הבנייה הירוקה בישראל: לאט, ובכלל לא בטוח

כבר מספר שנים שקיים בישראל תקן לבנייה ירוקה, אך עד כה רק מספר קטן מאוד של מבנים עומדים בו. מדו"ח שהתפרסם לאחרונה עולה כי אם המדינה לא תיצור תמריצים ותשמש דוגמה בעצמה - התהליך לא יתקדם. בנייה ירוקה (Green Architecture) היא בנייה ידידותית לסביבה ולאדם, שמנסה לנצל בצורה הטובה ביותר משאבים מתכלים ומאפשרת מיחזור ושימוש חוזר ככל הניתן במירב החומרים.

• עוד על בנייה ירוקה - באתר המקצוענים
  

הבנייה הירוקה מיישמת ידע ומושגים מהתחום, טכניקה וטכנולוגיה שהתפתחו בשנים האחרונות על רקע משבר האקלים. היא נובעת מתוך התפיסה הידועה כ"קיימות" (Sustainability). יישום הידע והטכנולוגיות מתבטא בתכנון, הקמה, גימור, תשתיות, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה או ממוחזרים, ועוד.

בבניין המוגדר "ירוק", יש בין היתר התחשבות בכיווני אוויר ואור, בתנאי האקלים השונים, קיימת התייחסות לשימוש בחומרים טבעיים כמו אבן ועץ, גימור ובידוד מוקפדים המבוססים על חומרים בריאים יותר.

אדריכלים ומתכנני ערים המתמחים בבנייה ירוקה דנים כיום גם ברגישות להיבטים אנושיים-פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים ופיזיולוגיים. הם נדרשים לקחת בחשבון לא רק את הצרכים האקטואליים, אלא גם צרכים ודרישות שיתפתחו בעתיד.

מלבד היתרונות הבריאותיים והסביבתיים, החיסכון באנרגיה ובמשאבים מתכלים, מבנים ירוקים מתאפיינים גם בעלויות נמוכות על בעלות ובהוצאות תחזוקה נמוכות, בשמירה טובה על ערך הנכס, ויש שיאמרו - גם בקארמה טובה.

מדוע הבנייה הירוקה תקועה

בישראל, באיחור אופנתי אחרי אירופה וארצות הברית, נוצר בשנת 2005 התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281), כפרויקט משותף של המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים. בשנת 2010, לאחר שהתברר כי במשך חמש שנים התרחש מעט מאוד בתחום, הוחלט לבצע רפורמה בתקן.

אך טחנות הצדק טוחנות לאט, ובינתיים הצורך בבנייה ירוקה רק עולה והופך מוחשי יותר. משברי המים והאנרגיה של היום היו נראים ככל הנראה אחרת אם המדינה היתה פועלת באופן נמרץ יותר לפני עשור. השאלה הגדולה היא מה עומד להתרחש בעשור הבא.

על פי נתונים העולים מדיווחי התקשורת, התפתחות הבנייה הירוקה בישראל נמנעת בעקבות גורמים כלכליים מובהקים, שמנעו תמריצים ממשלתיים. על פי דו"ח מבקר המדינה, בכל ישראל ישנם רק שישה מבנים העומדים בתקן הבנייה הירוקה. כלומר, מדובר בכשל שוק ברור, למוצר שמבחינות רבות הוא מוצר ציבורי. הבעיות במשקי המים והאנרגיה הן הרי בעיות לאומיות, לפעמים אפילו בעלות הקשרים פוליטיים וביטחוניים.

פעולות נחוצות לעתיד

דו"ח שפירסמה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, קובע כי התחום לא מתרומם בישראל משום שאין תמריצים כלכליים כמקובל במדינות אחרות בעולם המפותח. על פי הדו"ח, לאור הפעילות הדלה בתחום וההשוואה למדינות אחרות, ללא תמריצים, העתיד יהיה כהווה. בין התמריצים האפשריים לעידוד התחום: הטבות מס על מוצרים ייעודיים לבנייה ירוקה, סובסידיה של מערכות ירוקות בתחום המים והאנרגיה, עדיפות במשכנתאות לבתים העומדים בתקן, ועוד.

המועצה לבנייה ירוקה מצטטת בדו"ח המלצה של התאחדות הקבלנים והבונים, להקמת קרן ייעודית לבנייה ירוקה, שתשמש למימון הלוואות עבור שיפוץ מבנים. ההמלצה כוללת חישוב שמוכיח את הישימות והכלכליות של הקמת קרן שכזו, שעיסוקה העיקרי יהיה במתן הלוואות לפרויקטים מתאימים.

המלצה נוספת שנכללה בדו"ח היא תמרוץ בנייה ירוקה באמצעות מכרזים ממשלתיים לתקנים ירוקים. ההיגיון מאחורי המהלך הוא שתמיכה בתקני הבנייה הירוקה במכרזים תוביל להכשרת בעלי מקצוע והרחבת השימוש במוצרים רלוונטיים, וכך תגדיל את ההיצע של שירותים ומוצרים לענף.

לדברי המועצה, חסרה תקינה שכבר קיימת במדינות שונות בעולם, כמו תקן שיחייב יזמים, חברות בנייה ובעלי בתים לספק לקונה מידע אנרגטי – כלומר, לחייב סימון בדירוג אנרגטי, בדומה למקובל היום במזגנים, פרסומי רכבים ומכשירים אחרים.

הכתבה הוכנה בסיוע אתר המקצוענים