זר ומנוכר: איך לא להתנהג במקום עבודה חדש

מזל טוב! הגעת למקום עבודה חדש. העבודה הקודמת כבר מאחוריך, שם כולם הכירו אותך, היה לך עם מי לאכול צהריים והחבר'ה אפילו הביאו צ'קים שמנים ורקדו איתך בחתונה. ועכשיו? אתה הבחור החדש, לא יודע כלום, אך עדיין מאיים, נע על ציר של בין פלופ טוטאלי למטאור פוטנציאלי - תלוי את מי שואלים. כדי לשרוד את התקופה הראשונה עם מינימום נזקים ריכזנו עבורך טיפים של "אל תעשה" שאמורים לעזור לך למצוא את מקומך.

• עבודה חדשה כל שנה - האתגר של דור ה-y
• עובד בעמדה משפיעה? שלא יעלה לך לראש
• האם להתפתות להצעת עבודה חדשה? תלוי
• מנהל חדש? כך תתמודד עם עובדים מאוכזבים
  

האקסית המיתולוגית. כמו גברים רגשנים בדייט ראשון שלא מפסיקים לפטפט על ההיא ששברה להם את הלב, כך גם עובד חדש עלול ליפול למלכודת הנוסטלגיה. הצהרות כגון "ניהלתי אלפי אנשים", "שלטנו בשוק" ו"אחח, אלה היו הימים",

יהפכו אותך לאדם מנותק שחי בעבר במקרה הטוב, או לשחצן מגלומן במקרה הרע. השאר בבית את הזיכרונות ואת החולצה עם הכיתוב "העובד הכי טוב בעולם" שקיבלת בערב הפרידה ממקום העבודה הקודם.

יש לי חבר! כן, במקום העבודה החדש יש אדם אחד שבטוח מכיר אותך בשמך - הבוס. הוא גייס אותך, הוא משלם לך והוא יודע עליך לא מעט פרטים. אתה יכול לדבר איתו כל הזמן, אבל אז אתה מפחיד את הסובבים והופך ל"שטינקר של ההנהלה" או להבדיל, "מסכן, תראו עם מי הוא מדבר". לכן, כמובן שצריך להיות מנומסים ולדבר עם הבוס, אחרי הכל הוא הבוס, אבל הוא לא החבר הכי טוב שלך במקום. זכור זאת.

מקום עבודה הוא כמו בית ספר תיכון במקרה הטוב, או גן ילדים במקרה הרע. לכן, כמו במערכת החינוך, גם כאן יש סיכוי סביר שמי שיהיה נחמד אליך ביום הראשון ללימודים יהיה הילד הדחוי של השכבה. הפיתוי גדול. אתה בודד, מפוחד וסופר את הדקות עד שתשוב הביתה. פתאום הוא ניגש אליך, חיוך חולני על פניו, יד מושטת ומבט מתעניין. "איך אתה שותה את הקפה", הוא כבר מפעיל את מכונת האספרסו. "חולצה יפה", הוא נוגע לך בכתף, כמעט מחבק. "תאמין לי, המקום הזה מידרדר", הוא מטפטף את טיפת המרמור הראשונה. הפתרון למכשול זה הוא פשוט, אפילו פרמיטיבי: ברח! נוס על נפשך! הסתלק מהמקום וחזור אל העמדה.

הרס בריאות ושיפור המציאות. אחרי יומיים אתה מבין שהמצב קשה. הפחד מלדבר על מקום העבודה הקודם, הפך אותך לשתקן. בינתיים, הדחוי אורב לך כל היום במטבחון, מתחבא מאחורי המקרר. כמו נער מפוחד אתה מתבצר בעמדתך, עד שלפתע אתה מבין: אין ברירה, חייבים להתחיל לעשן. נכון זה ידפוק לך את הבריאות ואנחנו לחלוטין לא ממליצים על הדבר המסוכן הזה שמזיק לבריאות לחלוטין, אבל לפחות תוכל לדבר או להקשיב לכמה אנשים. "איזה חום/קור היום", אתה אומר לחבר'ה שמצטופפים בחוץ. "אמרו שיהיה שרב/גשם". 

זה מתחיל להשתפר. הפסקות הסיגריה הן כעת נקודות האור בחייך, מקום בו אתה מרגיש נינוח למרות שאתה יודע שאתה עושה דבר מסוכן. אך לא הכל מושלם. מידי פעם אתה מתפתה וקורא בבהלה את מדבקות האזהרה על גבי קופסאות הסיגריות. החרדה מחלחלת והפחד למות מנקר בך לא אחת. לא נורא, אתה אומר לעצמך, אני אפסיק עם זה אחרי שיהיו לי כמה חברים.

