לא להדרת נשים, כן לצניעות

לפני מספר חודשים פנו אליי סטודנטים דתיים ושאלו אם אהיה מוכנה לצרף את חתימתי לבקשה לשעות נפרדות בחדר הכושר. כיוון שהתנאי היה להתחייב לבוא בשעות הנפרדות בלבד, ולא יכולתי להתחייב להיות מנויה לשנה נוספת, ויתרתי על חתימתי, שמתברר שהייתה יקרה משחשבתי. לפני כמה ימים גיליתי שהגברים אספו מספיק חתימות. לצערי, לא היו מספיק חתימות נשיות ולכן לא נפתחו שעות עבורן. לאחר משא ומתן, החליט חדר הכושר להאריך את שעות הפעילות ולתת לגברים שלושת-רבעי-השעה פעמיים בשבוע בסוף היום. פעמיים בשבוע, לקראת חצות, מבקשים מנשים לצאת בבקשה, כי זו השעה הנפרדת.

עוד בערוץ הדעות :

רוזה פארקס לא גרה באשדוד / אמנון לוי

על מי את עובדת, טניה / מאיר ברגר

הצונאמי היה מדהים. תוך מספר שעות פורסמו אינספור כתבות על "הדרת הנשים בטכניון". הציגו אותנו, הציבור הדתי-לאומי, כחשוך, שונא נשים ושוביניסטי. איש לא סיפר להם שעניין ההפרדה הוא דווקא מתוך כבוד לאשה, שמרשה לעצמה לבוא לבושה בלבוש מינימלי לחדר הכושר. מפתיע, אך יש גברים שלא רוצים לראות אותה כך. הגברים הסכימו להתעמל בשעות לא שעות (חלקם צריכים לחזור לאשה ולילדים, כך שלחזור בשעה 12 וחצי זה לא בדיוק אידיאלי) וכל זאת על מנת לשמור על עיניהם, על אידיאל שחשוב להם. מילה שרובנו שכחנו את משמעותה.

חלקכם יאמר שגם להרצאות בטכניון נשים מתלבשות כך, בפרובוקטיביות, ולצערי זה נכון. אבל גבר שמעדיף להתעמל בנפרד גם יימנע מלשבת ליד אישה שכזו ולהביט במחשופים הנדיבים שמוצגים לראווה. לו היה בלב המתלוננים קורט התחשבות וליברליות אמיתית, הם היו מכבדים בשקט את החשיבה השונה. הבסיס להקמת המדינה היה היותנו יהודים, ואנחנו עדיין מוגדרים כמדינה יהודית. אנשים שרוצים ושומרים על חוקי היהדות זכאים למינימום של התחשבות מצד שאר הציבור.

מטרות במטווח

הפכנו למטרות במטווח התקשורת, שפרסמה את דברי המשמיצים, אך לא השמיעה את קול עשרות הסטודנטים - דתיים ולא דתיים, שהתקבצו ביום רביעי בחדר הכושר על מנת להשמיע קול אחר. קול שמביע צער וכאב רב על כך שהעניין "נשקל מחדש" או יותר נכון בוטל לעת עתה על-ידי הנהלת הטכניון, שמעולם לא התערבה בהחלטות כאלו. לנוכח ההד התקשורתי הכוחני, החליטה בן רגע לבטל את השעה-וחצי הנפרדות האלו. המעשה מקומם.

הגברים הדתיים לאומיים האלו, שביקשו בסך הכול שעה וחצי נפרדות בשבוע, שירתו לצדכם ביחידות המובחרות, וסיכנו את חייהם בדיוק כמוכם בהגנה על המדינה. הם לומדים כאן לימודי הנדסה ובעתיד יהיה חלק משוק העבודה ומהשינוי הטכנולוגי בארץ. נגדם נגזר דין לא צודק, כביכול במסווה "ליברלי". כל חטאם היה להעז לבקש להתעמל בלי נשים חצי ערומות רצות, מתמתחות וקופצות לנגד עיניהם. ונכון - לא כולן מתלבשות כך, אך הקומץ שאני אישית ראיתי שם עונה על התיאור שצוין כאן, ומספיק על מנת לבקש בקשה צנועה כמו זו.

הקול שדיבר מגרונות הסטודנטים שבאו להגיד "תפתחו לכם חדר כושר משלכם" ביום רביעי נבע משנאה צרופה. שנאת אדם, או בעצם שנאת דתיים. דווקא הסטודנטים שביקשו את השעות הנפרדות ובאו למחות על ביטולן עמדו ודיברו בנועם באולם החוגים עם מנהל מועדון הספורט, לא צעקו ולא התלהמו, אלא שאלו שאלות שעליהן רצו לקבל תשובות. ובצדק.

לשנאת החינם הזו כלפי הציבור הדתי אין שום הצדקה. היא ניזונה מדלק תקשורתי שלאו דווקא מראה את המציאות כפי שהיא - הרבה יותר תמימה ונורמלית. הלוואי שיגיעו ימים חשוכים פחות, בהם אנשים "נאורים" באמת יהיו כאלה, סובלניים ומקבלים גם את אלו ששונים מהם. אני נגד הדרת נשים, אך גם הדרת דתיים אינה לגיטימית בעיניי, וזה המצב כרגע, לצערי.

נועה אזגווי, בוגרת הטכניון לתואר ראשון בביולוגיה. סטודנטית לתואר שני במדעי הרפואה בטכניון. 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il