רבנים אוף דה רקורד
רבנים שמדברים שלא לציטוט הם, לרוב, חרדים המבקשים להביע עמדה מתונה וחוששים למעמדם. אך בעוד שפוליטיקאי יכול לדבר "אוף דה רקורד", רב שעושה זאת - מועל בתפקידו. כך הקיצוניות הדתית הופכת לקונצנזוס
בשבועות האחרונים הפכו ההקצנות הדתיות לנושא החם. כמו בכל עניין, דעות נשמעות לכאן ולכאן, ואף בקרב הציבור החרדי אין תמימות דעים - אבל אנו לא תמיד יודעים על זה. הנה באחד מעיתוני סוף השבוע שעבר פנה הכתב לכמה רבנים בשאלה הלכתית בסוגיית השתתפות חיילים בטקס עם שירת נשים, וציטט מפיו: "אין עם זה בעיה הלכתית, אבל אל תצטט אותי".
עוד בערוץ היהדות - קראו:
רבנים שמבקשים לדבר שלא לציטוט הם, בדרך כלל, חרדים שמבקשים להביע עמדה מתונה יותר. הם סבורים שהדעה הנכונה היא דווקא הפחות פופולרית במגזרם - ומתוך חשש למעמדם בציבור, הם נמנעים מלבטא את דעתם בצורה גלויה.
במציאות התקשורתית לא תמיד אפשר לחשוף את המקורות לקהל הקוראים. ציטוט "אוף דה רקורד" היא תופעה מוכרת, נפוצה וברוב המקרים אף לגיטימית. שרים, פוליטיקאים ופקידים בכירים עושים שימוש נרחב בכלי הזה. גם הרבנים רוצים ליהנות מחסות האנונימיות, אך האם זו זכותם? כנראה שלא.
מעבר למחויבות שיש לרבנים לצו של "לא תגורו מפני איש" (דברים א, יז), הם מחויבים להשמיע את דעתם כי זהו תפקידם. בניגוד לשרים - שאמנם מרבים לדבר, אך התפקיד שלהם הוא ביצועי - תפקיד הרבנים הוא להשמיע את קולם. העיסוק בחלק המעשי של הרבנות, כמו למשל עריכת חופות, הוא זניח לעומת החלק התיאורטי – פסיקת הלכה. רב שלא מביע את דעתו בפסיקת הלכה מועל בתפקידו.
רב קטן
כמו כל משרה, גם משרת הרבנות מורכבת מזכויות וחובות. כמו כל משרה, כל עוד אתה לא ממלא את חובותיך, אתה לא יכול ליהנות מהזכויות. רב שלא מכיר באחריות המוטלת על כתפיו – לפסוק הלכה, אינו יכול ליהנות מהפריבילגיות שנושאת משרת הרבנות. אם אנשי צבא נדרשים להסתער ולחתור
למגע, רבנים נדרשים לפסוק הלכה ולהביע את דעתם בגלוי וברבים.
בקיץ האחרון קמה סערה סביב חקריתם של מחברי הספר "תורת המלך". אבל גם רבנים שהתנגדו לתוכנו של הספר, טענו שיש להתיר לרבנים חופש פסיקה. רב שמונעים ממנו את היכולת להביע עמדה הלכתית, מונעים ממנו לשמש כרב מורה הוראה.
אותם רבנים שמפרסמים את דעתם ומסתתרים תחת הכינוי "רב בכיר", מונעים מעצמם את מימוש תפקידם. זה לא מספיק שיפורסם פסק ההלכה, יש חשיבות מכרעת למי שפרסם אותו. לפסק הלכה מבית מדרשו של הרב הראשי לישראל, יש משקל רב יותר מפסק הלכה של רב שכונה. וכמו שלא יעלה על הדעת שבית המשפט יפרסם פסק דין ללא שם השופט, כך רב שמביע את עמדתו ההלכתית בנושא מסוים - עליו לעשות זאת בשמו.
ועל רבנים כאלה מספר דרויאנוב ב"ספר הבדיחה והחידוד":
- "נכשלת, יקירי", אמר הרב לחייט, שהביא לו "קאפוטה" חדשה. "לא לפי המידה תפרת אותה, והרי היא נגררת על-גבי הקרקע".
- החזיר לו החייט: "טועה אתה, רבי". ה"קאפוטה" היא דווקא לפי המידה, אלא שהרבי יחיה, הוא שלא לפי המידה.
לפנייה לכתב/ת 
