אושר בטרומית: מפעלים יממנו 90% מקציר המלח

חברי הכנסת לא ממתינים לתוצאות המו"מ בין מפעלי ים המלח למשרד האוצר: היום (ד') אושרו בקריאה טרומית שתי הצעות חוק העוסקות בשיקום ים המלח. האחת מטילה 90% מעלויות קציר המלח על מפעלי ים המלח והשנייה קובעת כי המדינה תקים קרן לשיקום הנזקים שנגרמו לאזור.

• מסתמן: המדינה תסייע לכיל במימון קציר המלח
• המבקר: 'מפעלי ים המלח נהנים מהקירבה לשלטון'
• ים המלח גוסס: איבד 17 ס"מ בחודש
• מי באמת אשם בהרס ים המלח? דעה
  

שתי הצעות החוק הוגשו על ידי ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו). האחת, שאושרה פה אחד בתמיכת 43 ח"כים, קובעת כי 90% מעלות המימון של גירוד המלח השוקע באזור האגן הדרומי של ים המלח ופינויו לאגן הצפוני יוטלו על חברת מפעלי ים המלח בע"מ.

10% של המימון הנותר יוטל על אוצר המדינה, בסכום שלא יפחת מ-150 מיליון שקל. בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי "במהלך תהליכי היצור שמתבצעים על ידי בעל הזיכיון, מהווה המלח המצטבר על קרקעית האגם פסולת תעשייתית. מן הצדק שהמפעל המייצר פסולת יישא בעלויות פינוייה".

ההצעה השנייה, שאושרה אף היא פה אחד בתמיכת 45 ח"כים, קובעת כי מדינת ישראל תקים קרן לשיקום הנזקים הסביבתיים, התיירותיים והכלכליים הנגרמים לאזור ים המלח, אליה יועברו חלק מכספי התמלוגים שמשלמים המפעלים.

עוד מוצע כי מפעלי ים המלח יוסיפו על כספים אלו תמלוגים בגובה 5% על הייצור והמכירה העודפים, מעבר ל-3 מיליון טונות הראשונים שמיוצרים ונמכרים בכל שנה. שתי הצעות החוק יועברו לוועדת הכלכלה להכנתן לקריאה ראשונה.

ממשרד האוצר נמסר היום, כי "משרד האוצר מקיים משא ומתן מתקדם עם חברת כימיקלים לישראל על כל הסוגיות הכלכליות הפתוחות, לרבות קציר המלח והתמלוגים, שאמור להסתיים בימים הקרובים. שר האוצר, יובל שטייניץ מעדיף לפתור את הסוגיות בהסכמה ולא בחקיקה. יחד עם זאת אין ביכולתנו לעצור יוזמות חקיקה פרטיות. נבהיר, כי הוסכם שהחקיקה הפרטית הנדונה תקודם רק בתיאום עם שר האוצר.

שר התיירות, סטס מיסז׳ניקוב, הממונה על נושא הגנות ים המלח, מסר כי: ״הזמן להצלתו של ים המלח הולך ואוזל. על מנת לשקם, לשמר ולפתח את המשאב הלאומי, למען הדורות הבאים, יש להתחיל מיד בביצוע פעולות למניעת המשך עליית המפלס ולביצוע תשתיות הקבע, לצד פיתוח תיירותי של נכס לאומי שאין שני לו בעולם״. 

בינתיים: המפלס צונח ולמדינה יש זמן

בשונה מהאגן הצפוני של ים המלח, שם המפלס יורד בהתמדה - באגן הדרומי, שהפך עם השנים לאוסף של בריכות אידוי תעשיתיות, גורמת פעילות המפעלים שבבעלות כיל, להצטברות מלח בקרקעית. הצטברות המלח הזו גורמת לעלייה של 20 ס"מ בשנה במפלס הבריכה, שלחופה נבנו המלונות הנמצאים בסכנת הצפה.

הנזק הסביבתי, שמלווה גם בפגיעה ברווחיות התיירות באזור, גרמו למשרד לאיכות הסביבה ולארגונים ציבוריים להגביר את הלחץ על המדינה למצוא פתרון. מבין החלופות שנבדקו הוחלט ליזום את "קציר המלח" - פעולה שבה מגרדים את השכבה העליונה המצטברת בקרקעית וכך גורמים לירידה מחדש של המפלס.

בעיית הצטברות המלח בקרקעית הימה החלה שנים רבות לפני שהחלה המדינה בהפרטת כיל. ההחלטה ליזום קציר מלח עוררה ויכוח בין כיל לאוצר, סביב השאלה מי ישלם על העבודות, שעלותן מוערכת במיליארדי שקלים: החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, המחזיקה במרב המניות של כימיקלים לישראל, או מדינת ישראל ששלטה בכימיקלים לישראל עד שנת 1992.

בחודשים האחרונים התברר כי במשרד האוצר נפלה ההחלטה לכרוך את סוגיית המימון של פעולות קציר המלח בסוגיית התמלוגים שמעבירה כימיקלים לישראל למדינה, בגין השימוש באוצרות הטבע של ים המלח. האוצר והמפעלים פצחו במו"מ על גובה התמלוגים שישלמו למדינה ועל מימון עבודות קציר המלח למניעת הפגיעה בחופי הימה.

במסגרת המו"מ, שצפוי להסתיים בקרוב, יוסכם על העלאת התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח לקופת המדינה ובתמורה תסכים המדינה להשתתף בעלויות של מימון עבודות קציר המלח. ל-ynet נודע, כי הושגה הסכמה לפיה המפעלים יבצעו את עבודות קציר המלח, הישג משמעותי עבורם שכן הערכת העלות שלהם לעבודות זולה בכמיליארד שקל מזו של המדינה. מנגד, נקבעה תקרה להשתתפות המדינה במימון פעולות קציר המלח.