בת ה-16 רוצה לישון עם החבר: איך יוצאים מזה?
נדמה לכם שהיא רק אתמול נולדה, אבל פתאום הבת שלכם מבקשת: "החבר שלי יכול לישון פה היום?". נתפסתם לא מוכנים ואתם חוששים שהיא הולכת לקיים יחסי מין, אבל מה עושים עכשיו? 5 שלבים שיובילו אתכם בבטחה אל התשובה
"הילדה רוצה שהחבר שלה יישאר לישון פה!", את אומרת לבעלך בהיסטריה. הוא מביט בך המום, ובראש של שניכם כבר רצות כל סצנות הסקס שראיתם אי פעם בסרטים.
"מה עושים?", את לוחשת, ומבינה שכנראה הייתם אמורים להכין את עצמכם למצב הזה. היא הרי כבר ילדה גדולה, בת 16, ויש לה חבר יותר מחצי שנה. זאת אהבה ראשונה, כזו שמזכירה לכם נשכחות, ורוב הזמן זה בהחלט נחמד - עד שמגיע הרגע שממנו חששתם.
קראו עוד על גיל ההתבגרות :
- התבגרות מוקדמת: כשגיל ההתבגרות מגיע כבר בגיל 8
ההתפתחות המינית של הבת (וגם של הבן) היא חלק טבעי וחשוב מתוך מכלול ההיבטים שבהם המתבגרת מגלה את עצמה ומגבשת את זהותה. התפתחות זאת אינה נעשית "בן רגע", אלא בצורה הדרגתית, תוך גישושים זהירים ובצעדים קטנים. חשוב להבין כהורים את התהליך ולאפשר לו להתקיים, לצאת מציאת הדרך "להישאר בתמונה".
הורים רבים נתקלים בקושי ובמבוכה לנוכח ההבנה שהילדה שלהם כבר אינה בתם הקטנה, ולעתים מתקשים למצוא את הדרך לשוחח על כך בדרך המתאימה ולשים את הגבול המתאים למתבגרת ושיכובד על ידה.
הבת, אשר מגבשת את זהותה ובודקת את גופה ואת המראה החיצוני שלה, זקוקה מאוד ללגיטימציה מצד ההורים. היא צריכה שיתפעלו מיופייה (כמובן ללא רמז למתח מיני כלשהו), שיאשרו את התבגרותה וכמובן ימשיכו לאהוב אותה אהבה שלמה.
באופן טבעי, היא מעוניינת לסמן גבול בינה ובין עולם המבוגרים, וגם אם אינה מודה בכך היא זקוקה לקשר פתוח עם הוריה. ניתן לדמות זאת להליכה על חבל דק, שבו אתם פועלים ליצירת תקשורת תוך שמירה על הגבולות וכיבוד פרטיותה. הנה חמישה צעדים בתהליך ההתמודדות עם הבקשה של בתכם - גם אם ביקשה אותה וגם אם היא רק עתידה לבקש:
1. שיחה זוגית: מגבשים דעה אחת
הדבר הטוב ביותר הוא להקדים תרופה למכה, לכן מוטב שתשוחחו ביניכם על הנושא עוד לפני שהשאלה עולה. ייתכן שאתם משתייכים לזוגות ההורים שהתקשורת ביניהם טובה ומגלים בדרך כלל תמימות דעים בעניין חינוך הילדים, וייתכן שאתם נוטים להתווכח בסוגיות אלו, אך בכל מקרה - וגם אם הופתעתם משאלת הילדה - הימנעו מלנהל את חילוקי הדעות שלכם מולה.
פנו זמן לשיחה בארבע עיניים, שבה יוכל כל אחד מכם להביע את עמדתו בנושא באווירה רגועה, במטרה להגיע בסוף השיחה להחלטה המקובלת על שניכם.
בשלב הבא תוכלו לשוחח עם הילדה, להביע את עמדתכם בנושא וכמובן להקשיב גם לצד שלה. גם אם היא מעלה טיעונים חזקים ומשכנעים, אל תשנו את דעתכם באותו הרגע. הסבירו לה שתשוחחו על כך שוב ביניכם, ורק לאחר מכן חזרו אליה עם תשובה.
