שלומי סרנגה בהופעה: חזר הביתה

דרך ארוכה, לעיתים קשה ולא מעט מתסכלת עבר שלומי סרנגה בשנים האחרונות. נסיך הזמר היווני התבגר, חיפש כיוונים חדשים, נטש את היוונית, השתעשע עם העברית, ניסה מקצבים חדשים, הימר על סגנון מוזיקלי ייחודי ובסופו של דבר - הוא אולי זכה באהדת חלק מהמבקרים ובפרגון בברנז'ה, אבל את השטח, הקהל שרוכש כרטיסים, הזוגות שמתחתנים, אפילו את הפלייליסטים השונים, הוא איבד.

שלומי סרנגה בהופעה אמש. עשה סיבוב פרסה (צילום: עופר עמרם)

למרות האומץ, על אף התעוזה, הקהל לא ידע כיצד לאכול את סרנגה של השנים האחרונות ואימץ במקומו דור חדש של זמרים שבשבילם מי שהיה נער הפוסטר הישראלי, הוא כעת, מעין אולי נוסטלגיה מתוקה, ייתכן השראה, אבל בעיקר - אמן שעשה טעות כשנטש את המזרחית ומאז הלך לאיבוד. אמש (ד'), במופע ההשקה החגיגי לאלבום החדש שהתקיים במועדון הרידינג 3 בנמל תל-אביב, סרנגה עשה סיבוב פרסה ובעיקר העביר מסר אחד ברור לכל התעשייה: זה לא נגמר עד שסרנגה לא אומר שזה נגמר. ועצה שלי - כדאי שתאמינו לו, כי שלומי סרנגה חזר אמש - ובענק.

סרנגה. ריתק את הקהל(צילום: עופר עמרם)

לא פחות מ-25 שירים ביצע סרנגה על הבמה. להם תוסיפו עוד שלוש נעימות של בוזוקי ודרבוקות. כ-15 מתוכן ביוונית, כולל כל הלהיטים הגדולים של סרנגה מכל הזמנים, ביניהם "טרגודו", "וויסקי שמפניה", "יסנה" ("עד יום מותי" בגרסה העברית של איציק קלה) "השיירה", "הופה הופה", "איפרכו", "בום פם", "דם דם". אולי השמות לא אומרים לכם דבר אבל תאמינו לי, אתם מזמזמים אותם מתוך שינה.

לא צריך פירוטכניקה(צילום: עופר עמרם)

עם הקול העמוק והאדיר שלו, המראה הכובש, האישיות המקסימה, סרנגה לא היה צריך להתאמץ עם פירוטכניקה, רקדניות חצי ערומות ואמני אורח כדי לשלהב את הקהל. להיפך, סוליקו, נקי כמו שהוא מיתג את עצמו בהצלחה ובלי שום גימיקים - המילה האהובה על חבריו לז'אנר, הוא ריתק את הקהל והעמיד אותו על הרגליים. והמועדון אגב, היה מלא עד אפס מקום.

איפה האוזו?

היופי במופע, שקרוב לוודאי הוא רק יריית הפתיחה מבין סדרת מופעים, שעם רשימת להיטי ענק כאלו צפוי להיות השלאגר הבא בשוק ההופעות, הוא שסרנגה לא פתח את הערב בלהיט מפוצץ או כניסה מפוארת. שוב, בניגוד גמור למה שכבר הורגלנו מהקולגות שלו, הוא עשה זאת עם הנשק הכי חזק שלו - הקול המצוין שהתברך בו.

מראה כובש, אישיות מקסימה. סרנגה(צילום: עופר עמרם)