באטמן, אפשר כבר לפרוש כנף - ולפרוש
"עלייתו של האביר האפל", האחרון בטרילוגיית באטמן של כריסטופר נולאן, מסתמן כלהיט הגדול של 2012. אבל עד שהוא ייצא לקולנוע, מפציצים אותנו בפרטי מידע מיותרים. לירון סיני מתבאסת מהבאזז של באטמן ומתגעגעת לג'וקר
בהקרנות עיתונאים מיוחדות של "משימה בלתי אפשרית: פרוטוקול הצללים", שנערכו באולמות איימקס בהוליווד ולונדון, לפני שהצופים זכו לחבוש את עיניהם בטום קרוז קופץ מהמגדל הכי גבוה בעולם, הם נחשפו למשהו שנחשב למרגש הרבה יותר: שש הדקות הראשונות - הפרולוג של "עלייתו של האביר האפל" ("The Dark Knight Rises") - הסרט השלישי שיחתום את טרילוגיית באטמן של כריסטופר נולאן.
- רשמים מהפרולוג של "The Dark Knight Rises"
- כריסטיאן בייל הותקף בסין
אלון אבוטבול מבוקש על ידי ה-CIA? לפחות על פי הקמפיין לסרט
בעוד חלק מהנוכחים בהקרנות נהנו לקבל הצצה ראשונה לסרט המצופה כל כך, לא מעט תלונות צפו ברשת, בעיקר בנוגע לקולו של הנבל הראשי של הסרט, הלא הוא ביין (טום הארדי) העוטה מסכה ביזארית המסתירה את רוב פניו. אם לא די שבאטמן עצמו (כריסטיאן בייל) סיגל לעצמו קול דרמטי וצרוד יותר מסרט לסרט (עד שקשה להתייחס למה שהוא אומר בלי לצחוק), עתה מתברר שגם ביין לוקה בדלקת חמורה במיתרי הקול.
שורה של תגובות מבלוגרים ומבקרי סרטים ברחבי הרשת הבהירה שכמעט אף אחד מאלו שנכחו בהקרנות לא הצליח להבין מה ביין אומר בפתיח של הסרט, אולי בגלל אותה מסכת סאדו-מאזו שחוסמת את פיו ויתר דרכי הנשימה, ואולי סתם כי מדובר בבעיית סאונד. מכיוון שגם בטריילר אי אפשר לזקק את רצף הצלילים שפולט ביין לכדי משפט, נראה שלאף אחד באולפני האחים וורנר לא היה אכפת. העיקר שיש פרולוג וטריילר לקידום הסרט.
קשה לקרוא ביין השורות
הפרק השלישי בטרילוגיה הדרמטית עדיין בשלבי עריכה, כך שיש מקום לתיקונים. נולאן אמנם אמר בכמה ראיונות שיתקן את התקלה, אך כשנשאל על ידי אתר Movieweb אם יש סיכוי שנבין מה ביין אומר במהלך הסרט כולו, הוא השיב: "כנראה שלא, יש לו מסכה כל הזמן, ומבטא כבד". בין אם מדובר בתשובה רצינית או בהלצה, היא מסמנת את מה שכבר ברור לחובבי איש העטלף: הכנפיים עלו לנולאן לראש.
אפשר לומר שמדובר בתקלה קטנה שלא תשליך על שאר הסרט, אבל קשה שלא לראות בכך סימן אחרון ומעצבן לכך שפשוט נמאס לחכות לסרט הזה. אם להתעכב עוד רגע קט על בעיית הדיבור, כאמור גם את באטמן עצמו כבר בקושי אפשר להבין כשהוא נוהם ומחרחר את משפטיו המלודרמטיים. הוסיפו לכך את הסיכוי שביין יישאר גם הוא לא נהיר, ואת שהמפקח גורדון (גארי אולדמן) היה מאושפז במצב לא משהו והתקשה לדבר בטיזר, ויש חשש טוב שנקבל דיאלוגים שלמים של גרגורים, נהמות והבעות פנים חמורות סבר, שנצליח לפרש רק תודות לכתוביות.
אך כאמור, זהו רק קצה קרחון היהירות שמלווה את הסרט. "האביר האפל" נגמר בנקודת שיא שהכינה את הקרקע כראוי לסרט ההמשך. והנה, במקום להתחיל אותו במקום המתבקש, כהמשך ישיר של המקום בו הפסיק קודמו המצליח, החליט משום מה נולאן לבצע קפיצה עלילתית שמונה שנים קדימה. למה? כי הרבה יותר קל להתחיל סיפור חדש מאשר לשמוע על רצף, ולהשקיע יותר באפקטים ובליהוק סטארים
ואם כבר בליהוק עסקינן, כל הפקה הוליוודית ראויה מתהדרת בשמועות ודיווחים בנושא, כשלרוב הכוכבים והדמויות שהם מגלמים נחשפים בהדרגה כדי להמשיך לייצר מתח וציפייה. אלא, שבמקרה הזה מדובר היה בערימת דיווחים ארוכה ומתישה במיוחד, שמרמזת על דחיסה של יותר מדי דמויות באותו סרט, לה הצטרפו רמזים אינסופיים על העלילה.
לצוות הגרעיני הנוצץ בפני עצמו של בייל, מייקל קיין כאלפרד, מורגן פרימן כלושיוס ואולדמן, קיבלנו גם את אן האת'אוויי שתהיה סלינה קייל, ("אשת החתול"), שעל אף מידותיה הנאות לא ברור אם יש בה את הכריזמה והתחכום המתאים לדמות הזו. לצדה תשחק ג'ונו טמפל, ככל הנראה את הסיידקיק שלה.