אני בחתונה? הלחץ של הימים הראשונים הולך ומתפוגג ואתה מתחיל לפקוח עיניים, רק כדי לגלות שאתה לבוש יתר על המידה. פתאום אתה קולט שאתה היחיד ללא ג'ינס. הנעליים שלך מצוחצחת כאילו התכוננת למסדר צבאי, אנשים שואלים אותך אם אתה קושר לעצמך את העניבה והחפתים הם האטרקציה הרשמית של המשרד. גם כאן הפתרון פשוט: ענה להם בסבלנות, חייך בנימוס והסק מסקנות למחר.  

בפייסבוק בפייסבוק כולנו חברים. אנו חיים בעולם פוסט-מודרני. דבר לא קורה באמת, עד שהוא לא מופיע באינטרנט. בפייסבוק. פרט לממורמר הדחוי, סביר להניח שלא תקבל הצעות חברות כבר ביום הראשון, כי רובם ממילא שכחו את השם שלך עשר דקות אחרי שהציגו אותך.

לאחר מכן יהיו טפטופים קלים של גרפומנים אגו מאניקים שמהות חייהם היא לקושש מלייקקים פוטנציאלים לסטטוסים עלובים. מה עושים? בולעים את האגו, אבל בהדרגה. אל תצא למסע הצעות חברות אגרסיבי, לפני שאנשים מכירים אותך בשמך הפרטי ולא רק בתור ההוא עם עניבת הפסנתר. גם לאחר שתהליך החבירה יושלם, התנהג באיפוק. תגובות או לייקים על אלבומי חתונה או טיול מתאילנד ידביקו לך תדמית של סטוקר חולני שמפשפש בחייהם של עמיתיו. חשוב פעמיים לפני שאתה מתווכח על סטטוס פוליטי. והכי חשוב: אל תתייג אנשים. 

אז איפה אוכלים? פתאום בשעה 12:30 קמים החבר'ה ומצהירים שהם הולכים, כרגיל, לאכול חומוס אצל שמשון למטה. תחייך לכיוונם ותקווה שיזמינו אותך ללכת איתם. לא הזמינו? לא נורא, תמתין, זה יגיע. בשום פנים ואופן אל תשאל את השאלה המרחיקה: "אני יכול לבוא איתכם", אם לא הוזמנת. הם עוד לא מכירים אותך, לא יודעים את שמך, ולעתים הם טרודים בדברים אחרים. אז אולי תזכה להכיר את שמשון והחומוס, אבל זו תהיה הפעם האחרונה שתהיה שם עם חברים. וחוץ מזה, לא חבל על הפסטה והשניצל שהבאת בקופסה?

מלכודת הטלפון. מכשיר התקשורת הוא פתח לעולם החיצון. באופן תמידי אתה במרחק לחיצת כפתור משיחה עם אדם שאתה יקר לו. הסכנה במקרה זה היא כפולה. אם תברח אל הטלפון, לא תסלול את דרכך אל לבם של חבריך החדשים. במקביל, אתה עלול לסכן את הקשרים עם אלו שכבר קיימים. האישה, אמא, סבתא, או יוסי מהמסייעת - הם כולם אוהבים אותך פחות או יותר, אבל זה לא אומר בהכרח שהם מעוניינים לדבר איתך על בסיס יומי.

בפעמים הראשונות השיחות דווקא נחמדות, מגיעים למקומות עמוקים ומשלימים פערים. אך לאחר מכן הדבר הופך לנטל. אתה הופך לנטל. הסינונים לא מאחרים לבוא ותחושת הבידוד שבמשרד גולשת החוצה אל העולם החיצון. חבל שתמצא את עצמך מצלצל מידי יום למוקד השירות רק בשביל לשמוע קול אנושי. 

העובדת היפה. מערכת יחסים רומנטית בעבודה היא דבר עדין ומסוכן. פרט להשלכות החוקיות במקרים של יחסי מרות, רומן חפוז עלול להוביל למבוכה ולכאב. אתה יודע את כל זה, ועדיין אתה מוכן להישבע שהיא מחייכת אליך כל פעם במסדרון. היזהר! אל תתפתה, השפל מבטך וחזור בזריזות אל העמדה. הוצא את מכשיר הטלפון והתקשר אל האקסית. הגיע הזמן לעבוד על הקשר - בשביל שתוכל להמשיך לעבוד.

במאמר הבא נכתוב כיצד עליך לנהוג בשביל לרכוש חברים חדשים כמה שיותר מהר ולהשתלב בקלות במקום העבודה. יש לכם הצעות? טקבקו לנו או כתבו בעמוד הפייסבוק שלנו