבי לבושו של העובד מהוות הטרדה?
התשובה לשאלה זו תלויה במידה רבה מאוד בנסיבות הספציפיות של המקרה. לדוגמה, פקידה הגישה תביעה נגד מקום עבודתה ונגד עובדת בכירה מטעמו, בטענה כי העובדת הטרידה אותה מינית בכך שהעירה לה על הלבוש. לא היתה מחלוקת כי הוער לתובעת בשיחה בארבע עיניים שלא להגיע לעבודה בחולצות בטן, במכנסים צמודים ובכפכפים. בית הדין פסק כי בקשה של מעביד מעובדת שלא להתייצב במקום העבודה בלבוש בלתי הולם, אינה בגדר הטרדה מינית.
מנגד, מחמאות לא הולמות לעובדת על לבושה, במיוחד אם הן מגיעות מממונה לכפיפה, עלולות להתפרש כהטרדה מינית. בעניין אחר תבעה עובדת ערביה ברשות העתיקות את המעביד ואת הממונה עליה, אף הוא ערבי. לטענתה, הממונה יצר איתה מערכת יחסים אינטימית מדי, במהלכה החמיא לה על לבושה ועל כך שיש לה גוף יפה. עוד אמר לה העובד כי כיוון שהיא אשה חזקה שאינה מסורתית - הוא מרגיש נוח לידה.
בית הדין קבע, כי התובעת אכן אינה מתלבשת בלבוש ערבי מסורתי, וכי התנהלותה נושאת אופי מערבי לחלוטין, ולכן מבחינה אוביקטיבית - לא הייתה צריכה לראות באמירת הנתבע הטרדה מינית. עם זאת, בשל קיומם של יחסי מרות בין הצדדים, היה על הממונה לנהוג במשנה זהירות ולהמנע מהערות כאלו. אי לכך, נפסקו לחובת הנתבע פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך 15,000 שקל.
אז לפני שאתם ממהרים עם ג'ינס קרוע לבית המשפט, זכרו: בין הזכות שלכם לביטוי עצמי לבין זכות המעסיק לאחידות ולייצוגיות - לא אחת האינטרס של הבוס גובר.
הכותבת היא שותפה במשרד רובין-שמואלביץ המייצג את המעסיקים הגדולים במשק
לפנייה לכתב/ת 