2. שיחה עם הילדה: פתיחות וכנות
מחקרים מוכיחים כי גישה נוקשה ושתלטנית של הורים גורמת פעמים רבות למרדנות ולעשיית מעשים חסרי אחריות מצד הילדים. לכן, כדאי שתמצאו את השביל לתקשורת ישירה, פתוחה ואוהבת, ותשוחחו על הנושא עם בתכם.
התעניינו במערכת היחסים שהיא מנהלת עם החבר שלה, שוחחו גם על המהות של קיום יחסי מין וכיצד אלו משתלבים בחיי האהבה והזוגיות. הסבירו לה מה הן ההשלכות של קיום יחסי מין: הגנה מפני מחלות מין, הגנה מפני הריון לא רצוי, קיום יחסי מין בעיתוי הנכון כדי לא לחוש ניצול או נטישה ועוד.
הציעו לה נקודת מבט נוספת על מערכת היחסים המתהווה, כזו הנובעת מאחריות אישית ולא רק מההורמונים והתשוקה המשתוללים בגיל ההתבגרות. ספקו לה כתף אוהבת ולמדו אותה שאתם סומכים עליה.
זכרו, פתיחות בנושא תאפשר לבתכם להיות גלויה עמכם ולוותר על תירוצים בנוסח "אני הולכת לישון אצל חברה". בינינו, לא עדיף לכם שהפעם הראשונה שלה תהיה אצלכם בבית מאשר באיזה מקום מפוקפק?
3. שחרור חרדות: משאירים בחוץ את העבר
לעתים חוויות העבר שלנו משפיעות משמעותית מבלי שנהיה מודעים לכך. לדוגמה, אמא שעברה חוויה מינית ראשונה כואבת או לא נעימה עלולה להשליך את תחושות העבר שלה על בתה המתבגרת. ייתכן שהאם תהיה כל כך שקועה בזיכרונותיה, עד שלא תבחין בכך שמצבה של הבת שונה בתכלית, והיא בכלל חווה זוגיות אוהבת המבוססת על חברות טובה ומתקדמת בקצב איטי ומשותף.
כדי שתהיו מסוגלים לראות את הדברים כפי שהם, חשוב להימצא במקום מודע יותר, מקשיב ומתבונן. גם אם אתם רוצים לחסוך כאב מהיקר לכם מכל, מוטב שתשוחחו איתה על מוכנות נפשית לקיום יחסי מין מאשר שתספרו לה סיפורי זוועה.
4. סוגיית הדלת: בין שליטה לפרטיות
יש בתים שבהם לא נהוג לנעול את דלתות החדרים, ובאחרים מקובל לכבד את פרטיות בני הבית, כולל הילדים, ולנעול דלתות בהתאם לצורך. בני נוער כמהים לפרטיות, אבל מה נעשה כשהילדה סוגרת את הדלת ואנחנו מדמיינים את הגרוע מכל?
גם בעניין הזה תצטרכו להחליט יחד מה המדיניות המקובלת בביתכם, אולם מומלץ לאפשר גמישות. למשל, תוכלו להחליט שבזמן השינה הדלת תהיה פתוחה, אך כשהילדה והחבר מבלים בחדר בשעות שלפני כן - הדלת תהיה סגורה. יש הורים שיתמודדו באופן חיובי יותר עם חוויית השינה המשותפת, בשל התחושה שיש להם סוג של שליטה על המצב.
5. דוגמה אישית: אתם המודל הזוגי
התקשורת, האינטימיות והאהבה השרויים ביניכם כהורים וכבני זוג ישפיעו במידה רבה על אופן ההתמודדות שלכם עם בקשת הבת. זכרו שאתם מהווים עבורה מודל זוגי לחיקוי, לכן התבוננו פנימה ובדקו כיצד נראית מערכת היחסים הזוגית שלכם.
האם ילדיכם רואים בבית אהבה, שמחה, צחוק, הנאה ופרגון זוגי, או שמא הם חווים תסכול, צעקות, מריבות וחוסר הקשבה? צרו ערוץ תקשורת אוהב ומכבד, הן ביניכם והן עם ילדיכם.
לימור בנדל היא יועצת זוגית, אישית, מגשרת וסקסולוגית. ליאת בוקאי היא עובדת סוציאלית בעלת M.A בייעוץ חינוכי ומתמחה בטיפול משפחתי. השתיים מסגל המומחים בפורטל "עשר פלוס ", לשאלות בנושאי גיל ההתבגרות
לפנייה לכתב/ת 
