בקרוב אצלך: רווקה והלחץ שאיתה
אם ההורים שלך לא מפסיקים לשאול אותך "מתי תורך?", והשידוכים שהחברות שלך מפילות עלייך הופכים ונהיים מגוחכים, הגיע הזמן ליזום שיחה עם הסביבה הקרובה אלייך, ולבקש להסיר מעט את הלחץ. חתן זה בטח לא יביא לך, כאב נפשי – כן
הסביבה לוחצת, כל החברות כבר התחתנו, ובזמן האחרון ההזמנות שאת מקבלת הפכו להזמנות לבריתות. את מוצאת את עצמך יותר ויותר לבד. וההורים כמובן, בלחץ מתמיד. אמא יושבת לך על הוריד, וכל שיחה איתה את מנסה לקצר כי נמאס לך כבר לזהות את גווני החרדה שבקולה. ואבא, ובכן, אבא לא מדבר הרבה אבל את יודעת עד כמה הוא לא רגוע.
עוד על רווקות בערוץ יחסים:
רווקה בת 30 פלוס ומאושרת. תודה רבה
רווקה דתיה: המבצר האחרון עומד להיפרץ
רווקה בחתונה: רק אל תגידו לי "בקרוב אצלך"
איך אומרים "בקרוב אצלך" בסינית?
החגים הפכו לסיוט מתמשך, והמשפחה המורחבת מצקצקת בצער ומנסה לשדך לך כל מיני גברים מוזרים. את מרגישה שהזמן חומק לך, השעון מתקתק, ומה לא עשית - זה פשוט לא קורה.
טיפ ראשון: הרגיעי את הרוחות
נסי ליזום שיחה עם ההורים, עם חברים קרובים ועם כל מי שנמצא מסביבך ומשרה עלייך לחץ. הודיעי להם שהכל בסדר איתך, שזה הקצב הנכון לך ושאת מעריכה את הדאגה שלהם אבל היא לא תורמת לך אלא להפך - היא מעציבה, מייאשת ובעיקר מרחיקה אותך מהם.
הפצירי בהם להוריד ממך את הלחץ והביקורת האינסופית. את השיחה הזו עלייך לנהל ממקום בטוח, שקט, מלב אל לב ובלי כעס או מרירות. את תופתעי עד כמה שיחה כנה, נטולת התנצחויות והשתקה יכולה לרתום את הסביבה שלך להיות עדינה ותומכת, וכמה לחץ זה יוריד ממך.
טיפ שני: שחררי את הבננה
האגדה מספרת שבהודו נהגו לצוד קופים בדרך מאוד פשוטה ומשעשעת. ההודי היה מהלך ביער, מוצא גזע עץ חלול, טומן בתוכו בננה בשלה, ומתרחק לעבר עץ אחר, לנוח בצילו. קוף שהיה מריח את הבננה, היה מתקרב חרישית אל הגזע החלול, בודק שאין אף צייד בסביבה ודוחף את ידו אל הגזע, מוציא את הבננה וקופץ את אגרופו עליה.
רק מה, כשהאגרוף קפוץ והבננה בתוכו, הוא לא היה מצליח להוציא את היד. ההודי היה מתקרב לאיטו, ותופס בקלות את הקוף. מה הקשר אליך? המשיכי לעשות את אותם הדברים שעשית עד היום כדי לייצר זוגיות, ואפילו נסי דברים נוספים, אבל צאי מנקודת מוצא של הנאה. נסי להכיר אנשים חדשים, ולאו דווקא חתנים פוטנציאלים עם גנים משובחים. תהני מהדרך ושחררי את התוצאה. לפעמים כדי להשיג משהו צריך דווקא לשחרר.
לי-אור סלע ועדי קמחי מנהלות את מרכז "נקודתיים: תהליכי זוגיות"