הכירו: השוטר שכותב, השוטר שטועה וזה שמטייל
במשטרת ישראל ובמשרד התחבורה מרבים לטעון כנגד הנהג הישראלי שטועה על הכביש. הגורם האנושי כשל, כך מסבירים שם במקרה של תאונה. ובכן, בני אדם טועים וכושלים לעיתים, גם אם לא התכוונו לכך, אפילו שוטרים. עובדה
מדי שבוע מפרסם אגף התנועה של המשטרה את הצלחותיו במאבק בעברייני התנועה. נהגים שיכורים מורדים מהכביש, היחידה המרכזית של האגף מתחקה אחר עבריינים מועדים, ורישיונם של נהגים שנתפסו במהירות כפולה מהמותר, נשלל לאלתר. אלא שמול ההצלחות יש גם לא מעט כישלונות, אשר מטבע הדברים מקבלים מעט פחות לפרסום. כישלונות בהם מתברר כי שוטרים מועדים לטעויות ושיקול דעת לקוי, ממש כמו חלק מהנהגים אותם הם עוצרים.
קבלו מספר דוגמאות מאלפות, כמו למשל השוטר שלא מצליח לרשום שעת עצירת נאשם, ועד שוטר שיצא לטיול ושכח להגיע לבית משפט.
כתבות נוספות במדור הרכב של ynet:
- המלצה: איסור מוחלט על שימוש בסלולרי בנהיגה
סליחה, אתה יודע במקרה מה השעה?(צילום: קובי קואנקס)
שוטר אחד כותב, אחר רושם
ט' הואשמה בנהיגה בשכרות, לאחר שבבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף נמדדו לה 585 מיקרו-גרם אלכוהול בליטר אוויר - יותר מכפול מהמידה המותרת על-פי חוק. אלא שמתברר שהשוטרים שעצרו אותה, התקשו למלא כראוי את המסמכים הנחוצים.שוטר אחד כתב בדו"ח כי עצר אותה ב-03:15. ובמקום אחר מצוין כי הדו"ח נרשם 25 דקות לאחר שנעצרה. אז מתי בעצם עצרו השוטרים את ט'? "לא ידוע אם ב-02:50, 03:15, או כל שעה אחרת", כך כותב השופט מאיר דרורי מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב. "ספק אם ניתן לסמוך על מה שכתב השוטר".
גם השוטר השני לא רשם הצלחה גדולה בעבודת הניירת. למרות שכתב כי המתין עם ט' רבע שעה כנדרש, בבית המשפט אמר כי עמיתו היה זה שהמתין איתה. אלא שעמיתו, אותו אחד עם בעיית שעת הרישום, שכח לציין אם הורה לט' להימנע משתייה, אכילה ועישון עד לבדיקה. למעשה, הוא גם לא רשם אם שמר איתה כנדרש על קשר עין מרגע שנעצרה ועד הבדיקה.
וזה לא הסוף. בבית המשפט העיד על תקינות מכשיר הינשוף רס"ב ה', אלא שהמסמכים שהגיש היו של מכשיר שכלל לא שימש בבדיקה של ט'. התביעה ביקשה לתקן את הטעות, וזימנה לבית המשפט את רס"ב ש'. זה הביא עמו מסמך אחד מתאים, מתוך שלושה הנחוצים להוכחת תקינות.
לשופט דרורי לא נותרה ברירה. הוא זיכה את ט', וקבע כי "השוטרים בשטח פעלו באופן רשלני ביותר".
הבוחן הגיע, אחרי חודשיים וחצי
חקירת תאונות דרכים היא אחד מתפקידיה החשובים של המשטרה, במיוחד כאשר מדובר בתאונות עם נפגעים. חקירה שכזו הייתה נחוצה להרשעתו של ג', שהואשם כי "נהג בחוסר זהירות, ללא תשומת לב, התקרב יתר על המידה לרכב גרר, והתנגש בו". התוצאה: נהג הגרר וג' נפגעו, ונגרמו נזקים לכלי הרכב של השניים.אלא שכמו שכותב השופט ישראל ויטלסון מבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, בכל הנוגע לתאונה זו - "הנסתר עולה על הגלוי". מטעם התביעה העיד בבית המשפט רס"מ א', בוחן התנועה שערך תרשים של מקום התאונה. אלא שבעדותו, ציין א' כי "ביקר במקום התאונה רק כחודשיים וחצי לאחר האירוע".
