אתגר כפול: התמודדות כלכלית לאחר אובדן בן זוג
פטירה של אחד מבני הזוג משאירה אצל בן הזוג השני חלל וגם תחושות קשות של פחד וחוסר ודאות כלכלית. בן הזוג שנותר לבדו נאלץ לקבל החלטות שישפיעו על עתידו הכלכלי ועתיד ילדיו, ולהתמודד עם קשיים רבים שצצים כתוצאה מהפטירה. טעויות שיעשו בשלב זה עשויות לסכן את הבטחון הכלכלי של בן הזוג שנותר. איך מתמודדים?
למרות שהעיסוק בכסף הוא הנושא האחרון שחושבים עליו לאחר אובדן בן זוג, החשיבות שלו עליונה במעלה. לאחר פטירת בן זוג ישנם עניינים כלכליים הדורשים התערבות דחופה כגון טיפול בעזבונות, קבלת תגמולי הביטוח, העברה של החשבונות, כרטיסי האשראי ותיקי ההשקעות על שם בן הזוג שנשאר, וכן הלאה. בשלב זה עולות גם שאלות כלכליות מהותיות: מה מצבנו הכלכלי, כיצד נסתדר, האם נמשיך לגור באותה דירה, ועוד.
- דמי חנוכה: כמה כסף לתת לילד כדמי כיס?
ההתעסקות בפעולות כלכליות קשה מדי לביצוע מבחינה רגשית עבור אנשים שאבדו זה לא מכבר את בן הזוג, וכתוצאה מכך הם עשויים להפסיד כספים שמגיעים להם, להסתבך עם הבנק וגורמים נוספים ולשקוע בבוץ כלכלי.
חוסר התמצאות
במשפחות ישראליות רבות, רק אחד מבני הזוג מטפל בנושאי התקציב ובניהול כספי המשפחה, וכאשר הוא נפטר, בן הזוג שנותר מוצא את עצמו אחראי על תחום שאין לו בו ידע ושליטה.
השילוב בין משאבים נפשיים נמוכים, כתוצאה מהאבל, וחוסר ידע בתחום ניהול התקציב, עלולים לעורר באלמן תחושות קשות, ולגרום לו לפעול מתוך סערת רגשות ולא מתוך מחשבה שקולה.
אם הנפטר לא היה מסודר דיו ולא השאיר רשימה מפורטת הכוללת את הביטוחים, ההתחייבויות, ההשקעות, החשבונות והקרנות שלו, על האלמן לנסות ולגשש באפילה בחיפוש אחר כל המקורות בהן מושקע הכסף המשפחתי או לאבד חלק מהכספים שמגיעים לו.
מציאת איזונים
לאחר הפטירה של בן הזוג, עומדת בפני האלמן ההתמודדות כפולה. הוא נדרש לעיתים לעבוד יותר ולהשקיע יותר זמן בכדי לפרנס במשכורת אחת את המשפחה ומצד שני, עליו להתמודד עם כל מטלות המשפחה שלפני כן התחלקו בינו לבין בן הזוג. בנוסף לכך, הוא מתמודד גם עם עליה בהוצאות, ואמנם, לאחר פטירת בן הזוג יש ירידה קלה של כ-12% בהוצאות השוטפות, אולם העלייה בהוצאות בסעיפים כמו מטפלת, בייביסיטר, טיפול פסיכולוגי ובסעיפי הפיצוי, גדולה יותר.
בנוסף לעול הפרנסה, האלמן צריך להחליט כיצד לאזן בין הצרכים הדחופים היום לבין הצרכים העתידיים, כגון סיוע לילדים עם שכר הלימוד, החתונה והדירה. גם נושא החינוך הפיננסי של הילדים עולה על הפרק, וההורה נאלץ לתמרן בין הרצון שלו להקנות לילדיו חינוך פיננסי נאות, לבין הרצון להתייחס אליהם בכפפות של משי ולמנוע מהם עוד כאבים ואכזבות.
התקציב המשפחתי לאחר פטירת בן זוג
אחד הדברים שקורים לאחר פטירת בן זוג הוא קבלה סכום כסף די גדול של מאות אלפי שקלים מביטוחי החיים וממקום עבודתו של הנפטר, שיוצר תחושה של עושר מדומה. בחלק מהמקרים, מי מאנשי המשפחה הרחבה ממנים עצמם שותפים להחלטות מה יעשה בכסף. כאשר הילדים בוגרים עולה גם הדילמה לגבי מידת השיתוף שלהם בתכנונים הפיננסים, כיוון שהמצב עלול ליצור ויכוחים וכעסים.