נולאן, שסרטו האחרון "התחלה" זכה לביקורות מעורבות, הביא עמו מהפקה זו ל"עלייתו של האביר האפל" את הארדי, ואת מריון קוטיאר, שמגלמת את מירנדה טייט, שאמורה להוות דמות מפתח נוספת (עליה נחריש, מפאת ספוילרים), ואף את ג'וזף גורדון-לוויט כשוטר ג'ון בלייק (השמועות טוענות שיש סיכוי שהוא בכל זאת יגלם את רובין דווקא, נער הקרקסים היתום שהופך לחבר הצעיר והטוב של באטמן).
זוהי כאמור רשימה חלקית, אך די בה כדי להבין שיש פוטנציאל רציני לתסריט מבולגן ועמוס, לפחות כמו משחק פוטבול - גם כזה יש בסרט ולצורך הצילומים באיצטדיון "היינץ פילד" בפיטסבורג, לוהקו כוכבי הקבוצה המקומית - פיטסבורג סטילרס. הקווטרבק בן רות'ליסברגר וחבריו היינס וורד, טרוי פולאמלו ועוד שחקני פוטבול מקצועיים, עם ספק גדול לגבי יכולות המשחק הדרמטיות שלהם.
נמאס מהחדשות בטלוויזיה
כשהדיווחים על הליהוק תמו, עברנו לתרגיל היח"צני המקובל של תמונות וקטעי וידאו אינסופיים, שזרמו מסט הצילומים בניו יורק, ניו יורק ג'רזי פיטסבורג ואיפה לא. קשה לדמיין סט נוסף בתקופה האחרונה שכל כך הרבה דיווחים מהנעשה עליו הגיעו לרשת מדי יום, אולי למעט הגרסה החדשה לסופרמן של זאק סניידר, שאותה מפיק, נכון, כריסטופר נולאן.
בהתחלה זה היה מרגש ומסקרן, לגלות איך הבאטמוביל נראית עם צבעי הסוואה, וכמה חמוד הזוג שהרגע התחתן והורשע לטפס עליה ולהצטלם, אבל ככל שהלכו הדיווחים וצילומי הסצנות טרום העריכה והאפקטים והתרבו, כך הם החלו לחסל את הציפייה. זה סרט. הוא מצטלם. ויש סיכוי שהוא יהיה טוב, אבל נמאס לשמוע עליו, ולראות כל זווית מחמיאה יותר ופחות של בייל והארדי כשהם הולכים מכות בכאילו. תשאירו לנו משהו מהאשליה במקום לחשוף את דרכי היצירה שלה על בסיס יומיומי.
גם הליהוק של שחקנים ישראלים אינו באמת סיבה למסיבה. בדיוק כמו שכולנו שמחים שאיילת זורר תגלם את אימו הביולוגית של סופרמן, אבל יודעים בסתר ליבנו שיהיה מדובר בזמן מסך של רבע שעה במקרה הטוב (חמש דקות במקרה היותר סביר) כך הדין גם לגבי אלון אבוטבול שיגלם מדען רוסי מטורף וגם אורי גבריאל.
למרות ההתרגשות הפרובינציאליות שלנו מאיך הם "משחקים אותה" במגרש של הגדולים, אין באמת ממה להתפעל כאן. על אף שאבוטבול נמצא בפרולוג המדובר וגם בקמפיין ויראלי בו הוא מבוקש על ידי ה-CIA, הבה נודה בזה: שחקן ישראלי אולי יישמע בסדר לקהל האמריקאי כשהוא מגלם דמותו של אחד ד"ר ליאוניד פאבל, אבל אנחנו, ובמיוחד דוברי הרוסית שבינינו, נשים לב שהמבטא לא עובד, ולא משכנע.
אין אס ואין ג'וקר
ואם כל זה לא מספיק, תמיד תרחף מעל הסרט החדש עובדה עצובה אחת: גם אם ביין יהיה מובן, ואן האתא'וויי תהיה סלינה קייל ראויה, היה לנו נבל מעולה בסרט הקודם, שלא יחזור לעולם. בעולם הקומיקס, הג'וקר לא מת מעולם, והוא ובאטמן ממשיכים לרדוף זה אחרי זה במשחק של חתול ועכבר, או יותר נכון עטלף וליצן פסיכי, עד אין קץ. מערכת היחסים ביניהם מרתקת, מוזרה, ומעידה על הבעיות לא רק של הג'וקר, אלא גם של איש העטלף עצמו, שהג'וקר מהווה תמונת מראה מאופרת שלו.
הג'וקר הוא קלף מנצח. הית' לדג'ר ב"האביר האפל"
הית' לדג'ר המנוח הצליח לא רק להיכנס לנעליים הגדולות של ג'ק ניקולסון כג'וקר בעיבוד הקולנועי של טים ברטון,
הוא גם הביא משהו ממערכת היחסים החולנית הזו אל המסך הגדול, והיה לו משהו שלאף אחת מהדמויות בלעדיו אין: הומור.
בלי הבדיחות של הג'וקר, שיזכיר לבאטמן שהוא גבר שמתרוצץ בחליפה של עכבר עם כנפיים, כל שנותר לנו הצופים הוא להשלים את הגיחוך החסר בעצמנו. לפחות נוכל להפנות אותו בכיוון באטמן האובר-דרמטי, והבמאי הכל כך מרוצה מעצמו, שמתח את הצופים שלו וחובבי הז'אנר עד קצה גבול היכולת. הייתי מאחלת לנו שבסרט החדש של ספיידרמן ננוחם, אבל הוא מגיע מיקום אחר לגמרי, וגם שם המצב לא בהכרח יותר טוב.