מאחר שהבוחן הגיע למקום התאונה זמן כה רב אחרי שקרתה, לא הוצגו ראיות חשובות להוכחת אשמתו או חפותו של ג'. כך למשל, לא נבדקו הבלמים בכלי רכבו, ולא נבדק אם הופעלו בזמן התאונה. גם לא נבדק איפה היה רכב הגרר בזמן התאונה - בשולי הכביש, או אולי באמצע הנתיב. אפילו טענות ההגנה, בעניין ליקויים בשדה הראייה, לא נבדקו, ומשכך גם לא הופרכו.
מי שאולי היה יכול לסייע להוכחת אשמתו של ג', היה השוטר שהגיע לזירת התאונה מיד לאחר שקרתה. אלא שעדותו לא הובאה בפני השופט ויטלסון. יתרה מכך, השופט מציין כי "התביעה לא טרחה לאתר את נהג הרכב אותו עמד הגרר לגרור". אפילו עד מטעם ההגנה, נהג משאית שעבר במקום מיד לאחר התאונה, לא נחקר במשטרה - למרות שבבית המשפט העיד כי הוא זה שחילץ את ג' לאחר התאונה.
עם כל-כך הרבה ליקויים, לשופט לא נותר אלא לזכות את ג'. "במשפט פלילי עסקינן", הוא כותב. "הראיות צריכות להיות ברורות, חד-משמעיות, ולהצביע מעל לכל ספק על אשמתו של הנאשם. לא זה המקרה כאן".
למה לא הגיע השוטר למשפט?
אחד התנאים להוכחת אשמתו של נהג, היא עדות השוטר שעצר אותו בזמן ביצוע עבירת תנועה. כך בדיוק אמור היה לקרות במשפטו של ה', שהואשם בעבירה קלה יחסית, מסוג "ברירת קנס". אלא שרבע שעה אחרי תחילת משפטו, השוטר - שהיה העד היחיד - עוד לא הגיע לבית המשפט."לא היה מענה טלפוני, ולא השיגו את השוטר", הסביר התובע. "היום התקשרתי לאותו מספר, (ו) השוטר אישר שהטלפון שלו היה מקולקל". ולמה לאחר שנמצא השוטר האבוד, לא הובא מיד לבית המשפט? "(הוא) מסר שהוא נמצא כרגע בטיול בצפון עם היחידה", הסביר התובע. השופט אברהם טננבוים, מבית המשפט לתעבורה בירושלים, דחה את בקשת דחיית המשפט של המשטרה, וזיכה את ה' מחוסר ראיות.
אך לעתים, גם כאשר מוצגת עדותו של שוטר מתברר כי היא אינה תורמת דבר, ואף משמשת לטובת הנאשם. למשל, ט' הואשם בכך ש"הפריע לשוטרים, סירב להזיז את רכבו, איים עליהם, דרש את פרטיהם, ואילץ אותם להזיז את רכבו בעצמם". אכן, האשמות חמורות שאמורות להבטיח עונש חמור לט'.
אלא שמתברר כי ט' לא הזיז את רכבו מסיבה דווקא די מוצדקת: הוא היה על מגבה ("ג'ק"). "קשה להבין את התנהלות השוטר", כותב השופט יוסף ריבלין, מבית המשפט לתעבורה בירושלים. "קראתי שוב ושוב את גרסת השוטר, ולא הצלחתי להבין במה התבטא סירובו של הנאשם - הרי טכנית ברור היה שהרכב לא היה במצב שניתן להזיזו".
לאור זאת, זיכה השופט ריבלין את ט', וקבע כי "לא מצאתי כי הנאשם עבר עבירה של אי-ציות, וודאי שלא עבר עבירה של הכשלת שוטר".
לפנייה לכתב/ת 
