אבי יקר: איך גונבים בדיחה ברשת?
איך אפשר לגנוב בדיחה ברשת מבלי לפגוע באף אחד? איך צריך להעניש חבר שמשאיר את הפייסבוק שלו פתוח והאם זה מנומס ליזום שיחות בג'ימייל כשאינך בכלל נמצא שם?
פייסבוק מכתיב כללי נימוס חדשים, וואטסאפ הפך לסמס שמדווח מתי אנחנו זמינים ואנשים עדיין כותבים באותיות גדולות באנגלית במייל ולא מבינים שהם צועקים. באבי יקר (או אבי יקרה) ננסה לעזור לכם בסוגיות נימוס והתנהגות שעולות אצלכם בעקבות שימוש באינטרנט ובכלל בטכנולוגיה. יש לכם שאלה או דילמה? רוצים להציע תשובה חלופית לסוגיה שעולה? שלחו לנו מייל וננסה לעזור, אפילו שלאיש מאיתנו לא קוראים אבי.
בפרקים הקודמים של אבי יקר:
חברים שלי שוכבים בפיד, מה עושים?
לשים מענה אוטומטי במייל במילואים?
מצחיק, אז גונבים
אבי יקרה,
אני עוקב בטוויטר (מה זה? - א.י.) אחרי צייצנית מאד מצחיקה. לפחות פעמיים ביום היא מגיבה לאירועים אקטואליים בטוויט שנון שגורם לי לצחוק בקול גדול. אני, לצערי, מאותגר הומוריסטית, מה שכמובן לא עוזר לי עם בנות המין היפה. לכן חשבתי להתחיל, איך אומרים, לשאוב "השראה" מהצייצנית המצחיקה. שאלתי היא, כמה זמן צריך לעבור כדי שאוכל לפרסם ציוץ שעלול להזכיר את ציוצה של המצחיקנית?
גיגי בדיחי.
גיגי שלום,
ראשית, הבא ניפטר ממכבסת המילים; אינך מתכוון לשאוב השראה מהמצחיקנית, אתה מתכוון לגנוב ממנה בדיחות ושנינות. המדור אמנם אינו תומך בגניבת בדיחות שכן זו הפרה של חוקי קניין רוחני, אך כולנו יודעים עד כמה הרשת מכבדת את אלו. מעבר לכך, להתעלם משאלתך זה כמו ללמד נהג חדש להיצמד לימין, למרות שכולם יודעים שמרגע שהוא יקבל את הרישיון הוא יפרד מהימין לשלום. אם אתה כבר עומד לחטוא, לפחות תעשה את זה נכון.
תזמון: רבים חושבים שהכי טוב לגנוב בדיחה אחרי שהזמן הספיק לצנן את ההתלהבות ממנה. יש בזה מן ההגיון, אך לרוב הזמן גם מרוקן את הבדיחה מרלוונטיות, ואז כל מה שנותר הוא: "היית צריך להיות שם". לכן, מומלץ לגנוב את הבדיחה כמה שיותר מהר מרגע הופעתה, כך שתמיד תוכלו להגן על עצמכם עם האמירה המפורסמת ש"מוחות גדולים חושבים אותו דבר".
תהילה: אם הבחנת בבדיחה אחרי שהיא קיבלה המון לייקים, שיירים או ריטווטים, ואתה בכל זאת מעוניין לעשות בה כבשלך, עליך להעביר אותה שינוי. מטרתך היא לגרום לאנשים לחשוב שלמרות שהבסיס של הבדיחה זהה, הפרשנות יצירתית ושונה. כשגולשים רבים משתמשים באותה הבדיחה, אך משנים אותה רק קצת, הם קוראים לזה "מם" - תמיד תוכל להגיד שרק ניסית ליצור מם.
מיקום: פעמים רבות גולשים בוחרים לפרסם את הבדיחה שלהם בפלטפורמה אחת בלבד; למשל רק בפייסבוק או רק בטוויטר (ואם הם רוצים שאף אחד לא יצחק - אז רק בגוגל פלוס). במקרה זה, איש לא יבחין אם תעלה לפייסבוק בדיחה שהופיעה רק בטוויטר, רק דאג לשנות קצת את הניסוח.
מילה מהמצפון שלך: "המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". גיגי, גם אם תשתף את הבדיחה, ולא תנסח אותה כאילו היא שלך, גולשים יעריכו אותך כאדם שמבין הומור טוב מהו, ואף יתרשמו שבחרת לשתף ולא לגנוב.
