הצעדים נגד מתפרעי הימין: "בלוף אחד גדול"

יועצי התקשורת של ראש הממשלה הכריזו אמש  על שורת צעדים שעליהם החליט בנימין נתניהו נגד המתפרעים היהודים, אלא שמי שמכיר היטב את מערכת אכיפת החוק בשטחים בטוח שלפחות בינתיים מדובר ב"בלוף אחד גדול". 

בנימין נתניהו קיבל אמש את המלצות השרים נאמן ואהרונוביץ' לשפוט את הפורעים בבתי דין צבאיים, להעניק סמכויות מעצר לחיילי צה"ל וכן להגדיל את צוותי החקירה המיוחדים של השב"כ, המשטרה, הפרקליטות וצה"ל - אך מתברר שרובם המכריע של הצעדים הללו כבר קיים. יועצי התקשורת של נתניהו פרסמו אתמול הודעה על שורת החלטות שקיבל, אך המידע החסר שהועבר לתקשורת - העלה דווקא סימני שאלה סביב המהלך.

השטח בוער - הכתבות האחרונות:

עוד הצתה במסגד פלסטיני: "מצפה יצהר מלחמה"

• פרס למתנחלים: האזור בוער, עכשיו לשפוך נפט?
• חיילות הוטרדו, וצה"ל הפסיק לאבטח ברמת גלעד
  

יומיים אחרי תקיפת הקצינים: נהרסו מבנים במאחז

בשיחה עם ynet אמר היום (ה') עו"ד אילן כץ, שהיה נשיא בתי הדין הצבאיים ביהודה, שומרון ועזה וסגן הפרקליט הצבאי הראשי, כי הצעדים אינם מרחיקי לכת, אולי למעט אחד. עו"ד כץ, מומחה לדין הצבאי ולחוק הבין לאומי, הסביר: "בשטחים החוק הביטחוני מבוסס על מערכת של צווים שמוצאים על ידי אלוף הפיקוד. צווים אלו נגזרים מצו בדבר הוראות ביטחון משנת 1970".

בבסיס חטיבת אפרים. "עשרות תקפו"(צילום: יואב זיתון)

הוא אמר כי הצו שהוצא לפני 41 שנה, "מגדיר את בעלי התפקידים שיכולים לעצור, להעמיד לדין ולשפוט. הוא גם קובע שכל מערכת המשפט בשטחים כפופה לאלוף הפיקוד, שגם מגדיר את העבירות". לדברי עו"ד כץ, "התקנות לשעת חירום מתקופת הבריטים, שמקבילות לחוק הצבאי, עדיין תקפות". לפי אותן תקנות, לחיילים יש סמכות לעצור כל אדם שעובר עבירת ביטחון, "לא משנה אם הוא יהודי, פלסטיני או ערבי-ישראלי, כך שממש לא מדובר בדבר חדש". הוא הדגיש: "ברור שתקיפת חייל או פגיעה ברכוש צה"ל - זו עבירת ביטחון. יותר מזה, גם אם מתנחל פוגע ברכוש פלסטיני על רקע ביטחוני -זו גם עבירת ביטחון".

עו"ד כץ אמר כי לקראת סוף שנות ה-70 יצאה הנחייה לשפוט אזרחים יהודים, שביצעו עבירות ביהודה ושומרון, בבתי משפט אזרחיים ולא בבתי דין צבאיים. "באופן הזה על מתנחל חל החוק הישראלי המקל יותר, לפיו הוא יובא בפני שופט תוך 24 שעות ולא תוך 96 שעות כפי שמאפשר החוק הצבאי. בנוסף, בתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון מחמירים יותר, מפני שאין בהם אפשרות לקבוע עונש של עבודות שירות או לשלוח נאשם לקצין מבחן, כפי שקורה בבתי משפט רגילים בישראל. כך שאם ישונה באמת העניין הזה - אז יהיה פה שינוי".

צמיגים מוכנים להצתה בבסיס חטיבת אפרים(צילום: יואב זיתון)

לגבי המעצרים המנהליים, עליהם הכריז ראש הממשלה, הסביר כץ: "גם כאן אין דבר חדש. כבר בשנות ה-80' וה-90' הוצאו צווי מעצר מנהליים על ידי האלוף, לתקופות מעצר של עד חצי שנה למתנחלים בגין עבירות ביטחון. במצב כזה העצור יכול להגיש ערעור לוועדת ערר, בבקשה לראות את חומר החקירה נגדו. לרוב, לפי בקשת השב"כ, הדבר לא מתאפשר או מתאפשר בצורה מעטה. אני אישית דנתי למעצר מנהלי את נועם פדרמן".

גם צווי ההגבלה או צווי הוצאה מהאזור - לדברי עו"ד כץ - הם לא דבר חדש והם נעשו ביהודה ושומרון בעבר. "אם באמת לא מדובר בספין, אז החידוש היחיד יוכל להיות של שיפוט מתנחלים בבית דין צבאי, כמו זה שבמחנה עופר. תהיה לזה השפעה פסיכולוגית כי מדובר במתנחל שפתאום ימצא את עצמו באותו אולם שבו שופטים מחבלים ותחת מערכת שתוכננה לשפוט ערבים. זה בוודאי יעזור לאכיפה, כך שהמבחן פה הוא לא בהצהרה, אלא באכיפה".

"תג מחיר" של המדינה

באשר לתקיפת חיילי צה"ל, הוסיף הגורם: "מתנהל כאן מסע הסתה בכלי התקשורת נגד ציבור שלם. גורמים בתקשורת ובפוליטיקה, שמונעים משנאה אדירה למפעל ההתיישבות לקחו את האירוע המצער הזה בחטמ"ר, התלבשו עליו כטרמפ, כדי לנהל דה-לגיטימציה נגדנו ולהכשיר מבחינת תודעת הציבור את הפינויים הבאים וההחלטות שהחליט ראש הממשלה".

פעיל הימין כינה את הפינויים והצעדים של ראש הממשלה "פיגועים": "מה שקרה

 בחטמ"ר לא היה צריך לקרות, זה אירוע חמור, זה בעצם לתקוף את עצמנו כי החיילים שמשרתים שם באים בין היתר מיישובי הסביבה. שכנים שלי משרתים ביחידות קרביות, אבל צריך לזכור שהפגינו שם מאות ומי שפרע היו עשרות. אלו לא היו אנשים מכאן, אלא מאזורים מחוץ ליהודה ושומרון. הם הגיבו בצורה הגרועה הזו, משום ששמו אותם בפינה. הקשר עם הצבא חשוב לנו וזוהי לא דרכנו. זה גם גרם לנו נזק עצום, בכך שהוא אפשר לאויבים מבית להוציא לפועל את ה'פיגועים' האלה. למעשה, מבוצע נגדנו 'תג מחיר' של המדינה".