בנוסף לעצות אותן שומע האלמן מכל עבר, עולות בו תהיות לגבי אופן השימוש בכספי הירושה כך שיענו בצורה המיטבית לרצונו של הנפטר, לצרכים השוטפים והעתידיים ולרצון לפצות את עצמו ואת הילדים על האובדן, ושאלות בנוגע להשקעת הכסף בתבונה, בעיקר כאשר אין לו רקע וידע בתחום זה.
במצב זה, בו האלמן נאלץ לעבוד יותר ויש על כתפיו יותר מטלות, אין לו זמן לנהל את התקציב המשפחתי. בשל השילוב ההרסני של העדר זמן ומשאבים נפשיים מחד ותחושת העושר המדומה מאידך, רבות מהמשפחות נכנסות לחובות של מאות אלפי שקלים בטווח של 5 שנים מפטירתו של בן הזוג ומתקשות לשקם את מצבן הכלכלי גם אחר כך.
אז איך מתנהלים נכון?
ראשית, חשוב להבין כי הזמן לא ימחק את הטעויות הכלכליות שיעשו בסמיכות לאובדן, ועל כן חשוב לתפוס שליטה על התקציב המשפחתי ועל ניהול החשבון מהר ככל האפשר. על אף הקושי, לאחר הפטירה של בן זוג, חשוב לעבור על הניירת ולגלות אילו נכסים והתחייבויות יש למשפחה, אילו פוליסות ביטוח קיימות, ואילו מכשירים פיננסיים כגון כרטיסי אשראי והוראות קבע רשומים על שמו של הנפטר ודורשים העברת בעלות.
בתקופה שבה האלמן נמצא במערבולת רגשית וחוסר ידע, חלק מהעצות שיקבל עשויות לגרום לו לפעול בבהילות ולעשות טעויות. לכן כדאי לקחת את הזמן, ולשים את הכספים בתוכנית נזילה לכמה חודשים, להמנע מצעדים דרסטיים כמו מכירת הבית ומעבר למגורים עם הילדים, חלוקת הכסף לילדים ולצדקה או ויתור על תיק המניות, והקפאת החלטות גדולות עד ליצירתו של תקציב כלכלי.
חשוב גם לשמור על דיסקרטיות בנוגע לסכומים שהתקבלו ולהקפיד על מעגל מצומצם של שותפי סוד אובייקטיבים ובעלי ידע, כי ריבוי דעות יוצר בלאגן, וכיוון שככל שיותר אנשים יהיו מעורבים כך יהיה קשה יותר לקבל החלטות עצמאיות.
תכנון כלכלי מחדש
על האלמן לייצר תמונת מצב כלכלית באמצעות ריכוז כל הניירת הפיננסית ולטפל בדברים הטכניים כמו הסדרת בעלות על חשבון הבנק, טיפול בכרטיסי האשראי וכדומה. אחר כך עליו לנסות ולסכם את סך כל החובות, החסכונות וההכנסות וההוצאות השוטפות והקבועות וכן לנסות ולחשוב מספר שנים קדימה על אירועים עתידיים כמו בר מצווה, חתונה וגם חייו של האלמן לאחר הפרישה. כמו כן חשוב שיברר לאילו זכויות המגיעות לאלמנים, כמו למשל קצבת שארים, הוא זכאי.
ההגדרה מחדש של התקציב מחייבת גם הגדרה של המטרות המשפחתיות, הערכים וסדרי העדיפויות. יצירת תקציב לאחר אובדן, יוצרת לא רק מתווה כלכלי, אלא גם הגדרה מחדש של תחומי האחריות של בני הבית, והצבת מטרות שעשויה להיות שונה מבעבר. על האלמן לקחת בחשבון כי על אף הרצון שלו להגשים את כל החלומות הכלכליים שנקבעו יחד ולתת לילדים ככל האפשר, המציאות הכלכלית החדשה מחייבת התאמה של הציפיות ליכולות האמיתיות של המשפחה. פעולות אלו חשובות לביסוס מחדש של המסגרת המשפחתית ותחושת הביטחון.
בהשקעת הכסף רצוי להוועץ במומחים ולהבדיל בין כספים שהמשפחה תצטרך להשתמש בהם תוך שנתיים-שלוש, לבין כספים שמיועדים להשקעה לטווח ארוך ויכולים לייצר הכנסה חודשית או צמיחה עבור מטרה עתידית.
גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