מאחר שחלק ניכר מתהליך הלמידה נעשה באמצעות חיקוי, אנו מקווים שהכלים הללו יאפשרו לך לאמן את שרירי ההומור, ובסופו של דבר תצליח לייצר בדיחות בעצמך. סתם, אנחנו לא מאמינים שתצליח - זו היתה דוגמה לבדיחה.
הכל פתוח וכבר מאוחר
אבי יקרה,יש לי חבר שמכור לרשתות חברתיות. בכל פעם שהוא מגיע אלי הוא מתעסק לי במחשב, מעלה הודעות לאלף החברים שלו ובקושי מדבר איתי. אחרי שהוא מסיים, הוא אף פעם לא עושה Log out ואני נשארת לנקות אחריו את הסיסמאות שהוא פיזר. האם זה יהיה לגיטימי להעלות בשמו סטטוס מביך בפעם הבאה שישאיר את פרופיל הפייסבוק שלו פתוח על המחשב שלי?
מור יום טוב - שלום
שלום שלום,
ממכתב עולה שחברך מתעלם מכללי נימוס בכל המישורים ואין ספק שעלייך ללמדו לקח. לכן, לא רק שזה לגיטימי להעלות סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, זו חובתך האזרחית. מאחר שאת רק רוצה לנער אותו קצת, ולא לנפץ את היחסים, נסחי טקסט משעשע, כזה שירמוז בעדינות לחברך ולא יפגע בו. למשל, הימנעי מלהעלות סטטוסים כגון "אני בוגד בחברה שלי" / "הכנסתי את אחותי להריון" / "זה בכלל לא נכון מה שאומרים על יחסי מין עם קטינים" - זה עלול לסבך אותו יותר משרצית. לעומת זאת, את בהחלט יכולה להעלות פוסטים מקניטים כמו "איזה כיף זה ללקק אוגרים" או: "כבר 12 יום שאני מורח את המשחה, והפצעים המוגלתיים עדין לא עברו".
לחבר של מור, בפעם הבאה שאתה משתמש במחשב האישי של חברתך, דאג לעשות זאת מדפדפן שאינה משתמשת בו (אם יש שכל בקודקודה, אז זה בטח האקספלורר). בנוסף, זכור לצאת מכל הפרופילים שפתחת בתום השימוש, בדיוק כמו שאתה זוכר להוריד את המים אחרי שאתה מבקר בשירותים שבביתה.
אפור ולא פייר
וכעת לשאלה שמצאנו בבלוג "חיפושים כמשל":
"בג׳ימייל יש אפשרות לקיים צ׳אט. בצ׳אט הזה יש אפשרות לעשות את עצמך בלתי נראה. משתמש שיעשה את זה, ייראה לכל העולם עם עיגול אפור ליד שמו, כאילו אינו מקוון. הוא כן יראה את מי שכן מקוון ולא העלים את עצמו באותה השיטה ויוכל להתחיל אתו שיחה. זה שימושי כשרוצים להיות קצת בקשר, אבל לא רוצים הטרדות. וזה מעלה תהייה על נימוס: כמה זה מנומס לדבר עם מישהו כשאתה בעצמך אפור?"
שאלה זו נוגעת בנושא כאוב בשם "סימטריה". כלומר, אם אני זמין עבורך, עליך להיות זמין עבורי. כפי שבמפגש פנים אל מפנים איננו יכולים להעלים את עצמנו, למרות שפעמים רבות זה בדיוק מה שאנו רוצים, כך זה לא מנומס להיות במצב מקוון בו אתה יכול לפנות למי שאתה רוצה מתי שמתחשק לך – אך לא להיות זמין לסביבה.
מצד שני, הטלפונים הסלולרים, סמארטפונים, ג'ימייל, פייסבוק, טוויטר, פורסקוור וכיוצא בזאת הרגילו אותנו לזמינות מוגזמת. לכן, האנושות זועקת לנקודות קרות, כיפות מגן שישמרו עלינו מרצונותיהם הגחמניות של החברים שלנו. הפשרה היא כזו, ספרו לחברים הקרובים שברוב הפעמים בהן נראה כאילו אינכם מקוונים – מדובר באחיזת עיניים. כך שבעבורם תהיו זמינים, וכל השאר יכולים להשאיר הודעה אחרי הביפ.
