שירה: "זיכרונות חולפים בי כמו מעליות ריקות"
"ואני יודע כי בדממה אני כותב/ ובדממה נמחק. אבל מוכרח אדם/ להשאיר אחריו סימני מאבק". שלושה שירים מאת אלי אליהו
עיר ובהלות
איך נָפְלָה עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת,
קוֹמוֹת עַל גַּב קוֹמוֹת, וְזִכְרוֹנוֹת חוֹלְפִים
בִּי כְּמוֹ מַעֲלִיּוֹת רֵיקוֹת, כִּי נָפְלָה
עָלַי פִּתְאוֹם עִיר וּבֶהָלוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר:
"חַלּוֹן אֵינוֹ אֶלָּא רָצוֹן אַחֵר, פָּתוּחַ",
וַאֲנִי מַקְשִׁיב לָרוּחַ מִתְגּוֹשֶׁשֶׁת בַּתְּרִיסִים,
וּלִצְמַרְמֹרֶת הָעֵצִים הַנְּעוּצִים
כְּמוֹ חִצִּים בִּבְשַׂר הָאֲדָמָה.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי בִּדְמָמָה אֲנִי כּוֹתֵב
וּבִדְמָמָה נִמְחַק. אֲבָל מֻכְרָח אָדָם
לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו סִימָנֵי מַאֲבָק.
כל עוד נפשי
בּוֹאִי נַפְשִׁי (טְרֶמְפִּיסְטִית תְּמִימָה
שֶׁאָסַף הַגּוּף), בּוֹאִי נֵצֵא לַמַּסָּע שֶׁמִּמֶּנּוּ
לֹא נָשׁוּב. הַרְחֵק מִבַּיִת, מִיִּשּׁוּב, מֵהָאָדָם
הַסָּבִיר. נִתְפַּתֵּל בַּכְּבִישׁ הַנִּכְרָךְ כְּנָחָשׁ
סְבִיב גְּרוֹנָהּ הַנִּשְׁנָק שֶׁל הָעִיר. נַחְלֹף
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַמְּזֻפֶּתֶת. עַל פְּנֵי דְּרָכִים
סוּגוֹת בְּבִנְיָנִים. עַד שֶׁיַּכְחִילוּ הַחַלּוֹנוֹת
מֵרֹב יָם, עַד שֶׁתִּשְׁפֹּךְ הַשֶּׁמֶשׁ חַמָּתָהּ
עַל הָאֲבָנִים, עַד שֶׁצָּהֳרַיִם חַדִּים
יְשַׁסְּפוּ אֶת צַוְּארֵי הָעֵצִים. קוּמִי נַפְשִׁי,
נִסַּע כָּעֵת. כָּל עוֹד נַפְשִׁי, בּוֹאִי.
המעקלים
דָּפְקוּ עַל הַדֶּלֶת בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם (אִי הֲבָנָה
עִם הָעִירִיָּה בְּעִנְיָן גְּבִיַּת הָאַרְנוֹנָה).
בָּאוּ עִם אֶקְדָּחִים, שָׁלְפוּ טְפָסִים.
כָּךְ וְכָךְ מֶטְרִים רְבוּעִים, אָמְרוּ,
כָּךְ וְכָךְ חוֹבוֹת מִצְטַבְּרִים, רִבִּיּוֹת,
פִּגּוּרִים. רָאוּ סְפָרִים עַל הַמַּדָּפִים,
עַל הַסַּפָּה, עַל הַשֻּׁלְחָן. הַגָּבֹהַּ שָׁאַל
אִם אֲנִי עוֹשֶׂה דּוֹקְטוֹרָט. לֹא, אָמַרְתִּי,
מְשׁוֹרֵר. רָאָה אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלִּי עַל הַשֻּׁלְחָן,
פָּתַח וְקָרָא בְּקוֹל: "הָעוֹלָם מִתְקַלֵּף אֲחוֹרַנִּית
כְּמוֹ נֶשֶׁל נָחָשׁ עֲנָק". יָפֶה, אָמַר, הָעוֹלָם
מִתְקַלֵּף אֲחוֹרַנִּית. מַמָּשׁ יָפֶה. הִסְכִּימוּ
לְחַלֵּק אֶת הַחוֹב לְתַשְׁלוּמִים שָׁוִים. מִכָּל
הַסְּפָרִים עִקְּלוּ שׁוּרַת שִׁיר אַחַת וְהָלְכוּ.
"עיר ובהלות" הוא ספרו השני של המשורר אלי אליהו (ספרו הראשון "אני ולא מלאך" זכה בפרס ספר הביכורים של משרד התרבות) ובו שירים ריאליסטים הנצמדים למכלול של חוויות אנושיות, לצד שירים אלגוריים שמציירים מצבי נפש ותופעות בעולם. אלי אליהו נולד ב-1969 בתל אביב.